המשחקים הגדולים של חודש פברואר: הדרבי הראשון והבכורה הבינלאומית

שישה משחקים של הפועל רמת גן מחודש פברואר: הדרבי העירוני הראשון ב-1964, תגרה שקטעה ניצחון ענק ב-1940, משחק הגביע הראשון של המועדון שבוע אחר כך, ניצחון שהרחיק את הירידה ב-1954, הבכורה הבינלאומית ב-1958 והדחת הפועל תל אביב מהגביע ב-1991.

01.02.1964 | הליגה הלאומית, מחזור 14: הפועל ר"ג – הכח מכבי ר"ג 2 – 1

זה היה הדרבי ההיסטורי הראשון של רמת גן. גם במפגשים הקודמים בין השתיים היה ריח של דרבי, בעיקר משום שהכח תל אביב אירחה את יריבותיה בגלי גיל, המגרש של מכבי ר"ג. הפעם, לעומת זאת, איש לא יצא מהמגרש עם ספק לגבי זהות הקבוצה הטובה יותר.

היציעים התחממו עוד לפני שהכדור זז. אוהדי שתי הקבוצות ניהלו תחרות עידוד משלהם, שהגיעה לשיאה כש-22 השחקנים עלו לדשא ובדקות הראשונות. יהושע שגיא, שסיקר את המשחק ל"חדשות הספורט", כתב שבאותם רגעים נדמה היה שעל המגרש מוכרעת אליפות העולם.

על הדשא דווקא הפועל פתחה בנחת, כאילו לא עמד על הפרק דרבי עירוני שכל היוקרה תלויה בו. הכח הגיעה עם מרץ ושאפתנות, מול חניכי שויצר השקטים והפושרים, אבל עם הזמן התמונה התהפכה. היתרון נפל מהשמיים בדקה ה-18: ששון כתב פרץ בצד שמאל ושלח כדור חזק לאורך קו השער, קדוש יצא לתפוס, וזהבי, מגן שמאלי של הכח, ניסה לנקות, הסיט את הכדור והפתיע את השוער שלו. 0:1.

ניסיונות התגובה של הכח נבלמו אצל יניאק, שהציג משחק טוב מהרגיל, ובנבנישתי לא הפסיק לעבוד. חודורוב, ששבוע לפני כן נכשל בשעריים, היה הפעם אדון ברחבת ה-16. הוא לא נתן ליריבה לבנות מצבים של ממש, והמגינים שלפניו שיחקו בביטחון. מקדימה, שני הקיצונים מצאו את החורים בהגנת הכח, כשהיימן בימין עבד יותר מששון בשמאל.

הרגע המלחיץ של המחצית הגיע בדקה ה-34. אשכנזי שרק לבעיטה חופשית לטובת הכח, קפיטולניק הציב את הכדור כעשרים מטר מהשער, והפועל סגרה בחומה את הפינה הימנית, כשחודורוב ממתין בשמאלית. הבעיטה החזקה עברה דרך החומה והתגלגלה לאיטה אל הקורה הימנית, הרחק מהישג ידו של חודורוב, ונעצרה בה. גם בניסיונות שבאו אחר כך הכדור לא נכנס, והשוער הוותיק נשם לרווחה.

אחרי ההפסקה המשחק התלהט, ושער אחד כבר לא נראה כמו סוף פסוק. בדקה ה-69 קיבל שלמה לוי כדור מדויק מראובן כהן בפינה השמאלית של הרחבה, והפגיז ברגל שמאל אל הרשת העליונה, משם גלש הכדור מטה אל תוך השער. 0:2. לפי שגיא, זה היה שער טיפוסי של חלוץ פורץ, שהשתיק לכמה דקות את מקהלת הכח וזיכה את לוי בתשואות ארוכות. הכתב מנה אותו בין הטובים על הדשא, שחקן שאיים שוב ושוב על שער היריבה.

מכאן והלאה המשחק הקשיח, ואשכנזי העיר לקפיטולניק כמה פעמים על כניסות חריפות. בדקה ה-89 צימקה הכח בשער משונה: שאולי, שעמד בצד שמאל קרוב לקו, בעט לכיוון השער של חודורוב, אלבוכר קיבל את הכדור ובעט, והכדור פגע בחלק הפנימי של הקורה. אחרי השריקה החליט מנחם אשכנזי לאשר את השער.

בסיכום שלו קבע שגיא שהפועל ר"ג הבהירה כבר בדקות הפתיחה מי תיקח את שתי הנקודות ב"דרבי הר"ג הגדול ראשון אחרי 2000 שנה". הקבוצה של שויצר היתה טובה מזו של גלילי, הכח היתה חלשה בעיקר מאחור, וה-1:2 הצודק העלה את המנצחת מהמקום החמישי לשלישי.

הפועל ר"ג: יעקב חודורוב, דן תיק, ניסים עוז, מרדכי בנבנישתי, גד יניאק, משה פרל, צבי היימן, שמואל נחמיאס, ראובן כהן, שלמה לוי, ששון כתב. מאמן: דוד שויצר.
הכח: קדוש, מרמור, זהבי, שרר, קפיטולניק, שדה, שהרבני, שאולי, אלבוכר, גבאי, צלניקר. מאמן: גלילי.
5500 צופים במכתש. שופט: מנחם אשכנזי.

10.02.1940 | ליגה ב' (ליגה שנייה), מחוז שומרון: הפועל ר"ג – הפועל פתח תקוה 9 – 1

כאלף ומאתיים איש הגיעו לצפות, והמשחק לא הגיע לסיומו: תגרה קטעה אותו. בדיווח שפרסם למחרת כתב זאב, מהעיתון "אומר", שציפה למפגש מהנה ומרהיב. רמת גן, לדבריו, עברה חילופי גברי והורכבה עכשיו מכוחות צעירים ורעננים, התקדמה מחיל אל חיל בהדרכת המאמן איזידור זינגר ונשענה על התקפה מצוינת. גם היריבה עוררה ציפיות: הפועל פ"ת נחשבה למועמדת הראשונה לגביע איגוד השופטים על הנהגה ספורטיבית במגרש.

חלוצי רמת גן תקפו בגלים מהשריקה הראשונה, והלחץ השתלם. השלישייה הפנימית, שהבינה זו את זו היטב, היתה הבולטת, ובמחצית השנייה כבר עמדה התוצאה על 1:8. פתח תקוה ערכה חילופי תפקידים, ואז, כשהסיום כבר נראה באופק, הגיע הרגע העגום: המגן לאמון סטר לשוולב, חלוץ רמת גן. כמה צופים נכנסו לעניין והורחקו מיד. לדעת זאב, זה לא הצדיק את הפסקת המשחק, התגרה תוארה בדרך כלל בהגזמה, וגם מרכז הפועל הקשה עם ר"ג בפסק הדין.

שוולב, שהגיע מצ'כיה, ערך באותו יום את הופעת הבכורה שלו במדי הקבוצה. הוא ובורי הלפרט היו עולים חדשים שהצטרפו לרמת גן תמורת 1 לא"י, בימים שבהם בעטו בשביל החולצה, הסמל והפועל רמת גן. נפתלי שוולב ז"ל נולד ב-20.4.1915 ונפטר ב-24.5.2000.

המשחק נעצר בדקה ה-78, והשערים של ר"ג נרשמו כך: הפטל 1, הלפרט 2, שוולב 2, אונגר 2, רסקין 2. מעניין שעונה קודם לכן היתה התמונה הפוכה, כשהפועל פ"ת הביסה את ר"ג 3 – 6.

הפועל ר"ג: פז, טלר, ליפסון, חלמר, קלבר, כשו, הפטל, שוולב, אונגר, הלפרט, משה רסקין. מאמן: זינגר. מגרש: הפועל ברמת גן.

מרכז הפועל דן במקרה, והפרוטוקול שלו מפרט את ההכרעות. סניף פ"ת נדרש לדווח מיד להתאחדות שזלמן לאמין מורחק מהמשחקים למשך כל העונה, וסניף רמת גן נדרש לדווח שהמגרש שלו נסגר לחודש, החל מהשבת הקודמת. המזכירות לקחה בחשבון שזו הפעם הראשונה לשני הסניפים, אבל הזהירה ש"להבא נחמיר בדין".

לוועדת המשמעת היה על כל סניף לשלוח נציג יחיד מבין האחראים, והמרכז גם הכתיב להם את הקו:

1. פ"ת תביע צער, ותמסור שהסניף כבר העניש את השחקן כפי שהורה המרכז.
2. ר"ג תאשר שהיריבה שיחקה בהגינות מלאה עד לאירוע.
3. שניהם יטענו שהשופט שגה: הקהל פונה מהמגרש בתוך 2 דקות, והיה אפשר לחדש את המשחק, אבל הוא בחר שלא.
4. ר"ג תודיע על סגירת המגרש לחודש בידי המרכז, ותציג זאת כעונש על התפרצות הקהל, שגם היא היתה ראשונה.
5. שני הצדדים יאמרו שהסדרנות עבדה כמו שצריך, עד שהמכות הביאו להתפרצות הקהל.

16.02.1991 | גביע המדינה: הפועל רמת גן – הפועל תל אביב 1 – 0

המשחק הוכרע בדקה ה-69. הגנת הפועל ת"א ניסתה לצאת קדימה, אבי ברשצקי חמק מהנבדל ושלח כדור מושלם לרונן חרזי, וחרזי הכניע את שולי גילרדי, מי שעד שנה קודם לכן היה השוער של ר"ג. עם השער הזה נפרדה ת"א מהגביע.

מאחורי ההפתעה עמד דוביד שויצר. מאמן ר"ג הכיר היטב את הפועל ת"א, קבוצה מהליגה הלאומית, ובנה לשחקניו תוכנית מסודרת. מול הסגל של שנהר, עם אלון מזרחי, שולי גילרדי, יוסי אבוקסיס ומשה סיני, הוא הציב שמירה אזורית, ורק את סיני הצמיד לשמירה אישית של זוהר מדינה. הפער בין הליגות לא הורגש, ורמת גן שלטה, בעיקר במחצית הראשונה. הבולטים היו אבי ברשצקי ויובל נעים, שבלם את ההתקפות העקרות של היריבה.

הרכב הפועל ר"ג: ג'רבי, ישראל כהן (אבי פלטשר), יובל נעים, יעקב הילל, גדעון סיימון, שמואל קורצקי, זוהר מדינה, אבי ברשצקי, יוסי גורדנה (עודד צחי), זורי דזנחשוילי, רונן חרזי. שופט: עובדיה צבי. 1000 צופים, אשדוד.

17.02.1940 | גביע ארץ ישראל – פלשתינה: אגד תל אביב – הפועל רמת גן 4 – 1

ט' אדר א' ת"ש, יום שבת, והפועל רמת גן יוצאת למשחק הגביע הראשון בתולדותיה. את שערי אגד כבשו שווארץ, קאולי, גל ודליצקי. "הבוקר" ייחס את השער של הפועל למקשר השמאלי, ולפי פרטי המשחק כבש אותו הלפרט.

לפי העיתון, המשחק נערך במגרש של שכונת בורוכוב, משום שהמגרש של הפועל ר"ג עדיין היה סגור, והשופט היה יונגרמן. שתי הקבוצות, כך נכתב, שיחקו יפה. בפרטי המשחק מצוין לעומת זאת שהוא התקיים במגרש הפועל בשכונת שינקין, ליד שכונת ארלוזורוב.

הרכב הפועל ר"ג: פז, מפיין, טלר, חלמר, קלבר, כשו, רסקין, אלפרט, אונגר, שוולב, הפטל.

20.02.1954 | ליגה א', מחזור 20: הפועל רמת גן – מכבי חיפה 4 – 0

עם הניצחון הזה התרחקה הפועל רמת גן סופית מאימת הירידה לליגה השנייה. ולא, היריבה לא היתה מכבי חיפה של שנות האלפיים: בעונת 1953/54 דורגו החיפנים רק מקום אחד מתחת לרמת גן, שסיימה חמישית.

לפי הדיווח של צבי בר שירה ב"ספורט ישראל" למחרת, חיפה פתחה בהתקפה, אבל בלי תכלית, ודווקא ההתקפה היחידה של המארחים בדקה ה-12 נגמרה ברשת: נאמן שלח קדימה את אללוף, והוא שחרר מ-16 מטרים בעיטה מוצלחת לפינה הימנית הנמוכה. החלוצים של חיפה המשיכו לנסות, ובדקה ה-41 השתררה דממה כשבן צבי עמד מול מכת 11, אחרי שחקן שהוכשל. הבעיטה היתה מכוונת, אבל שרשטינסקי נשכב, הדף, ובזינוק שני אסף את הכדור לידיו. מאותו רגע, לפי בר שירה, נכנסה בר"ג רוח חדשה, אחרי פתיחה מהוססת.

בדקה ה-48 נראה היה שקוריק הכפיל, אבל אחרי התנגשות שלו עם שולץ הניף שופט הקו שטרן דגל נבדל, והשופט ביטל. בדקה ה-55 הגיע השער השני, והפעם שולץ היה האשם: הבלם כהן, שהשיג את אללוף בריצה, החזיר מסירה רכה, שולץ השתטח, הכדור החלקלק נשמט מבין אצבעותיו, וקוריק נעץ אותו ברשת.

מכאן ר"ג לחצה כמעט ללא הפסקה. בדקה ה-71 פרץ רסקין ובעט פצצה שנהדפה בזינוק נהדר, ו-7 דקות אחר כך נגח אללוף פנימה בעיטה חופשית מדויקת של קירשנברג, אף ששולץ נגע בכדור. חצי דקה בערך אחרי כן מסר רסקין למרכז, וקוריק קבע בנגיחה קלה את ה-0:4.

בר שירה סיכם שהפועל ניצחה באופן משכנע, עם שליטה מוחלטת במחצית השנייה. כוח המחץ היה הפעם אללוף וקוריק, 2 שערים לכל אחד, רסקין תרם חלק חשוב, ובאחור הצטיינו שרסטינסקי, מורדכוביץ וממו. אצל חיפה, קליין נלחם כמו אריה בהגנה והרשקוביץ עשה כל שביכולתו, אבל שולץ, שפתח טוב, התמוטט אחרי ההפסקה, ולדעת הכתב שני שערים רשומים על שמו. הלד היה איום מתמיד על שער הפועל כשניסה להציל את התוצאה, אבל העדיף לסמוך רק על עצמו ולא שיתף את חבריו.

הפועל ר"ג: אהרון שרשטינסקי, פאול אנטן, חנוך מורדכוביץ', קירשנברג, יוסף ממו, אבנר קוסיוב, יוסף קוריק, יוסף מנשרוב, ראובן אללוף, משה נעמן, משה רסקין. שופט: חדשוני. 1000 צופים בגבעתיים.

25.02.1958 | משחק ידידות: הפועל רמת גן – איאל לימסול 2 – 1

זה היה הניצחון הבינלאומי הראשון של הפועל ר"ג, במשחק ידידות על אדמת ישראל. למחרת בחר "חדשות הספורט" בכותרת: "הקפריסאים כשלו מחוסר ניסיון ונוצחו בגבעתיים. ר"ג ניצחה בשערים – 1:2 ובפצועים 1:5 ללימסול".

צבי בר שירה, שסיקר את המשחק, תיאר את הופעת הבכורה של איאל לימסול בישראל, שהסתיימה בהפסד 1:2 בגבעתיים. את ההכרעה הביא לדבריו ראובן כהן, הרץ הימני, בדקה ה-80. צופה אלמוני סיכם את האווירה במשפט: "ממש כמו משחק גביע ואולי עוד יותר". זה היה המשחק הבינלאומי הראשון של הפועל, שעלתה בלי שחקני חיזוק, ולרוב שחקני הקבוצה, הרביעית בליגה, זו היתה טבילת אש. באופן מפתיע, כך גם לרוב אנשי לימסול, שהגיעו לביקורם השני בארץ.

בדיווח של בר שירה אפשר לעקוב אחרי המשחק כמעט דקה אחר דקה. כבר במהלך הראשון דהר חרונזיץ קדימה, לא מסר לחבריו הפנויים ונעצר. בדקה 7 הפיל לבקיוס את פולבר, והכדור התגלגל לכהן, אבל פורגוס אסף אותו. בין הדקה 12 ל-13 חלף בניקוס על פני בלם ר"ג, וזולר נאלץ לצלול באומץ לרגליו, ומיד אחר כך הציל שוב. בדקה 16 הראה פרגוס לראשונה מה בכוחו: פדאל קיבל מסירה מפולבר, השוער קפץ עליו, והחלוץ, מבולבל, שלח את הכדור החוצה. בדקה 18 כמעט קרה אסון מול שער הפועל: הכדור ניתר מעל זולר, ושטיינוורצל הגבוה הוציא אותו בראשו בקלילות. בדקה 20 נפגעו אכילס היווני ומורדכוביץ, והמסז'יסט חפץ ניצח את עמיתיו מקפריסין במרוץ לטיפול.

בדקות 24 עד 26 עצר זולר שלוש פצצות רצופות. בדקה 30 ניסה המגן אנדריאס בעיטה שלא כוונה היטב, ובהתקפה הנגדית, אחרי ריצה מצוינת של כהן, קוסטה הרחיק מהקו, הכדור הגיע לפדאל הפנוי, ומשם החוצה. בדקה 39 שילבו כהן ופולבר מסירות עד שגם הבלם של לימסול לקח בהן חלק, ובדקה 41 שוב פדאל, הפעם ממצב אידיאלי, אל חומת האצטדיון. בדקה 44 נשבר הקרח: כהן פרץ משמאל והגביה למרכז, חרונזיץ שלט בכדור בחזה, פעם ועוד פעם, והכניס אותו משלושה מטרים. בדקה 45 ניסה לפטרי, מחליפו של אכילס, בעיטת מספרת, וזולר תפס אותה לקול מחיאות כפיים.

בדקה 48 עמד כהן במצב נוח, אבל חשש לפגוע בבלם ששכב לפניו ומשך את הרגל, וגם בעיטה לאחור שניסה אחר כך לא הצליחה. בדקה 53 זינק פורגוס לרגלי חרונזיץ. בדקה 67 רשמו האורחים את הדקה הטובה שלהם: כל החלוצים השתתפו במהלך, ויאנוס בעט לפינה השמאלית הנמוכה.

רק אז המשחק באמת האיץ. בין הדקות 66 ל-69 עצרה הגנת הפועל וחיכתה לשריקת נבדל שלא באה, ויאנוס החטיא את השער. בצד השני הוכשל כהן בבירור ברחבה, בן רובי נתן יתרון, ופורגוס, בזינוק הטוב שלו במשחק, מנע שער וסיים עם יד שותתת דם. מקלטו נכנס במקומו. בדקה 71 נתקעה רגלו של חרונזיץ בקרקע, והוא החמיץ ממטר. בדקה 72 נפצע טניקוס, והכדור שהתגלגל החוצה הגיע לספסל האורחים, משם החזירה אותו הגברת פורגוס בבעיטה מדויקת שזכתה לתשואות.

בדקה 75 הציל מלקטי המסונוור את שערו בתנועה אינסטינקטיבית, ובדקה 80 שער ר"ג ניצל פעמיים בנס. בדקה 81 נפל שער הניצחון: שטלצר הגביה מימין כדור נפלא, כהן נגח מעל מלקטו, והכדור קיפץ על הדשא ורימה גם את קוסטה, שעמד על קו השער. בדקה 83 רצה כהן להוסיף, אבל התמהמה. בדקות 87 עד 89 נפצעו הרצים לבקיוס ולוקס, אחד אחרי השני, וחרונזיץ ופדאל נפלו קורבן ל"כידרור" נוסף. בדקה 90 בלמה הקורה של זולר את ניסיון השוויון האחרון.

בהערכת השחקנים לא חסך הכתב ביקורת. הפועל עלתה עם ההרכב ששיחק בשבת, והחולשות נחשפו מהר: מורדכוביץ היה ביום רע, ופורץ מהיר יכול היה לעקוף אותו, ואפרוני הגיע לרמתו רק אחרי ההפסקה. ההתקפה נראתה לעתים כמו אסון, והאצטדיון, שכבר התרגל להחטאות, ראה שיא חדש. פולבר ופדאל היו הגרועים. מנגד, יחיאל מור, שמילא גם תפקיד של מגן וגם של רץ, הצטיין בבעיטות חזקות ששוות לקרנות, זולר, שנמצא אז לדברי הכתב ב"פסיכוזה של רשת ריקה", היה מצוין ורק בסוף הסתכן, ושטלצר הפתיע לטובה כשאחרי התחלה צולעת במיוחד החל להגביה כדורים יפים.

האורחים שילמו מחיר כבד: חמישה מחברי המשלחת נפצעו, אחד אחרי השני, במשחק שלפי בר שירה היה עקוב מדם. לדבריו, לא בהכרח בגלל משחק ברוטלי של היריבה, אלא בגלל חוסר ניסיון על מגרשי דשא, עד כדי כך שהקפריסאים ויתרו על פקקים בנעליים.

הפועל ר"ג: אליעזר זולר, יחיאל מנר, דוד שטיינוורצל, יצחק קירשנברג (שמואל פרידמן), חנוך מורדכוביץ, יהודע אפרוני, צבי שטלצר (דוד רוזין), ראובן כהן, שלמה חרונזיץ', יעקב פולבר, יהודה פדאל. מאמן: משה ווארון. שופט: בן רובי. 1000 צופים בגבעתיים.

הכתבה מבוססת על כתבה של אלישע שוחט שפורסמה באתר ב-30 בינואר 2018.