לצפייה בסרטון ממשחק האליפות ב-11/07/1964 לחצו על התמונה. וידאו: אולפני גבע. תמונות: צביקה היימן, גדי יניאק (יניב). חוברת אליפות: אילן צוקר.
שער אחד של משה פרל, בדקה 61 של המחזור האחרון, הכריע את עונת 1963/4. ב-11 ביולי 1964 ניצחה הפועל ר"ג את מכבי חיפה 1 – 0 במכתש בגבעתיים, מול 8000 צופים, וסיימה במקום הראשון עם 40 נקודות ויחס שערים 33:52. הקבוצה של המאמן דוד שוויצר זכתה בתואר באותה עונה שבה חזרה לליגה הלאומית, אחרי העלייה מליגה א'.
העונה, מחזור אחר מחזור
מחזור 1 (12.10.1963): הפועל רמת גן – הפועל ירושלים 3 – 1 (2 – 0)
פריזנר שפט במכתש בגבעתיים, מול 5000 צופים. ראובן כהן (19) וכתב ששון (27) הבקיעו לפני ההפסקה, שלמה לוי הוסיף שלישי בדקה 48, ומרדכי כהן צימק לירושלים בפנדל (68). בטבלה: מקום 4, שערים 1:3, 2 נקודות.
הפועל ר"ג: חודורוב, תיק, מוסלי, בנבנישתי, יניאק, רודניק, היימן, נחמיאס, ראובן כהן, שלמה לוי, כתב ששון.
הפועל ירושלים: קרוצ'י, בן משה, צדוק, ע. קרוצ'י, חנוני, ליאון אזולאי, מנצור, סינגל, מ. כהן, אבי מזרחי, אלי בן רימוז'.
מחזור 2 (19.10.1963): שמשון תל אביב – הפועל רמת גן 3 – 3 (2 – 1)
וורנר שפט באצטדיון בלומפילד ביפו, מול 15,000 צופים. היימן (17) פתח לר"ג, שמשון הפכה את התוצאה עם אלי כהן (27) ובצלאל (31), ואטואר (59) הרחיק ל-3 – 1. בדקות הסיום השוותה ר"ג בשני שערים בתוך דקה, של בנבנישתי (83) ושלמה לוי (84). בטבלה: מקום 3, שערים 4:6, 3 נקודות.
הפועל ר"ג: חודורוב, תיק, מוסלי, בנבנישתי, יניאק, רודניק, היימן, נחמיאס, ר. כהן, ש. לוי, כתב ששון.
שמשון ת"א: בר-נס, בן שושן, מלכה, מדר, א. כהן, מוצרי, א. יפת, ש. בצלאל, אטואר, ש. כהן, א. בכר.
מחזור 3 (06.10.1963): הפועל רמת גן – הפועל חיפה 3 – 2 (0 – 1)
ש. מזרחי שפט במכתש בגבעתיים, מול 6000 צופים. חיפה הובילה במחצית בזכות בוטשוילי (42) והכפילה עם גולדברג (53), ואז לקח שמואל נחמיאס את המשחק לידיו: שלושער בדקות 55, 69 ו-71 הפך את התוצאה. בטבלה: מקום 3, שערים 6:9, 5 נקודות.
הפועל ר"ג: חודורוב, תיק, פרל, בנבנישתי, יניאק, רודניק, היימן, שמואל נחמיאס, ר. כהן, ש. לוי, כתב ששון.
הפועל חיפה: רוקמן, גביזון, קיובק, פלגי, וינברג, פיקר, גולדברג, בוטשוילי, מיכאליס, אורבך, יאנג.
מחזור 4 (02.11.1963): הפועל רמת גן – הפועל טבריה 5 – 1 (3 – 1)
שלייפר שפט במגרש העירוני בטבריה, מול 3500 צופים. שלמה לוי (10) וכתב ששון (15) פתחו פער מהיר, יעיש (24) צימק לטבריה, וראובן כהן, שכבש פעמיים (43, 75), ושמואל נחמיאס (85) השלימו את החגיגה. בטבלה: מקום 2, שערים 7:14, 7 נקודות.
הפועל ר"ג: חודורוב, תיק, פרל, בנבנישתי, יניאק, רודניק, היימן, נחמיאס, ראובן כהן, שלמה לוי, כתב ששון.
הפועל טבריה: גולדפרב, זיתוני, אלביליה, בליס, סוסנובסקי, מזרחי, פדאל, יעיש, נזרי, רוגוז'ינסקי, יעקב פרג'.
מחזור 5 (09.11.1963): הפועל רמת גן – הפועל תל אביב 1 – 1 (1 – 0)
מנחם אשכנזי שפט במכתש בגבעתיים, מול 7000 צופים. כתב ששון העלה את ר"ג ליתרון כבר בדקה 3, אם כי לפי גרסה אחרת היה זה שער עצמי של השוער אלקיים. גדעון טיש השווה לתל אביב בדקה 75. בטבלה: מקום 2, שערים 8:15, 8 נקודות.
הפועל ר"ג: חודורוב, תיק, פרל, בנבנישתי, יניאק (-), רודניק, היימן, נחמיאס, ר. כהן, ש. לוי, כתב ששון.
הפועל ת"א: אלקיים, סגל, ספוז'ניקוב, רוזנבאום, לבקוביץ', א. לוי, נוריאלי, דני בורסוק, טיש, פרידריך, סקל.
מחזור 6 (16.11.1963): הפועל רמת גן – הפועל לוד 3 – 0 (0 – 0)
אברהם קליין שפט במגרש הפועל לוד, מול 3000 צופים. אחרי מחצית בלי שערים הכריעה ר"ג תוך שתי דקות, עם צבי היימן (49) ושמואל נחמיאס (51), והיימן חתם בדקה 89. בטבלה: מקום 2, שערים 8:18, 10 נקודות.
הפועל ר"ג: חודורוב, מוסלי, פרל, בנבנישתי, יניאק, רודניק, היימן, נחמיאס, ראובן כהן, שלמה לוי, כתב ששון.
הפועל לוד: ח. אברהם, י. אברהם, תשובה, הוס, מורדכוביץ, שי, מ. אזולאי, קוויאטק, בביוף, גרוטס, א. אזולאי.
מחזור 7 (23.11.1963): הפועל פתח תקווה – הפועל רמת גן 2 – 1 (2 – 1)
אברהם קליין שפט במגרש הפועל פ"ת, מול 8000 צופים. כל השערים נכבשו לפני ההפסקה: נחום סטלמך פתח בדקה 3, שלמה לוי השווה דקה אחר כך, ואבשלום מרכוס (33) קבע את התוצאה. בטבלה: מקום 2, שערים 10:19, 10 נקודות.
הפועל ר"ג: חודורוב, פרל, מוסלי, בנבנישתי, יניאק, רודניק, היימן, נחמיאס, ראובן כהן, שלמה לוי, כתב ששון.
הפועל פ"ת: ויסוקר, בן טובים, רדלר, קשטן, פטרסבורג, חיים בכר, שרעבי, קופמן, סטלמך, אבשלום מרכוס, נהרי.
מחזור 8 (30.11.1963): הפועל ר"ג – בני יהודה 2 – 1 (0 – 0)
פריזנר שפט במכתש בגבעתיים, מול 7000 צופים. לר"ג כבשו שמואל נחמיאס (38) ודוד נתן, שהכריע בדקה 90. את שער בני יהודה הבקיע יוסף מהלל (70). בטבלה: מקום 2, שערים 11:21, 12 נקודות.
הפועל ר"ג: חודורוב, פרל, מוסלי, בנבנישתי, יניאק, רודניק, היימן, ראובן כהן, נתן, נחמיאס, כתב ששון.
בני יהודה: ג. כהן, טרי, אברי, גרונדמן, תם, אלמוג, טסה, מזרחי, מהלל, שמעון כהן.
מחזור 9 (07.12.1963): מכבי יפו – הפועל רמת גן 3 – 1 (1 – 0)
דננברג שפט במגרש הפועל בגבעתיים, מול 5000 צופים. בוחוס ג'וג'וסיאן כבש פעמיים ליפו (20, 67), משה פרל צימק (75), וישראל אשכנזי (84) סגר את החשבון. בטבלה: מקום 2, שערים 14:22, 12 נקודות.
הפועל ר"ג: חודורוב, תיק, מוסלי, בנבנישתי, פרל, רודניק, היימן, נחמיאס, ראובן כהן, שלמה לוי, כתב ששון.
מכבי יפו: דגמי, א. לוי, משה ליאון, גולדברג, קצב, קלמי, עובדיה, פיטל, ג'וג'וסיאן, אשכנזי, קליש.
מחזור 10 (14.12.1963): מכבי פתח תקווה – הפועל רמת גן 4 – 2 (2 – 0)
בן רובי שפט במגרש בפתח תקוה, מול 5000 צופים. מכבי פ"ת הבקיעה פעמיים לפני ההפסקה, זאב זלצר (42) ואהרוני (44). נחמיאס (50) צימק, מנדל (70) ובוך בפנדל (76) הרחיקו, ושלמה לוי (82) קבע את התוצאה. בטבלה: מקום 2, שערים 18:24, 12 נקודות.
הפועל ר"ג: חודורוב, פרל, מוסלי, בנבנישתי, יניאק, איצ'ה קירשנברג, שטלצר, שלמה לוי, ראובן כהן, נחמיאס, כתב ששון.
מכבי פ"ת: בוך, בקר, בכר, קלונג'י, אהרונוב, בגלייבטר, ציון כהן, רוזנצוויג, קינסטליך, זאב זלצר, מנדל.
מחזור 11 (11.01.1964): ר"ג במחזור מנוחה
הפועל ר"ג לא שיחקה. בטבלה: מקום 3, שערים 18:24, 12 נקודות.
מחזור 12 (18.01.1964): הפועל ר"ג – מכבי תל אביב 1 – 0 (1 – 0)
שמואל הנדוורג שפט במכתש בגבעתיים, מול 3500 צופים. שער מוקדם של כתב ששון, בדקה 5, הספיק לניצחון. בטבלה: מקום 2, שערים 18:25, 14 נקודות.
הפועל ר"ג: חודורוב, תיק, עוז, בנבנישתי, יניאק, פרל, היימן, נחמיאס, ר. כהן, ש. לוי, כתב ששון.
מכבי ת"א: לוין, זולוטולוב, פלשל, נסים בכר, מתניה, קרקו, טלבי, גיורא שפיגל, אורי קדמי, ד. לוי.
מחזור 13 (26.01.1964): מכבי שעריים – הפועל רמת גן 3 – 2 (2 – 1)
נעמן שפט במגרש הפועל רחובות, מול 3000 צופים. שעריים עלתה ל-2 – 0 עם מזרחי (14) ומדהלה (33). בנבנישתי (42) צימק, ראובן כהן השווה מהנקודה (48), ומדהלה הכריע בשערו השני (73). בטבלה: מקום 4, שערים 21:27, 14 נקודות.
הפועל ר"ג: חודורוב, תיק, עוז, בנבנישתי, יניאק, מוסלי, היימן, נחמיאס, ר. כהן, ש. לוי, כתב ששון.
מכבי שעריים: מיכאלוביץ, שרעבי, בזוזק, שוקרי, שמואל, שאשא, שטרוסברג, אקטע, מזרחי, מנצור, מדהלה.
מחזור 14 (01.02.1964): הפועל רמת גן – הכח מכבי רמת גן 2 – 1 (1 – 0)
מנחם אשכנזי שפט במכתש בגבעתיים, מול 6000 צופים. הדרבי העירוני נפתח בשער עצמי של נסים זהבי (19), שלמה לוי הכפיל (70), ואלבוכר צימק להכח בדקה 90. בטבלה: מקום 3, שערים 22:29, 16 נקודות.
הפועל ר"ג: חודורוב, תיק, עוז, בנבנישתי, יניאק, פרל, היימן, נחמיאס, ראובן כהן, שלמה לוי, כתב ששון.
הכח: קדוש, מרמור, זהבי, שרר, קפיטולניק, שדה, שהרבני, שאולי, אלבוכר, גבאי, צלניקר.
מחזור 15 (08.02.1964): הפועל רמת גן – מכבי חיפה 3 – 2 (1 – 1)
נעמן שפט באצטדיון בחיפה, מול 10,000 צופים. שערי ר"ג: שלמה לוי (8), מרדכי בנבנישתי (40) ודוד נתן (78). לחיפה כבשו מאיר לוי (63) ודני שמילוביץ (79). בטבלה: מקום 3, שערים 24:32, 18 נקודות.
הפועל ר"ג: חודורוב, תיק, עוז, בנבנישתי, יניאק, פרל, היימן, דוד נתן, ר. כהן, ש. לוי, כתב ששון.
מכבי חיפה: מורנו, שווגר, גולנסקי, גוזלן, סויסה, חדנס, י. צבי, שלפנברג, שמולביץ', מאיר לוי, ש. ששון.
מחזור 16 (15.02.1964): הפועל ר"ג – הפועל ירושלים 3 – 1 (1 – 1)
דני שפירא שפט במכתש בגבעתיים, מול 5000 צופים. נחמיאס פתח בדקה 7, שלמה הוד השווה לירושלים (40), ובמחצית השנייה הכריעו נחמיאס בשערו השני (75) וראובן כהן (86). בטבלה: מקום 2, שערים 25:35, 20 נקודות.
הפועל ר"ג: עוזי זנדר, תיק, נסים עוז, בנבנישתי, יניאק, נחמיאס, היימן, נתן, ראובן כהן, שלמה לוי, כתב ששון.
הפועל ירושלים: ב. קרוצ'י, בן משה, צדוק, רמרברנד, חנוני, מ. כהן, מנצור, י. מזרחי, ע. קרוצ'י, א. מזרחי, הוד.
מחזור 17 (22.02.1964): הפועל ר"ג – שמשון תל אביב 2 – 0 (0 – 0)
בן רובי שפט במכתש בגבעתיים, מול 4500 צופים. שני השערים הגיעו אחרי ההפסקה, של ראובן כהן (57) ושל שלמה לוי (80). בטבלה: מקום 2, שערים 25:37, 22 נקודות.
הפועל ר"ג: חודורוב, תיק, עוז, בנבנישתי, יניאק, פרל, היימן, נחמיאס, ראובן כהן, שלמה לוי, כתב ששון.
שמשון ת"א: ויסוקר, ב. כהן, שושן, מוצרי, א. מזרחי, צדוק, יפת, בצלאל, אטואר, רצון, בכר.
מחזור 18 (29.02.1964): הפועל ר"ג – הפועל חיפה 1 – 0 (1 – 0)
שלמה מרין שפט באצטדיון בחיפה, מול 9000 צופים. שלמה לוי כבש כבר בדקה הראשונה, וזה הספיק. בטבלה: מקום 2, שערים 25:38, 24 נקודות.
הפועל ר"ג: חודורוב, תיק, עוז, בנבנישתי, יניאק, פרל, היימן, נחמיאס, ר. כהן, ש. לוי, כתב ששון.
הפועל חיפה: רוקמן, גביזון, קיובק, אורבך, ויינברג, פיקר, גולדברג, חדד, אנגלנדר, סוזוביץ', יאנג.
מחזור 19 (07.03.1964): הפועל רמת גן – הפועל טבריה 1 – 0 (0 – 0)
חוזה שפט במכתש בגבעתיים, מול 5000 צופים. את שער הניצחון כבש דווקא השוער, יעקב חודורוב, בדקה 61. בטבלה: מקום 2, שערים 25:39, 26 נקודות.
הפועל ר"ג: חודורוב, תיק, עוז, בנבנישתי, יניאק, פרל, היימן, ר. כהן, נחמיאס, ש. לוי, כתב ששון.
הפועל טבריה: גולדפרב, זיתוני, אלביליה, בליס, סוסנובסקי, א. מזרחי, א. כהן, רוגוז'ינסקי, פדאל, נזרי, ביבי.
מחזור 20 (14.03.1964): הפועל תל אביב – הפועל רמת גן 0 – 0
פריזנר שפט באצטדיון בלומפילד ביפו, מול 20,000 צופים. הקהל הגדול לא ראה שערים. בטבלה: מקום 2, שערים 25:39, 27 נקודות.
הפועל ר"ג: חודורוב, עוז, מוסלי, בנבנישתי, יניאק, פרל, היימן, נחמיאס, ר. כהן, ש. לוי, שטלצר.
הפועל ת"א: יואל שוהם, בן יהונתן, פרימו, בן שרוך, לבקוביץ', דני בורסוק, פרידריך, טיש, נוריאלי, דניאלי, פרינצ'י.
מחזור 21 (21.03.1964): הפועל ר"ג – הפועל לוד 1 – 1 (1 – 0)
דננברג שפט במכתש בגבעתיים, מול 3000 צופים. שלמה לוי (12) העלה את ר"ג ליתרון, וננקין (65) השווה ללוד. בטבלה: מקום 2, שערים 26:40, 28 נקודות.
הפועל ר"ג: חודורוב, תיק, עוז, בנבנישתי, יניאק, רודניק, היימן, נחמיאס, ראובן כהן, שלמה לוי, שטלצר.
הפועל לוד: טובול, רבח, גריטס, הוס, מורדכוביץ, תשובה, לזר, ננקין, קויאטק, אבוטבול, יום טוב, אזולאי.
מחזור 22 (28.03.1964): הפועל רמת גן – הפועל פתח תקוה 3 – 2 (1 – 1)
פריזנר שפט במכתש בגבעתיים, מול 7000 צופים. משה פרל פתח מהנקודה (31), יניאק השווה בשער עצמי (39), ובועז קופמן (49) העלה את פ"ת ליתרון. שלמה לוי השיב בצמד (67, 81), ור"ג עלתה לראשונה לפסגה. בטבלה: מקום 1, שערים 28:43, 30 נקודות.
הפועל ר"ג: חודורוב, תיק, עוז, בנבנישתי, יניאק, פרל, דוד נתן, נחמיאס, ראובן כהן, שלמה לוי, צבי היימן.
הפועל פ"ת: יצחק ויסוקר, יפת, רדלר, דרור קשטן, פטרבורג, חיים בכר, שרעבי, קופמן, שמיר, סטלמך, סעיד.
מחזור 23 (04.04.1964): בני יהודה תל אביב – הפועל ר"ג 0 – 0
אברהם דודאי שפט באצטדיון בלומפילד ביפו, מול 15,000 צופים. תיקו מאופס, ור"ג נשארה בראש. בטבלה: מקום 1, שערים 28:43, 31 נקודות.
הפועל ר"ג: חודורוב, תיק, עוז, בנבנישתי, יניאק, פרל, היימן, נחמיאס, ראובן כהן, שלמה לוי, כתב ששון.
בני יהודה: מרקו, אזולאי, תם, גרונדמן, דני לוי, אלוני, אלמוג, טסה, מזרחי, מהלל, שמעון כהן.
מחזור 24 (09.05.1964): מכבי יפו – הפועל רמת גן 1 – 0 (1 – 0)
וורנר שפט באצטדיון בלומפילד ביפו, מול 20,000 צופים. ישראל אשכנזי הכריע בדקה 15, ור"ג ירדה למקום השני. בטבלה: מקום 2, שערים 29:43, 31 נקודות.
הפועל ר"ג: חודורוב, מוסלי, עוז, בנבנישתי, יניאק, פרל, היימן, נחמיאס, ראובן כהן, שלמה לוי, כתב ששון.
מכבי יפו: דגמי, א. לוי, ליאון, גולדברג, קצב, ש. לוי, מעודד, פיטל, אשכנזי, קלמי, קליש.
מחזור 25 (06.06.1964): הפועל ר"ג – מכבי פ"ת 1 – 0 (1 – 0)
שושני שפט במכתש בגבעתיים, מול 3000 צופים. שער של שלמה לוי בדקה 34 החזיר את ר"ג למקום הראשון. בטבלה: מקום 1, שערים 29:44, 33 נקודות.
הפועל ר"ג: חודורוב, מוסלי, עוז, בנבנישתי, יניאק, פרל, יהושע לוי, ראובן כהן, נתן, שלמה לוי, כתב ששון.
מכבי פ"ת: בוך, בקר, בכר, קלונגי, אהרונוב, זלצר, קינסטליך, בן נתנאל, ד. כהן, רוזנצויג, ד. כהן, רוזנדורן, ארלנדס.
מחזור 26 (13.06.1964): ר"ג במחזור מנוחה
הפועל ר"ג לא שיחקה. בטבלה: מקום 2, שערים 29:44, 33 נקודות.
מחזור 27 (20.06.1964): מכבי תל אביב – הפועל ר"ג 3 – 3 (2 – 0)
מנחם אשכנזי שפט באצטדיון בלומפילד ביפו, מול 14,000 צופים. מכבי הובילה במחצית אחרי שערים של אורי קדמי (27) ושיקווה (36). צבי היימן צימק מיד אחרי ההפסקה (46), גיורא שפיגל החזיר את הפער (47), היימן כבש שוב (53), ושמואל נחמיאס (66) השלים את ה-3 – 3. בטבלה: מקום 3, שערים 32:47, 34 נקודות.
הפועל ר"ג: חודורוב, עוז (הורחק), מוסלי, בנבנישתי, יניאק, פרל, היימן, נחמיאס, ראובן כהן, שלמה לוי, כתב ששון.
מכבי ת"א: גרטלר, זולוטולוב, פלשל, נסים בכר, מתניה, קרקו, טלבי, שפיגל, עסיס, קדמי, שיקווה.
מחזור 28 (27.06.1964): הפועל ר"ג – מכבי שעריים 2 – 0 (1 – 0)
שושני שפט במכתש בגבעתיים, מול 5000 צופים. שלמה לוי (15) וראובן כהן (57) החזירו את ר"ג למקום הראשון. בטבלה: מקום 1, שערים 32:49, 36 נקודות.
הפועל ר"ג: חודורוב, תיק, מוסלי, יניאק, בנבנישתי, פרל, היימן, ר. כהן, ש. לוי, נחמיאס, כתב ששון.
מכבי שעריים: מיכאלוביץ', ח. שרעבי, פרידמן, א. שרעבי, בזוזק, שאשא, מגדל, שיקליש, א. לוי, מורדכוביץ, מדהלה.
מחזור 29 (02.07.1964): הפועל ר"ג – הכח מכבי ר"ג 2 – 1 (2 – 0)
דודאי שפט במכתש בגבעתיים, מול 5000 צופים. צביקה היימן (34) ושמואל נחמיאס (45) בנו יתרון עד ההפסקה, ויהודה שהרבני (84) רק צימק להכח. בטבלה: מקום 1, שערים 33:51, 38 נקודות.
הפועל ר"ג: חודורוב, מוסלי, תיק, בנבנישתי, יניאק, פרל, יהושע לוי, היימן, נחמיאס, ראובן כהן, כתב ששון.
הכח מכבי ר"ג: קדוש, מרמור, נחמיאס, שרר, קפיטולניק, שדה, שאולי, שהרבני, אלבוכר, צלניקר, גבאי.
מחזור 30 (11.07.1964): הפועל ר"ג – מכבי חיפה 1 – 0 (0 – 0)
מנחם אשכנזי שפט במכתש בגבעתיים, מול 8000 צופים. משה פרל כבש בדקה 61 את שער הניצחון, שהיה גם שער האליפות. בטבלה הסופית: הפועל ר"ג אלופה, במקום הראשון, שערים 33:52, 40 נקודות.
הפועל ר"ג: יעקב חודורוב, דני תיק, שלמה מוסלי, מרדכי בנבנישתי, גד יניאק, משה פרל, יהושע לוי, צבי היימן (הורחק), שמואל נחמיאס, ראובן כהן, כתב ששון.
מכבי חיפה: מורנו, שווגר, זוננשיין, גוזלן, חדנס, י. צבי, שמולביץ, אלמני, סויסה, אמר, הלד.
העונה במספרים
קורעי הרשתות של רמת גן, 1963/4
- שלמה לוי: 14 שערים (12* בבעיטה מתוך הרחבה, 1 בנגיחה מתוך הרחבה, 1 מקצה הרחבה).
- שמואל נחמיאס: 12, ולפי גרסה אחרת 11 (6 בתחום רחבת ה-16, 5 בנגיחה מתוך הרחבה, 1 ביד מתוך הרחבה).
- ראובן כהן: 7 (6 מתוך הרחבה, 1 מפנדל).
- צבי היימן: 6 (3 בבעיטה מתוך הרחבה, 2 בנגיחה מתוך הרחבה, 1 ממרחק).
- כתב ששון: 4, ולפי גרסה אחרת 3, בגלל שער עצמי (3 מתוך הרחבה, 1 ישירות מבעיטת קרן).
- בנבנישתי: 3 (1 מתוך הרחבה, 1 ממרחק, 1 בנגיחה).
- משה פרל: 3 (2 מחוץ לרחבה, אחד מהם בבעיטה חופשית, ו-1 מפנדל).
- דוד נתן: 2 (1 מתוך הרחבה, 1 בנגיחה).
- יעקב חודורוב: 1 (בעיטה חופשית מ-16 מ').
- שער עצמי: 1 (נסים זהבי מהכח מכבי ר"ג).
מבשלי השערים של האלופה*
בראש הרשימה הקפטן ראובן כהן, עם 10 בישולים: 2 מקרן ו-1 מבעיטה חופשית, וזה בלי מהלך שיצא מקרן והוביל לבישול נוסף. אחריו כתב ששון עם 8 וצבי היימן עם 5 (בלי מהלך שהוביל לשער אחרי פנדל שסחט). משה פרל ושמואל נחמיאס בישלו 3 כל אחד (לפרל לא נספר מהלך שהתחיל בבעיטה חופשית), ומרדכי בנבנישתי ושלמה לוי 2 כל אחד. ללוי לא נספרו בישול במהלך שנפתח בבעיטה חופשית ופנדל שסחט והניב שער.
איך נכבשו 52 השערים
33 מתוך רחבת ה-16 (כולל שער אחד ביד), 10 בנגיחה, 1 ישירות מקרן ו-2 מפנדלים.
דקות הכיבוש של ר"ג*
1 – 10: 7 שערים. 11 – 20: 5. 21 – 30: 3. 31 – 40: 5. 41 – 50: 6. 51 – 60: 7. 61 – 70: 6. 71 – 80: 6. 81 – 90: 7.
שלושה שחקנים החמיצו פנדלים במהלך העונה: ראובן כהן, יצחק קירשנברג ויעקב חודורוב.
איך נולדו התוצאות
ב-15 ניצחונות ר"ג היא שכבשה ראשונה, ו-2 ניצחונות נוספים הגיעו במהפך, אחרי פיגור. פעמיים הובילה ונאלצה להסתפק בתיקו, ופעמיים פיגרה והצליחה להשוות. 2 משחקים נגמרו כפי שהתחילו, בתיקו אפס, ו-5 משחקים שנפתחו בפיגור הסתיימו בהפסד.
מחצית מול מחצית
ב-28 משחקי הליגה, בתום 45 הדקות הראשונות, ר"ג הובילה 13 פעם, הלכה להפסקה בשוויון 7 פעמים ופיגרה ב-8 מפגשים. כשבוחנים רק את 45 הדקות של המחצית השנייה, המאזן טוב יותר: 11 פעם ר"ג היתה עדיפה, 12 פעם נרשם תיקו, ורק ב-5 משחקים היריבה היתה טובה ממנה. גם יחס השערים השתפר אחרי ההפסקה, 29 – 17, לעומת 23 – 16 במחציות הראשונות. לפני ההפסקה בלטו שלמה לוי (7 שערים) ושמואל נחמיאס (4). אחריה הוביל נחמיאס עם 8, לפני לוי (7) וראובן כהן (4).
בנבחרת ישראל
נכון לשנת 1964, יעקב חודורוב הוביל עם 31 משחקים בינארציים. אחריו שלמה לוי (14) ומרדכי בנבנישתי (13), ולצביקה היימן היתה הופעה אחת. גם המאמן, דוד שוויצר, לבש את מדי הנבחרת כשחקן, 6 פעמים.
כוכבי הפועל ר"ג 64': מאיפה הגיעו
מלך השערים של הקבוצה, שלמה לוי (25 הופעות בליגה באותה עונה), שיחק בעונתו השנייה בר"ג אחרי שהגיע מהפועל חיפה. השוער יעקב חודורוב (27 משחקי ליגה) שיחק לפני כן בראשון לציון ובהפועל ת"א, שממנה עבר לר"ג. מרדכי בנבנישתי (28 משחקים) בא מהפועל ירושלים, כתב ששון (25) מהפועל אור יהודה, וראובן כהן (28 הופעות) מגדנ"ע יהודה, ומהנוער של גדנ"ע יהודה הגיע גם משה פרל. גדי יניאק (27 משחקים) הגיע מהפועל רחובות, נסים עוז (15) מבית"ר ת"א ושלמה מוסלי (15) מהפועל ת"א.
יתר השחקנים שבלטו בעונת האליפות גדלו בנוער של הפועל ר"ג: שמואל נחמיאס (27 משחקים), צבי היימן (26), דן תיק (20), יצחק רודניק (9), דוד נתן (5), יהושע לוי (3), צבי שטלצר (3), יצחק קירשנברג (1) ועוזי זנדר (1).
הציונים במשחק האליפות
אחרי הניצחון 1 – 0 על מכבי חיפה במכתש, במחזור מס' 30 והאחרון, דירג חדשות הספורט את שחקני ר"ג. ציון 7 קיבלו יעקב חודורוב, מרדכי בנבנישתי, משה פרל, ראובן כהן וכתב ששון. שלמה מוסלי ושמואל נחמיאס קיבלו 6, תיק 5, וגדי יניאק ויהושע לוי 4. צבי היימן, שהורחק, נשאר בלי ציון.
הקהל*
במשחקי הפועל ר"ג בעונת 1963/4 צפו 197500 איש, כ-7000 בממוצע למשחק. משחקי הבית במכתש בגבעתיים משכו 83000 אוהדים (כ-5900 למשחק), והשיא הביתי, 9000, נרשם מול האלופה היוצאת הפועל פ"ת במחזור מס' 22. במשחקי החוץ נכחו 114500 (כ-8200 למשחק), והקהל הגדול ביותר, 22000 צופים, הגיע לאצטדיון בלומפילד למפגש מול מכבי יפו במחזור 24.
השופטים
ראובן פריזנר שפט 4 ממשחקי ר"ג (3 ניצחונות לר"ג ותיקו אחד), ומנחם אשכנזי שרק גם הוא ב-4 (2 ניצחונות ו-2 תיקו). שושני, דודאי, בן-רובי, אברהם קליין, נעמן, דננברג ווורנר ניהלו 2 משחקים כל אחד, והשופטים שפירא, מרין, חוזה, מזרחי, שלייפר והנדוורג שפטו משחק אחד כל אחד.
שחקני היריבות שהבקיעו לאלופה
שלושה שחקנים הצליחו לכבוש לר"ג פעמיים: בוחוס ג'וג'וסיאן וישראל אשכנזי ממכבי יפו, ומדהלה ממכבי שעריים. כל השאר הסתפקו בשער אחד. לפי קבוצות:
- מכבי יפו: ג'וג'וסיאן ואשכנזי, 2 כל אחד.
- מכבי שעריים: מדהלה (2) ומזרחי.
- מכבי פ"ת: זלצר, אהרונוב, מנדל ובוך.
- הפועל פ"ת: סטלמך, מרכוס וקופמן, ועוד שער עצמי של יניאק לזכותה.
- שמשון ת"א: אלי כהן, בצלאל ואטואר.
- מכבי ת"א: שיקווה, קדמי ושפיגל.
- הפועל חיפה: בוטשוילי וגולדברג.
- מכבי חיפה: שמולביץ' – רום ומ. לוי.
- הכח מכבי ר"ג: אלבוכר ושהרבני.
- הפועל ירושלים: מרדכי כהן והוד.
- הפועל טבריה: יעיש. הפועל ת"א: טיש. בני יהודה: מהלל. הפועל לוד: ננקין.
33 השערים שספגה ר"ג
26 הובקעו בבעיטה מתוך הרחבה (אחד מהם מריבאונד, אחרי פנדל של מנדל ממכבי פ"ת), 3 מבעיטות עונשין מ-11 מ' (בוך, מרדכי כהן ואלי כהן), 2 בנגיחה (נחום סטלמך ויהודה שהרבני) ו-2 מחוץ לרחבה (אורי קדמי ודניאל רום).
דקות הספיגה*
1 – 10: 2 שערים. 11 – 20: 3. 21 – 30: 3. 31 – 40: 6. 41 – 50: 6. 51 – 60: 3. 61 – 70: 3. 71 – 80: 1. 81 – 90: 6.
השוערים שנכנעו לר"ג
52 שערי האלופה התחלקו כך בין שוערי היריבות:
- 6 כל אחד: בני קרוצי מהפועל י"ם וגולדפרב מהפועל טבריה.
- 5 (?): יעקב ויסוקר, שמשון ת"א.
- 4 כל אחד: מיכאל מיכאלי ממכבי שעריים, יצחק ויסוקר מהפועל פ"ת, קדוש מהכח מכבי ר"ג ורוקמן מהפועל חיפה.
- 3 כל אחד: אברהם מהפועל לוד, בוך ממכבי פ"ת, גרשוני ממכבי חיפה (?) וגרטלר ממכבי ת"א.
- 2 (?): מרקו, בני יהודה.
- 1 כל אחד: אלקיים מהפועל ת"א, דגמי ממכבי יפו, טובול מהפועל לוד, לוין ממכבי ת"א ומורנו ממכבי חיפה.
טבלת ההופעות
התוצאות השכיחות
התוצאה 1 – 0 חזרה הכי הרבה פעמים במשחקי ר"ג, 6. אחריה 3 – 2 ו-2 – 1, 4 פעמים כל אחת, ו-3 – 1 בשלושה מפגשים. פעמיים נרשמו 3 – 3, 1 – 1, 0 – 0 ו-2 – 0, ופעם אחת 5 – 1, 4 – 2 ו-3 – 0.
ראובן כהן: "זה היה הרגע הגדול שלי"
ראובן כהן, קפטן האלופה, "סובל" מזיכרון פנומנלי. בשיחה ב-6.10.2002 תיאר איך דוביד שוויצר, שהגיע לקבוצה ב-1962/3, שינה את תפקידו: עד אז שיחק כחלוץ מרכזי, והמאמן משך אותו לאחור והפך אותו לעושה המשחק. בעונת האליפות בישל כהן יותר מכל שחקן אחר, 10 שערים לפחות, והבקיע 7 בעצמו. לצידו בקישור שיחק בנבנישתי, בלם בנבחרת ישראל.
ההתקפה, כפי שנהגו לשחק אז, נשענה על שני קיצוניים, צבי היימן מימין וכתב ששון משמאל, ועל שמואל נחמיאס ושלמה לוי בחוד. המתכון עבד: בשתי עונות כבשה ההתקפה של ר"ג 136 שערי ליגה.
לקראת המשחק האחרון מול מכבי חיפה, לדבריו, הנתונים לא בישרו טובות. מלך השערים שלמה לוי היה בגבס ולא שיחק, ועוד לפני ההפסקה נשארה ר"ג בלי צביקה היימן, שהורחק על ידי השופט המצוין מנחם אשכנזי ז"ל. אשכנזי היה אז בן שלושים, ובאותה שנה הופקד על משחק הגמר של המשחקים האולימפיים בטוקיו, ושנתיים אחר כך שפט במשחקי הגביע העולמי באנגליה. במחצית השנייה הורחק גם החיפאי ישעיהו שווגר ז"ל, אחרי עבירה על דני תיק.
בדקה ה-59 או ה-60 נפסקה בעיטה חופשית לר"ג, כשלושים מטרים מהשער של חיפה, בקו אלכסוני, לכיוון הצד המזרחי של המכתש. משה פרל עמד ליד הכדור והתכוון לבעוט, אבל כהן התעקש, לא ויתר והזיז אותו הצידה. פרל, מחבריו הטובים, התעצבן וזז, אבל נעמד רחוק מהשער. כהן הרים לכיוון נקודת ה-11, לשם התקבצו שחקנים רבים. אחד משני הבלמים החיפאים, כנראה דניאל שמילוביץ', הרחיק, והכדור נחת בדיוק אצל פרל.
פרל, עצבני עד הגג, הניף את רגל שמאל ושלח את הכדור מעשרים וחמישה מטרים, בחצי גובה, אל הרשת, והשער הזה הכריע את המשחק. זמן קצר אחרי שער האליפות הבקיע כהן עצמו שער שנפסל, לדבריו שלא בצדק: יומני גבע, שצילמו את המהלך שהתחיל אצל כתב ששון, הוכיחו שלא היה נבדל. "השער שלי לא אושר, אבל האליפות היתה שלנו", סיכם, ולדבריו זה היה הרגע הגדול שלו ושל הפועל ר"ג.
קובינה, מלך השערים של כל הזמנים
- קובינה, כפי שכינו את ראובן כהן, מחזיק בתואר מלך השערים של הפועל ר"ג בכל הזמנים. הוא נולד ב-1937, והגיע לקבוצה בעונת 1954/5, בגיל שבע עשרה וחצי.
- הפתיחה שלו במדי ר"ג היתה חלומית: ארבעה שערים בשלושת המשחקים הראשונים. את צמד שערי הבכורה, בניצחון 5 – 0 על מכבי פ"ת (9.9.1955), הוא זוכר היטב.
- אחרי שיצחק קירשנברג, "בועט הפנדלים מס' 1 בארץ", פרש, שימש כהן קפטן ר"ג שש עונות.
- גם בנו, אייל כהן, לבש את מדי הפועל ר"ג, והוא שהכריע ב-1984 את גמר גביע הנוער מול מכבי ת"א. זה קרה 30 שנה בדיוק אחרי שאביו זכה בגביע הנוער עם גדנ"ע יהודה, שגברה בגמר 4 – 1 על הפועל ת"א.
- גם אחיו הצעיר, שמואל, שיחק בהפועל ר"ג.
- 13 עונות רצופות שיחק בר"ג, ורשם בהן 84 שערי ליגה ועוד 23 בגביע המדינה, לפי הרישומים. השיא האישי שלו הוא שמונה שערים במשחק אחד, בגביע, נגד בית"ר עין כרם.
- בעונת 1968/9 התחיל לאמן, בהפועל אשדוד, שהיתה אז בליגה ב' (הליגה השלישית). הוא אימן 28 שנים, עד 1997, ובהן גם את הפועל ר"ג. שלוש פעמים העפיל עם חניכיו מליגה א' לליגה הארצית: עם הפועל אשדוד, הפועל הרצליה והכח ר"ג.
שלמה לוי: מלך השערים של האליפות
שלמה לוי, מלך השערים המיתולוגי של עונת האליפות, סיפר בשיחה ב-7.10.2002 ש"הכריש", דוביד שוויצר, הביא אותו להפועל ר"ג בעונת 1962/3, אחרי שתי עונות כמלך השערים בהפועל חיפה. בתמורה עברו לחיפה אורבך ופתק, שחקן כדורסל. באותה תקופה קיבל דירה בגבעתיים, ושם גר עד 1968.
לדבריו, קו ההתקפה של רמת גן כלל את צבי היימן, ראובן כהן, כתב ששון, שמואל נחמיאס ואותו עצמו. נחמיאס, טכנאי מצוין, היה יורד לעזור בהגנה, ולוי נשאר לבד למעלה. בהגנה שיחקו שלמה מוסלי, משה פרל, גדי יניאק, מרדכי בנבנישתי ושחקן נוסף, דני תיק, יהושע לוי או מחליף אחר, ובשער עמד "יעקב חודורוב הגדול".
המשחק הטוב ביותר של הקבוצה, לדעתו, היה הניצחון 5 – 1 בטבריה, במחזור מס' 4. את משחק הסיום מול מכבי חיפה החמיץ בגלל פציעה, אבל את הצמד מול הפועל פ"ת, האלופה היוצאת, הוא זוכר היטב. פ"ת הובילה 2 – 1, ובתוך דקות ספורות הוא הבקיע פעמיים, בבליץ דרמטי שהביא את ר"ג בפעם הראשונה למקום הראשון, בדרך לאליפות היסטורית.
הקריירה של שלמה לוי
לוי נולד ב-1933, שיחק בנוער של מכבי ת"א וזכה איתו באליפות ישראל לנוער. את הופעת הבכורה בבוגרים ערך בעונת 1951/2 במדי הכח תל-אביב, במשחק ידידות מול מכבי ר"ג. "שיחקתי כחייל וללא כרטיס שחקן", סיפר, ובאותה תקופה נאלץ לעזוב את קיבוץ רמת רחל, שבו גר עד אז.
ב-1955/6 עבר למכבי חיפה, והשער הראשון שלו בליגה הלאומית הראשונה הגיע ב-4 – 1 על הפועל כפר-סבא (10.12.1955). אחרי שלוש שנים שם, לפני המעבר להפועל חיפה, נאלץ לשבת עונת הסגר ב-1958/9. ראשי הפועל חיפה חששו שיתחרט, ולכן סידרו לו 10 חודשי עבודה עם צי הסוחר באיים הקאריביים, על ספינה בשם "אמפל". "תכתוב שאפשר לעשות ספר על ההרפתקאות שחוויתי שם", אמר.
בהפועל חיפה שיחק שלוש עונות, ופעמיים ברציפות היה מלך שערי הליגה. בהפועל ר"ג שיחק ארבע עונות, ובעונת ההקפאה 1966/7/8 כיכב במכבי חדרה, שבה השאיר 35 שערים. משם עבר לקנדה: תחילה שיחק בהכח מונטריאול, ושנה אחר כך במייג'ור ליג, בקבוצת המהגרים האיטלקית "סופרגה".
1964 היתה שנה מיוחדת עבורו: ביולי זכה באליפות עם הפועל ר"ג, ובאוקטובר התחתן עם בת זוגו, אריקה. לבני הזוג לוי 4 ילדים ונכדה אחת. בתקופת הראיון, ב-2002, כבר לא נהג לצפות במשחקי הפועל ר"ג ונבחרת ישראל.
כמה שערים כבש בקריירה, הוא לא זוכר. לפי אומדן, בישראל הגיע לכמאתיים, 104* מהם בליגה הראשונה, עם ממוצע מדהים של 0.60 שערים למשחק, הטוב ביותר בין המבקיעים בארץ. חלק גדול מהם נכבש בבעיטות מספרת, ולדבריו "היום לא עושים שערים כאלה". השיא שלו, ארבעה שערים במשחק, נרשם במחזור מס' 19 בעונת 1960/61, במדי הפועל חיפה, מול גרשוני, השוער של מכבי חיפה. בבעיטות המספרת שלו ניצח גם את יעקב חודורוב ושוערים אחרים.
בנבחרת, כשחקן הפועל חיפה, רשם 14 משחקים בינארציים, ושם נעצרה הקריירה הבינלאומית שלו. הוא כבש 6 שערים: שלושער (27.11.1960) ב-6 – 1 על קפריסין, שער מול דרום וייטנאם, שער מול טייפה ושער מול אנגליה הצעירה ב-61'.
מה כתבו העיתונים
יהושע שגיא ("חדשות הספורט", 13.7.1964) תיאר את דקה 59 כרגע הגורלי וההיסטורי של הפועל ר"ג. אשכנזי שרק לבעיטה בלתי ישירה ליד קו רחבת ה-16, מימין, סמוך לקו הקרן. ראובן כהן הרים למרכז, ומשה פרל גייס את מה שנשאר לו בכוחות ושלח בחצי גובה פצצה לפינה הימנית. הכדור נכנס, 11 שחקני רמת גן הסתערו זה על זה, וגם היימן, שכבר לא היה על הדשא, פרץ פנימה להצטרף לחגיגה. "כן, זה גול ! יש אליפות !".
נסים קיוויתי ("הבעיטה הגורלית שהכתירה את הפועל ר"ג", 1964) מיקם את הרגע הגדול בדקה ה-61. בגרסה שלו, פרל נפל אחרי פריצה באגף ימין, מחוץ לרחבה וקרוב לקו הרוחב, וכהן כיוון את בעיטת העונשין אל השער. ההגנה הדפה, והכדור חזר אל הרץ הימני. פרל עצמו סיפר: "ראיתי את הכדור חוזר לרגלי. עצמתי את העיניים ובעטתי. כשפקחתי אותן שוב, רכבה עלי כל הקבוצה. נהיינו לאלופים". הכדור, כתב קיוויתי, עף חד בחצי גובה ומצא את דרכו לרשת בין רגליים וידיים שנשלחו בייאוש.
יחיאל ארזי ("אלוף חדש", 1964) כתב שקשה היה לא להיסחף בגל השמחה ההמונית שהציף את אצטדיון גבעתיים בשעות בין הערביים של ה-11 ביולי 1964, כשהתואר שכולם ציפו לו הפך סופית לנחלתה של הפועל ר"ג. לפי ארזי, הקבוצה הגיעה לשם בעבודת נמלים, בהתמדה ובכוח סבל, ועשתה את מה שנחשב לבלתי אפשרי בתוך חודשים ספורים מאז העלייה הסוערת מליגה א'.
עמי פזטל ("חדשות הספורט", 13.7.1964) כתב יומיים אחרי המשחק שעדיין קשה להשתחרר מהאווירה במגרש של האלופים החדשים. באוזניו עוד הדהדו קולות אלפי האוהדים, ומול עיניו עוד עמדו תמונות הסיום: השחקנים המיוזעים, אלילי הקהל, מורמים על הכפיים ואחר כך כמעט נמחצים בין אוהדים נלהבים שהשתוללו בשכרון הניצחון.
יזהר ברנר ("חדשות הספורט", שם) פתח ב"כן מגיע להם, לא מגיע להם, הם עשו זאת". לדבריו, 11 השחקנים של הפועל ר"ג הצמידו בשבת בקבוקי שמפניה צוננים לגרונם הניחר, ולא רק זכו בתואר אלא גם רשמו תאריך היסטורי בתולדות הכדורגל הסדיר בארץ. מאז המשחק הראשון של ליגה בארץ ישראל, בשנת 1928, אף קבוצה לא חוללה פלא כזה, שהיה מרשים אפילו את האי הבריטי, הרגיש לתהפוכות ושיאים בכדורגל: בתוך שנה אחת מאז חזרה לליגה הלאומית נטלה ר"ג את הכתר ואת ההגמוניה מהאלופה הפתח-תקוואית, שהחזיקה בהם חמש שנים. לדבריו, 40 הנקודות ו-52 שערי הזכות מול 33 שערי החובה מוכיחים שהאליפות הושגה ביושר מלא.
ברנר ייחד מחמאות למאמן דוד שוויצר, שבעבודת נמלים, בעקביות, בשיטתיות ובמסירות אין קץ חקק את שמו בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי, כשחקן וגם כמאמן מצליח. לדבריו, שוויצר הפך קבוצה אפורה לגורם מרכזי בכדורגל בארץ: הוא חיזק אותה בכמה כוכבים בעמדות מפתח, גיבש אותה מבפנים והקנה לה שיטה ברורה ופשוטה.
אריק אינשטיין ("ידיעות אחרונות", 13.9.1994) כתב שהדרך של הפועל ר"ג היתה מקורית. מאז 1950, השנה שבה החלה הליגה באופן רשמי במדינת ישראל, ועד 1960 שיחקה ר"ג בליגה הלאומית, והמקום הטוב ביותר שלה היה החמישי. ב-1960 נגמר הסיפור והיא ירדה לליגה השנייה. הקאמבק, לדבריו, היה מרשים: שלוש שנים אחר כך חזרה הקבוצה, עלתה ובאותה עונה עצמה עשתה את הבלתי יאומן וזכתה באליפות המדינה. המאמן היה "הכריש", דוביד שוויצר, שבהמשך זכה בעוד חמש אליפויות עם קבוצות אחרות, וגם זה שיא בפני עצמו. שלושים שנה אחרי, כתב אינשטיין, הוא זוכר את משחק האליפות כאילו שוחק אתמול: תיקו או ניצחון של חיפה היו מעבירים את האליפות למכבי יפו, וניצחון של ר"ג נתן לה את התואר. ר"ג ניצחה 1 – 0 בשער של משה פרל, "והמכתש ראה מחזות שלא יחזרו לעולם".
38 שנה אחרי: מפגש כוכבי האליפות
ב-18.10.2002 נפגשו בקפה רונדו שברחוב ביאליק משה פרל, צבי שטלצר, שמואל נחמיאס, ראובן, דוד נתן, עוזי זנדר, דני תיק, צבי היימן ושלמה לוי. הצטרפו אליהם משה רסקין, הכוכב הר"ג הגדול של שנות הארבעים והחמישים, ומשה וארון, מאמן עבר של ר"ג.
משה רסקין חזר לראשית הדרך. לדבריו, הפועל ר"ג העמידה קבוצת בוגרים לראשונה כנראה ב-1933, ושיחקו בה שחקנים מבוגרים, מעל גיל שלושים. המגרש הראשון הוקם ברחוב הרצל, כמובן בלי דשא, ואחריו שיחקה הקבוצה בבית צבי של היום (רחוב שועלי שמשון), בנחלת יצחק, בהר נפוליאון (ברחוב רוקח) וליד ביח"ר ארגמן. רסקין עצמו שיחק בקבוצת הילדים של ר"ג ב-1932, אחר כך בנוער הפועל "יהודה" ר"ג, ובגיל 16 עלה לבוגרים, אז בליגה ג' (הליגה השלישית), קבוצה שהתאחדה עם הפועל נחלת יצחק. בתחילת שנות הארבעים הגיעה ר"ג, עם הוותיקים אונגר ורסקין, לליגה הראשונה, והעלייה נזקפה לזכות כמה עולים חדשים: נפתלי שוולב, בורי אלפרט וקלברט. צורפו גם הרצל פריצנר (מכבי ת"א), מלאך, ליאון והפטל. רסקין, ששירת בבריגדה היהודית במסגרת הצבא הבריטי, מצא בטריפולי שבלוב את משה נעמן וצירף אותו לקבוצה.
משה ורון ביקש לרשום שמשה רסקין היה הסמל של ר"ג: "אין להזכיר את הפועל ר"ג ללא רסקין". הכובש הגדול, שבזמן המפגש עדיין החזיק בשיא של 5 שערים במשחק ליגה אחד בליגה הראשונה, כבש את כולם בחלק החיצוני של הנעל השמאלית. ורון עצמו הגיע להפועל ר"ג ב-1956, אחרי אליפות היסטורית כמאמן-שחקן של הפועל פ"ת, ואימן את הקבוצה שש עונות. היו בה אז חנוך מורדכוביץ', שחקן נבחרת ישראל, ולצידו כמה קיצוניים ימניים: צבי היימן, צבי שטלצר ודובצ'ה רוזין. הוא ניסה לשכנע את ה"ימניים" לעבור לשמאל, בלי הצלחה. הפתרון הגיע מיגאל וירון, חבר בהנהלה, שסיפר לו על שחקן כנף שמאלי שקורא מונים בעיריית גבעתיים. כך הגיע כתב ששון, שחקן כנף סוער, שנקנה מאור יהודה. אחריו הגיע דוביד שוויצר עם שאר הכוכבים, ומשם הסיפור ידוע.
צביקה היימן עלה מפולין ב-1956, שיחק בנערים של הפועל ר"ג והוקפץ לבוגרים בגיל 16.5. מעונת האליפות, עם שרשרת הניצחונות המדהימה, הוא זוכר במיוחד את הניצחון על הפועל פ"ת. בר"ג שיחק עד 1968/9, ואז עבר למכבי ת"א. ב-74' "חציתי את הכביש להכח", ובעונת 1975/6 חזר להפועל ר"ג, עד שפרש בגלל פציעה.
דוד נתן עלה מהנוער לבוגרים אצל המאמן משה וארון, ושיחק בגבעתיים שלוש עונות. מעונת האליפות הוא זוכר את השער לרשת בני יהודה: היימן הרים, והוא נגח את שער הניצחון בדקה ה-90. בסוף 68/9' עזב את ר"ג לעמידר, וסיים את הקריירה ב-73' בהפועל גבעתיים.
שמואל נחמיאס סיפר שהוא ודוד נתן עלו יחד מהנוער של הפועל ר"ג, אבל עודף החלוצים שלח אותם להפועל גבעתיים. שם רשמו 22 משחקים בליגה ג', ובעונה אחת כבש נחמיאס "100 שערים, לא פחות!". ב-1961/2 חזרו להפועל ר"ג. בעונת העלייה לליגה הלאומית, 1962/3, הבקיע 25 שערים, ובעונת האליפות 12.
שלמה לוי הזכיר שהיה מלך השערים של הקבוצה בעונת האליפות, ובליגה א' מלך שערי הליגה, עם 31 שערים ב-27 משחקים. ראובן כהן ביקש: "תזכיר לשחקנים, מיהו מלך השערים של ר"ג בכל הזמנים", והתשובה היא הוא עצמו, עם 84.
משה פרל חזר לשער האליפות במשחק האחרון של עונת 1963/4: כהן הרים לתוך הרחבה, ההגנה הרחיקה אל פרל, והוא בעט וולה לרשת. על שוויצר אמר: "דוביד קרע אותנו באימונים". המאמן היה תקיף מאוד באימונים, שלוש עד ארבע פעמים בשבוע, אבל ידידותי מיד אחריהם, ולמעשה היה הכתובת של כל השחקנים והאיש שדאג להם ועזר להם. פרל הגיע לבוגרים של הפועל ר"ג בעונת 1958/9 דרך גדנ"ע יהודה תל-אביב, ושיחק בקבוצה עד שפרש ב-1971.
צבי שטלצר שיחק כקיצוני ימני, ושוויצר נהג לעקוץ אותו: "הנה האינטיליגנט". בזמן המפגש כיהן כחשב בחברת "אגרסקו".
מה עשו אחרי הכדורגל
נכון לזמן המפגש, ב-2002: צבי שטלצר ודוד נתן (38 שנה) עבדו ב"אגרסקו", ודוד המשיך לשחק בליגת מקומות העבודה. ראובן כהן, שעבד ב"בזק" ואימן כדורגל, יצא לפנסיה והמשיך לאמן ב"בית הלוחם". צביקה היימן ועוזי זנדר (35 שנה) היו חברי אגד; היימן פרש לגמלאות, וזנדר עבר לעבוד בסוכנות וולבו. דני תיק ושלמה לוי החזיקו בעבר חנות משקאות, ולוי עוד המשיך לעבוד. שמואל נחמיאס, פנסיונר, היה בעבר אחראי משק בבי"ס מישל"ב בת"א. משה פרל עבד בוועד הפועל של ההסתדרות, ובאותה תקופה היה פנסיונר שעובד במשרה חלקית. ולמבוגרים בחבורה: משה ורון (יליד 1926) עבד כנהג משאית, ומשה רסקין (1923) עבד בחברת של"ב.
הכתבה מבוססת על כתבה של אלישע שוחט שפורסמה באתר ב-11 ביולי 2018.
