תמונה בשבוע: וואו, איזה משחק! מרקיניוס בדקה ה-76 מול הרצליה

עונת 2001-2 נגמרה עבור הפועל ר"ג במאבק הישרדות בליגה השנייה. ארבעה מחזורים לפני הסיום עבר הקו מידיו של מוטי איווניר לאלי כהן, המאמן שהעלה את הקבוצה ללאומית עונה אחת קודם לכן, בתקווה שיצליח גם להשאיר אותה שם.

המחזור האחרון הפגיש במכתש שתי קבוצות שרק ניצחון עזר להן. מכבי הרצליה הגיעה כשניצחון מבטיח לה עלייה, ור"ג ידעה ששום תוצאה אחרת לא תשאיר אותה בליגה. מהצד הביטה בני יהודה, שהיתה צריכה ניצחון אדום כדי לחגוג עלייה כתומה.

לירן ולדבוים פתח את הניקוד לאדומים אחרי דקה אחת בלבד, ובדקה ה-63 המיר אופיר חלוואני פנדל ל-0-2. אז חזרה הרצליה עם שני שערים בדקות ה-66 וה-73, והמכתש קפא. כשנראה שהאורות עומדים לכבות, שלח תמיר בן עמי הגבהה מדויקת מהאגף השמאלי אל ראשו של מרקיניוס, והדקה ה-76 נחרתה לתמיד בתולדות המועדון.

לקראת המפגש עם מכבי הרצליה באוקטובר 2013 חזר האתר אל שלושה מגיבורי אותו ערב וביקש מהם לשחזר אותו.

לפני השריקה

תמיר בן עמי זוכר בעיקר את הצבעים ביציע. "וואו איזה משחק…", נזכר, "כשחקן תמיד יש כמה משחקים שאף פעם לא תשכח… וזה בדיוק היה המשחק הזה". משחקים כאלה, הסביר, הם נקודות מפנה שלוקחות אותך למקומות אחרים בהמשך הדרך. לדבריו, החיבור בין האדום של ר"ג לכתום של אוהדי בני יהודה יצר ביציע משהו מדהים.

אלדר שפלר שחזר את השעות שלפני: השחקנים אכלו בבית ההורים של שחר כדורי, וכשהגיעו למכתש כבר היה חצי מהיציע המזרחי מלא. המראה ריגש אותם מאוד והכניס אותם לאווירה הנכונה. גם ולדבוים מתאר ערב שלא נשכח, עם חגיגה ביציע לצד מתח שנבע מאי הוודאות לגבי המשך הליגה.

שבוע של הכנות

ולדבוים הגיע למשחק נרגש מאוד. הוא ידע כמה הערב הזה חשוב לכולם ונתן את כל מה שהיה לו, וההכנות, לדבריו, נראו כמו לקראת גמר גביע לכל דבר. את ההרכב הכירו השחקנים כבר באמצע השבוע, כי במשחק כזה כל אחד יודע אם הוא עולה לדשא ומה מצופה ממנו.

שפלר מזהה את תחילת ההכנות שבוע קודם, בהפסד 1-3 לבני יהודה בשכונת התקווה. באותו משחק התחיל הקהל הכתום לעודד דווקא את ר"ג: אוהדי בני יהודה ידעו שהם זקוקים לניצחון אדום על מכבי הרצליה במחזור הסיום, לצד ניצחון שלהם על אחי נצרת, כדי לעלות לליגת העל. ליגת העל כבר סיימה באותו שלב את עונתה, ולכן כל תשומת הלב במדינה הופנתה למאבקי העלייה והירידה בלאומית. המשחק שודר בשידור ישיר, והעניין בו היה עצום.

לשפלר היה חשוב במיוחד שהקבוצה לא תרד. בדיעבד, זה היה גם המשחק האחרון שלו בקבוצה הבוגרת, והוא שמח שהפרק הזה נסגר עם זיכרון מתוק.

משחק שהיה בו הכל

בן עמי מצביע על היריבה, מכבי הרצליה, שהיתה אז קבוצה נהדרת, ועל האווירה החריגה במכתש. "זה משחק שהיה בו הכל. גם שערים יפים, מתח, מורחק (איציק ברוך), קהל שיא", אמר, והוסיף שכשמשחק כזה מסתיים לטובתך, לוקחים אותו הלאה לשאר הקריירה.

שפלר חווה אותו אחרת לגמרי. בשבילו זה היה קרב על ירידה ולא ערב חגיגי של עלייה, והמתח היה כל כך כבד שהוא לא נהנה ממנו. "כל טעות יכולה להוריד אותך ליגה וזה לחץ אדיר", אמר. גם הוא הזכיר שזו היתה הופעתו האחרונה במדי הבוגרים של הפועל ר"ג, ושהוא שמח על האופן שבו הסתיימה.

ולדבוים משתולל אחרי השער, לצד תמיר בן עמי ואופיר חלוואני

ולדבוים מודה שהשוויון של הרצליה תסכל את השחקנים והוסיף לחץ, אבל לדבריו, עמוק בפנים הם האמינו שהשער המכריע עוד יגיע. "זה משהו שאתה מרגיש שהולך לקרות", אמר.

על השער המהיר שלו, זה ששחרר את המתח כבר בפתיחה, הוא מדבר כעל זיכרון מתוק: פרץ של רגשות, אצלו ואצל כל מי שישב במכתש. עם שריקת הסיום הגיעו הקלה גדולה ותחושת ריחוף, זו שמגיעה רק אחרי ניצחון במשחק חשוב כל כך. בלשונו, "חוויה בלתי נשכחת לחלוטין!".