רגע של זיכרון: מתי הפועל ר"ג סגרה לאחרונה עניין, הישארות, עלייה, אליפות או גביע, מוקדם, או לפחות בזמן שפוי, נגיד באפריל, כזה שמשאיר זמן "ללכת לים", כמו שנהוג לומר אצל האדומים (בלי שמישהו באמת הולך)? אצל הקבוצה הזו הכל נחתם בשנייה האחרונה, ובפברואר 2013 לא היתה סיבה לחשוב שהפעם זה ייגמר אחרת. עם כל הרצון, סביר שההכרעה תגיע רק עם השריקה שתסיים את המחזור האחרון של הפלייאוף. התחתון, איך לא.
אבל כדי להגיע לשם, צריך קודם כל ניצחון, ובאשדוד, כבר בשבת הבאה. מחזור שבו היריבות בתחתית משחקות זו נגד זו הוא ההזדמנות לקחת שלוש נקודות ולנשום לפני המשחקים הבוערים מול הפועל עכו וחיפה.
התמונה של השבוע לקוחה מה-14 במאי 1983, מהמכתש. האורחת, שמשון, רדפה אחרי המקום השני ואחרי כרטיס לאינטרטוטו, טורניר אירופי שולי שנתן לקבוצות הזדמנות לטוס לחו"ל כבר ביולי ולשחק כמה משחקים מול יריבות אירופיות.
האדומים הגיעו עם מומנטום, אחרי ניצחון חוץ 2-1 על מכבי ת"א, ובשבוע שלפני המשחק התרוצצו שמועות שגידי דמתי, חלוץ שמשון, והבלם אלי כהן (נכון לפברואר 2013, המאמן של בית"ר ירושלים) ישחקו בחצי כוח.
ליציע הגיעו 1200 צופים בלבד. ר"ג שיחקה בלי חמישה שחקנים מההרכב, שנעדרו בגלל הצטברות של צהובים: לב, פיטוסי, דרייפוס, בוקסה ומילר. במקומם שיחקו בני כהנר ואריק גילרוביץ, שהוזעק מהצבא, ושניהם סבלו מול דמתי ומיקי בן שטרית. את ההפסד מנע יעקב אסייג, שהיה טוב בשער.
שמשון לחצה מההתחלה, אבל בדקה ה-11 הבקיע שלמה ויצמן, שהצטרף לקבוצה בדצמבר, את שערו הראשון באותה עונה, 0-1. בדקה ה-63 היה לו מצב לשער נוסף, אלא שמול רשת ריקה הוא ואיברהים חורי הסתבכו זה עם זה, והכדור התגלגל החוצה. בעיני רבים זו החמצת העונה כולה.
כעבור עשר דקות הגיע השוויון של אפרים ארביב, 1-1. לשמשון היו עוד הזדמנויות לסגור את המשחק, אבל אסייג עצר את דמתי פעמיים, והתוצאה נשארה 1-1.
במחזור שאחרי ר"ג היתה חייבת ניצחון בבאר שבע, קבוצה שהתאמצה כדי… לא להגיע לאינטרטוטו. 0-0, ור"ג ירדה ליגה בהפרש שערים, מאחורי מכבי יפו.
והפעם? עדיף לא להיות תלויים באף אחד, ולסגור את הסיפור לפני השריקה האחרונה.
הכתבה מבוססת על כתבה שפורסמה באתר ב-21 בפברואר 2013.
