מראה מראה שעל הקיר: 3-1 למכבי ת"א והפועל ר"ג מול המציאות

במפגש עם מכבי ת"א באצטדיון "המושבה" המרשים, בתחילת נובמבר 2012, קיבלה הפועל ר"ג מראה. ה-3-1 לצהובים שיקף היטב את הפער בין הקבוצות באותו יום, והמסר היה ברור: את הנקודות שלה רמת גן תצטרך למצוא מול קבוצות מהתחתית, כמוה. במצבה באותה עת, לדעת כותב הכתבה, לא היה לה מה להציע בליגה. מסקנה עצובה, אבל נכונה.

אחרי 8 מחזורים כבר לא מספיקים המשפטים על "עמידה נכונה על המגרש" או על החיבור שעוד רגע יגיע. הטבלה מתרחקת, בית"ר ירושלים ומכבי חיפה צפויות לטפס מהאזור התחתון בקרוב, ותדמית של "קבוצה סימפטית" לא תציל את הפועל ר"ג.

המשחק עצמו התחיל ב-45 דקות בלי שערים, וזה כמעט הדבר החיובי היחיד שאפשר לומר על המחצית הראשונה. רמת גן לא יצרה שום איום, עברה פרקי זמן של לחץ ובהלה, מסרה לא מעט כדורים ליריבה באמצע המגרש, ובהתקפה בעיקר העיפה כדורים גבוהים קדימה בתקווה שאנטון יסתדר איתם.

הציפייה לגנוב שער ולהפוך מניצודה לציידת התנפצה מיד אחרי ההפסקה. בתוך שתי דקות נוראות כבש אלירן עטר פעמיים (47, 48) וגמר את הסיפור. אוהדי הפועל ר"ג יכלו רק להשפיל מבט ולהביט בקנאה בכרוז של מכבי, שמשך את ההכרזה על שם הכובש והפך אותה לחגיגה ביתית של ממש. מתי יזכו לכך גם הם?

השערים לא הזיזו דבר בסגנון של רמת גן. בדקה ה-65 שחרר מהראן ראדי בעיטת טיל באלכסון, 0-3 לצהובים. אחרי מתפרצת שהסתיימה בלא כלום הרוויחה הפועל ר"ג קרן, ובדקה ה-70 הכדור נחת על ראשו של איתן טיבי מהקבוצה היריבה והתגלגל לרשת, 3-1.

בהתקפה היה חסר מאוד דיויד מנגה. בקבוצה קיוו לראות אותו כשיר ביום ראשון שלאחר מכן, מול קרית שמונה.

מכבי תל אביב: וינסנט אניימה, סטיב גורי (שרן ייני, 52), איתן טיבי, קרלוס גארסיה, יואב זיו, גל אלברמן, מהראן ראדי, דור מיכה, גונסאלו גארסיה (חסן אבו זייד, 62), אלירן עטר, רוברט ארנשואו (מונס דאבור, 31).

הפועל רמת גן: איתי ארקין, ליאור ראובן (יוגב בן סימון, 58), עוז יפרח, ברנרד אוננגה, טל מעבי, וובה בראון, ג'יבריל סידיבה, עומר בוקסנבוים (אופיר חמו, 58), ישראל זגורי (מיראן בוגיץ', 69), קרלוס צ'קאנה, אנטון ארחיפוב.

הקומנדו: היחידים שבאמת הופיעו למשחק