עונה שלמה רדפו ותיקי הפועל ר"ג אחרי שתי המובילות, ותיקי אשדוד וותיקי רחובות. פתיחה חלשה והנקודות שאבדו מול רחובות, הכח ושמשון השאירו אותם מאחור, אבל הקבוצה לא ויתרה. לאט ובעקביות, שבוע אחרי שבוע, בגשם וברוח, בנסיעות רחוקות ומתוך אהבה גדולה למשחק, היא צברה ניצחונות: בלוד, באשדוד ובבית וגן.
בסוף אפריל 2013 הגיע משחק העונה, מול המוליכה רחובות, שעוד לא הפסידה בביתה באותה עונה. החשבון היה פשוט: לר"ג רק ניצחון הספיק כדי להגיע לפלייאוף הארצי, ולרחובות הספיקה נקודה אחת בשביל אליפות הליגה.
המחצית הראשונה נגמרה בלי שערים. רחובות כמעט לא איימה על השער של מליקה, והאדומים התקרבו (בעיקר שמיע), אבל לא יותר. ואז התחילה המחצית שהכריעה עונה שלמה. אחרי עשר דקות בה ברח שחר כדורי באגף הימני והגביה בנגיעה מדויקת אל ראשו של אורן כוכבי, שנגח ל-1-0 גדול.
ברחובות, שבהרכבה שיחקו בוגרי שעריים ומרמורק, עם הזמר משה פרץ בחוד ובלי אדיב שרעבי, שחלה, שינו את המערך לכיוון התקפי ועלו ללחוץ. אבל צמד הבלמים, אלדר שפלר וגיא מסיקה, הגן בצורה מושלמת ועצר את ההתקפות עוד לפני הרחבה. סביבם הקריבו כל השאר את עצמם, ובמקביל יצאו האדומים למתפרצות מרהיבות. שוקי סדיס שחרר בעיטה אדירה מהאוויר, ששוער המארחים הדף בקצות האצבעות.
שלושה שחקנים נפצעו ויצאו במהלך המשחק, תומר ברזילי, אפי צפריר ואיל כהן, ורק ספסל עמוק וסגל רחב ומחויב אפשרו לוותיקים לשמור על הרמה.
ככל שרחובות לחצה יותר, התסכול שלה גדל, ועבירות מחושבות של האדומים באמצע המגרש קטעו את המומנטום של המארחים. שריקת הסיום של דן אוצ'ניק הגיעה מיד אחרי שבעיטה של רחובות חלפה ליד הקורה של מליקה, והשמחה פרצה: הוותיקים טיפסו למקום הראשון. אם אשדוד לא תנצח את שמשון ת"א בערב שאחרי, הם יוכתרו לאלופים.
ביום שני בשבוע שאחרי, ב-20:00, במגרש האימונים שליד אצטדיון ר"ג, נקבע חצי גמר הגביע, מול נס ציונה, בבית. הקהל הוזמן לבוא, כי השחקנים, כך נכתב, ראויים לזה.
עודד צחי מתמתח לפני המשחק
רגע הסיום ברחובות
הבלם גיא מסיקה
לירן ולדבוים ואורי שורץ
הכתבה מבוססת על כתבה שפורסמה באתר ב-30 באפריל 2013.
