עונת 2012-13

נוער: הפועל ר"ג – צפרירים 0-0, ערב של החמצות בווינטר

קבוצת הנוער של הפועל ר"ג השאירה בווינטר, בסוף אוקטובר 2012, שתי נקודות יקרות, אחרי 0-0 מול צפרירים חולון. כמו בשבועות שקדמו לכך, המשחק היה חד צדדי ובשליטה אדומה מלאה. ההבדל: הפעם לא נמצא מי שיסיים מהלך ויחלץ את הקבוצה מרצף ההחמצות שנראה בלי סוף.

החגיגה של חולון

הרגע שסיכם את הערב הגיע דווקא עם השריקה האחרונה: שחקני חולון שמחו על המגרש כאילו זכו בגביע בוומבלי. את התמונה הזו כדאי לזכור במועדון, משתי סיבות.

1. היא מרגיזה. בכדורגל הרגש חזק מכל שיקול אחר, ולמי ששונא להפסיד אין מראה מתסכל ממנו.

2. היא מלמדת מה מחכה לר"ג באותה עונה: ב-95% מהמשחקים היא תעלה כפייבוריטית, ויריבות יראו בתיקו מולה הישג ויהיו מוכנות לכל אמצעי כדי להגיע אליו.

קשה להבין את הגישה של צפרירים. הקבוצה עמדה במקום ה-6 אחרי 6 מחזורים, בליגה עם יורדת אחת בלבד, שזהותה ידועה עוד לפני שהעונה נפתחה, ובכל זאת הגיעה עם יעד אחד: 0-0. מה הנקודה הזו נותנת למועדון או לשחקנים? למה השוער שלה מושך זמן החל מהדקה ה-2, ולמה המאמן נוזף בשחקנים שמנסים ללכת קדימה?

המספרים ברורים. פשחצקי, שוער ר"ג, נגע בכדור לראשונה בדקה ה-90, וגם אז בראש, כשהסתער החוצה לנגיחה קרוב לקו האמצע, ולא מדובר בקלישאה. חולון לא יצרה אף מצב, אפילו לא רבע מצב, וגם לא הצליחה להחזיק בכדור בטווח של כ-40 מטר מהשער האדום. כשאין על מה לשחק, לא עלייה ולא ירידה, וגם לא מענק על נקודה, היה אפשר לצפות שקבוצה תנסה לפחות להבקיע. אבל זו כבר הבעיה של חולון, ור"ג היתה צריכה בכל זאת למצוא את הדרך להכריע.

המשחק

המחצית הראשונה היתה מהנה לצפייה. ר"ג לא כבשה, אבל הציגה כדורגל טוב ומגוון, בין אם דרך האגפים שבהם עלו לוי וירושלמי, המגנים, ובין אם בחדירות מהקו השני, של ברשצקי ונדלר. כל אותה מחצית נדמה היה שהשער בדרך, ובינתיים ההזדמנויות התבזבזו אחת אחרי השנייה.

אחרי ההפסקה הרמה ירדה מעט, בעיקר משום שחולון נסוגה עוד יותר, והכדור ממילא לא יצא מ-20 המטרים האחרונים שלה. ר"ג לחצה בלי הפוגה ולא כבשה, ובדרך כנראה קבעה שיא לא מחמיא: מתוך 13 שחקני השדה ששותפו, לפחות 10 החמיצו לפחות פעם אחת.

השורה התחתונה: ר"ג משחקת טוב, ולרוב גם נכון, אבל כובשת מעט. המצב מתסכל, אפילו מייאש, ובכל זאת אין סיבה להוריד את הראש. לאורך זמן, הדרך הנכונה אמורה לנצח. המטרה במחזור שאחרי, בקרית אונו: לחזור לנצח.

הרכב: פשחצקי, לוי, יונס, גורניצקי, ירושלמי (כהן), תוכמה (אליהו), גורניצקי, נדלר (חלוב), מזרחי, עותמאן.

הכתבה מבוססת על כתבה שפורסמה באתר ב-27 באוקטובר 2012.

אולי גם תאהב...