22 בועטים בפתח תקוה, 9-1 על צפת ורביעייה של נער בן 17 בגשם של נתניה: חודש דצמבר זימן להפועל ר"ג כמה מהמשחקים הזכורים בתולדותיה.
11.12.1976: הפועל פתח תקוה – הפועל רמת גן 0-0 (10-9 לפ"ת בפנדלים)
גביע המדינה. "ניצחון בפנדל ה-22", הכריזה למחרת כותרת חדשות הספורט, ובצדק: תקדים כזה לא היה בכדורגל הישראלי. על הזכות להמשיך בגביע, בפתח תקוה, ניגשו לנקודה הלבנה כל 22 השחקנים.
המפגש הגיע חודש אחרי שפ"ת הפסידה לר"ג בליגה. בצד של ר"ג חסרו השוער אבי בנימין, שהיה פצוע, ורוני קלדרון ורוני יעקובסון, שחלו. את הסיפור הגדול כתבה סדרת הבעיטות האינסופית, שיא לאותם ימים.
לפי תיאור העיתון, הראשון לבעוט היה שמעון שוחט של ר"ג, לשמאל: 1-0. י. סאלם השווה ל-1-1. רוני לוריה כיוון שמאלה (2-1 לר"ג), אהרון סאלם השיב ב-2-2, יוסי נעים שוב לשמאל (3-2), ומשה שויצר בחר בימין, הפינה הקבועה של פ"ת (3-3). שוקי דנישבסקי שלח את הכדור לשמאל, הבעיטה הרביעית של ר"ג לאותו צד (4-3), בוזיקובסקי השווה (4-4), ודני קאופמן העדיף את הימין (5-4 לר"ג).
הסדרה נמשכה בלי הכרעה: ישראל אביצור 5-5, זילבר 6-5 לר"ג, דיקמן 6-6, הראל קירשנברג 7-6 לר"ג, בליישטן 7-7, ואבי בוקסנבאום החזיר את היתרון, 8-7. יצחק ויסוקר השווה ל-8-8. אז העיף משה הרמה מר"ג את הכדור אל מחוץ למסגרת, אבל ג'רבי, שוער ר"ג, עצר את דב רמלר מפ"ת, והתוצאה נשארה 8-8. דוד פרימו כבש 9-8 לר"ג, וירון אדיב השווה ל-9-9.
עכשיו עבר כל הלחץ לג'רבי, השוער, שהיה גם הבועט האחרון של ר"ג. הבעיטה שלו יצאה חלשה, ויצחק ויסוקר, שניחש את הפינה, הדף אותה. אבנר כהן מפ"ת ניגש אחריו, קבע 10-9 וסגר את הסיפור.
אבי בוקסנבאום זכר משחק טוב, שההכרעה בו נפלה רק בפנדלים, ובעיקר את ההחמצה של ג'רבי, "השוער שלנו", בבעיטה האחרונה.
הפועל ר"ג: אלי ג'רבי, אבי בוקסנבאום, דוד פרימו, רוני לוריה, יוסי נעים, דני קופמן, שוקי דנישבסקי, גבי פרץ (הראל קירשנברג), שמעון שוחט, משה זילבר, יצחק דגני (משה ארמה). מאמן: שימי בן יהונתן. שופט: יצחק אורגד. 1500 צופים במגרש הפועל פ"ת.
16.12.1989: הפועל ר"ג – בית"ר ירושלים 2-0
ליגה לאומית, מחזור 10. בעונת 1989/90 פתחה ר"ג של המאמן דרור קשטן את הליגה בתנופה. הניצחון על בית"ר ירושלים העלה אותה למקום השישי והשאיר את בית"ר תקועה עמוק בתחתית הליגה הראשונה, במקום האחרון.
שני השערים הגיעו אחרי ההפסקה. בדקה ה-49 הרים וולב, הבולגרי של ר"ג, כדור קרן שגרתי, והנגיחה של יובל נעים, מארבעה מטרים, נכנסה: 1-0. בדקה ה-58 שלח דורון ביטון את משה אייזנברג אל מול השוער של בית"ר, מלול. מלול הדף את הבומבה של אייזנברג, אבל רונן חרזי השתלט על הכדור החוזר והרים את הרשת: 2-0. היה זה שער הבכורה של חרזי בליגה הראשונה.
דווקא אחרי הניצחון מתח האוהד הידוע של ר"ג, נתן דטנר, ביקורת על הקבוצה במדור הקבוע שלו בידיעות אחרונות, מדי שבוע. 2-0 זה יפה, כתב, אבל "אל נשלה את עצמנו": הבעיות רבות, ובראשן החורים בהגנה. אילו ידעו השחקנים כמה קרובים האוהדים ביציע להתקף לב, הוסיף, אולי היו מחררים פחות. לצמד החלוצים, אייזנברג וחרזי, הציע להתחיל לשחק ביחד עכשיו, כשכל אחד מהם כבר הבקיע, והזכיר להם שגם מי שמבשל זוכה ביציע לאהבה.
הפועל ר"ג: שולי גילארדי, יהודה עמר, ולדימיר לאלוב, אופיר בן חיים, דורון ביטון, יובל נעים, עודד צחי, אבי ברשצקי, אמיל וולב (שמואל פונדקי), רונן חרזי, משה אייזנברג (דני אשכנזי). מאמן: דרור קשטן. שופט: צבי שריר. 3500 צופים במכתש.
19.12.1964: הפועל רמת גן – מכבי נתניה 2-0
ליגה לאומית, מחזור 11. האלופה, הפועל ר"ג, מול מוליכת הטבלה, מכבי נתניה של המאמן מילאן באציץ, ב"קופסה" של נתניה. ר"ג פתחה את העונה בצליעה והסתובבה איפשהו באמצע הטבלה, אבל זה לא מנע ממנה להפגין כושר מרשים. ההופעה הזכירה את הניצחון הגדול שלה שנתיים קודם לכן, 1-0 שקבר את נתניה לעוד עונה בליגת המשנה.
ר"ג שיחקה משחק יעיל, ומסירות קצרות ומדויקות היו הבסיס שלו. כדורים רבים איימו על שני השערים, אבל השוערים, זנדר וכספי, סגרו אותם היטב. בדקה ה-40 עלתה ר"ג ליתרון, במהלך שעבר משלמה לוי דרך היימן אל ראובן כהן, שכבש.
כהן הגדיר אותו כ"אחד המשחקים הגדולים שלנו", והסביר שבאותם ימים שתי נקודות מנתניה נחשבו להישג חריג.
אחרי ההפסקה ר"ג נסוגה, כצפוי. בדקה ה-57 סחט צבי היימן פנדל ממייטליס, בלם נתניה, אבל הבעיטה של משה פרל החטיאה את המסגרת. בדקה 77 כדרר כתב ובעט לעבר זאב כספי, שוער נתניה, שהדף. צביקה היימן, השחקן הטוב על המגרש, השתלט על הכדור החוזר וקבע את ה-2-0. בתום המחזור דורגה ר"ג עשירית, אבל רק שלוש נקודות הפרידו בינה לבין מכבי נתניה המוליכה.
הפועל ר"ג: עוזי זנדר, דן תיק, שלמה מוסלי, מרדכי בנבנישתי, גדי יניאק, משה פרל, מנחם לוי, צבי היימן, אריה ברז'סקי, ראובן כהן, ששון כתב. מאמן: דוביד שויצר. שופט: פריד. 6000 צופים בנתניה.
25.12.1982: הפועל רמת גן – מכבי ת"א 1-1
ליגה לאומית, מחזור 13. ותיקי המכתש לא שכחו את המשחק הזה, והסיבה העיקרית היא השופט, אריה פרוסט, שמתח את השעון הרחק לתוך הזמן המתווסף, עד ששער השוויון של מכבי ת"א הגיע. שחקן ר"ג אבי כהן, ששוחט פנה אליו, לא עקב בדיוק אחרי מחוגי השעון, אבל אישר ששמעונוב השווה למכבי בזמן פציעות.
שוחט בדק גם את העיתונות, ובחדשות הספורט לא מצא לכך שום רמז. העיתון דווקא החמיא לפרוסט על שיפוט טוב. ר"ג אמנם ירדה ליגה בסוף העונה, אבל באותם ימים היתה בכושר טוב, ובמשחק הזה הגיע לה לנצח. הסגל שלה באותה עונה שילב ותיקים מצוינים בהגנה לצד שחקנים צעירים, וחילופי המאמנים הזרימו לקבוצה אנרגיה ומוטיבציה.
את היתרון מול מכבי השיג פיטוסי, בדקה 55. ואז הגיעה הדקה האחרונה: שמעונוב נגח, הכניע את אסייג, ורמת גן איבדה שתי נקודות חשובות.
לפי אבי בוקסנבאום, פרוסט נתן שש דקות תוספת, ובתוכן כבש שמעונוב מ-16 מטרים. התוצאה, מבחינת ר"ג, היתה "תיקו שכולו הפסד".
המאמן שימי בן יהונתן (יליד 1942) הגדיר אותו "מסוג המשחקים שזוכרים". לדבריו, מכבי, שאותה אימן דוביד שויצר, היתה חלשה בהרבה מר"ג במשחק ההוא, ר"ג היתה חייבת לנצח והחמיצה הרבה, והיו לו טענות לשופט על תוספת הזמן. באותה עונה, סיפר, עמדה לרשותו הגנה מצוינת, שבה בלטו אסייג בשער ולב בבלם, והבעיה היתה בהתקפה. ולמה לא הביא חלוצים? הוא הסביר שהגיע לקבוצה כמאמן מחליף, ושאת הסגל הרכיבו לפניו.
הפועל ר"ג: יעקב אסייג, אבי בוקסנבאום, אברהם לב, יוסי ליפשיץ, רוני מילר, מוטי בייטנר, רפעת "ג'ימי" טורק, אבי ברשצקי, נמרוד דרייפוס, הרצל פיטוסי, איברהים חורי. מאמן: שימי בן יהונתן. שופט: אריה פרוסט. 5000 צופים במכתש.
29.12.1962: הפועל רמת גן – הפועל צפת 9-1
ליגה א', מחזור 12. זה הניצחון הגבוה ביותר של ר"ג בליגה השנייה בישראל. הגנת צפת נפרצה כבר בדקה ה-2: היימן פרץ באגף ימין ומסר לנחמיאס, שהשחיל לפינה הימנית, 1-0. בדקה 4 אותו סרט בדיוק: היימן לנחמיאס, ושוב לפינה הימנית, 2-0. בדקה 37 בעט שמואל פרידמן בעיטה חופשית, וכתב ששון גלגל פנימה, 3-0. דקה אחר כך, בדקה 38, יצא המהלך מכתב (ששון בשמו הפרטי), עבר דרך איצ'ה קירשנברג, שפתח כדור להיימן, וסופר נכנע שוב, 4-0. בדקה 41 בעט ששון כתב למסגרת, סופר הדף, ושמואל נחמיאס השלים מהריבאונד שלושער, 5-0.
בדקה 54 בעט גדי יניאק חופשית משלושים מטרים, והכדור הגיע לנחמיאס. הנגיחה שלו פגעה בקורה, הכדור הגיע לקירשנברג, וזה כבר 6-0. בדקה 68 מצא קירשנברג את ששון, שירה טיל קרקע-אוויר ל-7-0. בדקה 69 הסיט שלמה עבו מצפת כדור לאברמוביץ, 1-7. בדקה 75 הגיע כדור קרן לששון כתב, ששלח כדור אוויר לרשת, 8-1. ובדקה 85 מסר יניאק כדור ארוך לנחמיאס, שמיהר להעביר אותו לראובן כהן, שחיכה במקום הנכון וסגר את החשבון: 9-1.
נחמיאס, יליד 1943, צמח במחלקת הנוער של הפועל ר"ג. לדבריו התחיל כשוער בקבוצת הילדים, עבר לשחק כמגן וכבלם אחורי, ובבוגרים שיחק לבסוף כקשר ימני. בבוגרים של ר"ג לא נמצא לו מקום, ולכן מנהל ר"ג, מוסה מזור, החליט להשאיל אותו, יחד עם כל שחקני הנוער, היימן ביניהם, להפועל גבעתיים, קבוצת הבת של ר"ג באותם ימים. תוך עונות ספורות עלתה הקבוצה הזאת עד ליגה א', השנייה בדרגתה. לטענת נחמיאס, בעונת 1959/60 הוא הבקיע בליגה ג' 100 שערים בדיוק, ובמשחק אחד רשם לא פחות מ-13.
גם הניצחון על צפת נשאר בזיכרונו: הוא נערך במכתש, ולצפת היה כוכב בשם סויסה, שעבר בהמשך למכבי חיפה. נחמיאס כבש בו שלושה, וסיפר שבעונת העלייה ההיא ר"ג פירקה את כל יריבותיה בליגה, אף שפתחה ב-2 הפסדים.
הרכב הפועל ר"ג נגד צפת: יעקב חודורוב, דני תיק, שלמה מוסלי, גדי יניאק, זבולי אייכין, צבי היימן, איצ'ה קירשנברג, שמואל נחמיאס, ראובן כהן, ששון כתב. מאמן: דוד שויצר. שופט: סרי. 3000 צופים במכתש בגבעתיים.
הפועל ר"ג בשנות הארבעים (תמונה: אריק בורוכוביץ)
30.12.1944: הפועל רמת גן – מכבי נתניה 6-3
הליגה המלחמתית א', מחוז שומרון-דרום. זה היה משחק הליגה מס' 4 של הפועל ר"ג, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. ר"ג היתה מהקבוצות החזקות בליגה של 1944/45, וסיימה במקום השני. בנתניה היא גברה על הקבוצה המקומית, שלא נמנתה עם הצמרת, כך שעל פניו היה זה ניצחון שגרתי.
אלא שר"ג פיגרה 2-3, עד שהתעורר אברהם צבי, בן 17 באותה עת (יליד 1927). במשך עשרים דקות הוא הפך את התוצאה בעזרת ארבעה שערים. מהפך כזה היה זוכה בעיתונות המודרנית לכותרות ענק, ומכאן מקומו ברשימה.
לפי ספורט הבוקר, המשחק נערך במגרש מכבי נתניה, בגשם שוטף. המחצית הראשונה היתה שקולה. בדקה ה-15 פתח את הכיבושים כספי, הקיצוני הימני של מכבי נתניה, ושוואלב השווה. כעבור רבע שעה כבש אונגר, הקיצוני הימני של רמת גן, שער יפה, וכשנותרה רבע שעה השווה הקיצוני השמאלי. בדקה ה-5 של המחצית השנייה הוסיף כספי שער שלישי לנתניה, אבל ב-20 הדקות האחרונות השתלטה הפועל רמת גן על המשחק, תקפה בלי הרף, והחלוץ הצעיר, אברהם צבי בן ה-17, הבקיע עוד 4 שערים.
הכתבה מבוססת על כתבה של אלישע שוחט שפורסמה באתר ב-19 ביולי 2011.
