שאול חייק מנסה מול הפועל עכו את תרגיל "יד האלוהים", ורוני לוריא וצביקה היימן מסתכלים מהצד
בשנות השבעים לא עמדה מול הפועל ר"ג יריבה גדולה יותר מהפועל עכו. בעיני ותיקי היציע היא נותרה עד היום אגדה, אגוז קשה במיוחד, עם שמות כמו אסייג, מנצור ואדרי.
ב-1975/6 נאבקו השתיים על הפסגה בליגה א' צפון, כשרק קבוצה אחת מכל מחוז זוכה לעלות. הפועל ר"ג, כדרכה באותן שנים, טיפסה לצמרת ומעדה ברגע ההכרעה. האוהדים סבלו, ומי שהרוויח היו שחקני הרכש הרבים שהובאו מדי שנה למשימה: הם חתמו על חוזים נדיבים וסידרו את עצמם, רק את הסחורה שכחו לספק.
הביקור בעכו בסיבוב הראשון של אותה עונה נגמר בפיצוץ. אחרי השער השני של המארחת, בדקה ה-75, פרצה תגרה המונית שבה נטלו חלק גם שחקני ר"ג. לגרסתם, שוטרים איימו עליהם והיכו אותם באמצע המשחק, והקהל המקומי התגרה בהם. המשחק הופסק, ר"ג הפסידה טכני והפער מעכו גדל, עד המפגש הבלתי נשכח במכתש במאי.
8000 צופים דחסו כל פינה במכתש וראו את החבורה המקומית מפרקת את עכו לרסיסים. בדקה ה-29 פתח קלדרון בבעיטה אדירה לחיבורים, 0-1, ועשר דקות אחר כך הכפיל שאול חייק ל-0-2, בעזרתו של מגן מעכו. הרעש, כך מספרים, הגיע עד תל אביב. גם אחרי ההפסקה לא הרפו המארחים, ושוקי דנישבסקי הוסיף שלישי כבר בדקה ה-48.
עכו נראתה שבורה, ושחקניה רק ביקשו לעבור את ארבעים הדקות שנותרו בלי נזק נוסף. ואז הפועל ר"ג עשתה את מה שהפועל ר"ג יודעת לעשות: עצרה. בדקה ה-75 קרן תמימה הפכה ל-1-3, ובדקה ה-89 צימק נביל מנצור ל-2-3. בסיום עמדה ר"ג במרחק נקודה בודדת מעכו, שחלקה את הפסגה עם בית"ר נתניה, ארבעה מחזורים לפני הסוף.
עכו עלתה ללאומית בתום אותה עונה, החזיקה שם שנתיים ושבה לליגות הנמוכות, עד שחזרה ב-2009/10, יחד עם הפועל ר"ג. ובהפועל ר"ג? שם הגיעו חגיגות העלייה ב-1979-80…
הכתבה מבוססת על כתבה שפורסמה באתר ב-1 במרץ 2013.
