העונה הסתיימה בטעם מתוק ושבוע החגיגות עבר באופוריה, ובסוף מאי 2012 הגיע הזמן להוריד את הרגליים לקרקע ולפתוח בהכנות לעונה שאחרי. אלא שבאותו שלב הנסתר עלה על הגלוי: לא האוהדים, לא ההנהלה ואפילו לא המאמן יכלו להתקדם בלי אישור סופי ממשפחת ארקין. לירן דורף פנה ישירות לניר ארקין: לנצל את סוף השבוע הארוך של חג השבועות לחשבון נפש ולהגיע להחלטות סופיות. השעון מתקתק, ואיש לא רוצה לחזור ללאומית בגלל הכנה כושלת.
רמת גן נשארת מאחור
בזמן ששאר קבוצות ליגת העל כבר התחילו להתכונן, הפועל רמת גן נותרה הרחק מאחור. העונה שהתארכה מעבר לצפוי וההכרזה של ניר ארקין שיעזוב בסופה עלולות, לפי דורף, לגרום בדיעבד לבלגן בקבוצה ולהכנה לקויה לעונה הבאה, וחובה להביא את זה בחשבון.
לאף אחד, כתב דורף, אין כוחות נפש לחוות שוב עונה כמו זו שבה הקבוצה ירדה בפעם הקודמת, כשהאוהדים הגיעו למגרש רק כדי לנחש כמה שערים היא תספוג. הגיע הזמן לחגור מותניים ולצעוד קדימה בדרך המשותפת שכולם היו בטוחים שתימשך שנים.
למאמן יש רשימה ארוכה ומעניינת של שחקני רכש, אבל כל עוד משפחת ארקין לא נתנה אישור סופי, אי אפשר אפילו לפתוח איתם במגעים, ובינתיים השחקנים מתחילים לפנות לקבוצות אחרות.
דורף הציע מודל: משפחת ארקין תישאר ברקע, תציב בראש המערכת דמות כמו דמאיו או בלדב (ודומיננטית!), ותראה בחסות תרומה לקהילה, לא יותר. אין צורך בתקציבי עתק. הדוגמאות לאורך השנים ברורות: נתניה, בני יהודה, הפועל עכו ורמת השרון הציגו עונות מרשימות עם תקציב של עד 15 מליון ש"ח.
הרשימה של דורף
בשער, לדעתו, פרדי דוד יעשה בחוכמה אם יבקש שוער ותיק ומנוסה לצד איתי, שיוכל לכוון אותו ולתת לו תחרות אמיתית אם יהיה צורך. המועמדים המתאימים: אוהד כהן, לירן שטראובר או קאלה, שבעונה הבאה כבר לא ייחשב זר.
בהגנה הקבוצה צריכה בלם נוסף, בסגנון סטולר מהפועל פתח תקוה, שיכול לשחק גם כקשר אחורי בעת הצורך. גם באגפים התמונה לא ברורה, ואפשר לחשוב על אלירן דנין בצד שמאל או על פסר בצד ימין.
חמישה זרים איכותיים הם חובה, בהנחה ששלושת הזרים של אותה עונה לא ימשיכו. קסאני וממאדו סיימו את העונה נהדר ואינם יקרים יחסית, אבל המאמן יצטרך לזכור שמה שהספיק בלאומית לא בהכרח יספיק בליגת העל. אדריאן פרננדז, מבחינה מקצועית, חייב להישאר, ופרדי דוד רוצה בו, אבל הביג בוס מתנגד לו לחלוטין, ורק נס ישנה את המצב.
בקישור יכולים להתאים טועמה, ידין, שלו מנשה, פרדה, לירן כהן, לוזון ואחרים. כולם היו משדרגים את הקיים, אבל אף אחד מהם לא זול, ובתקציב מינימום יהיה קשה מאוד להביא אותם.
הבעיה הגדולה תהיה בחוד, שם המאמן יצטרך לקלוע בדיוק עם שלושה חלוצים לפחות. אפשרויות טובות אך יקרות: לאלה, קולאוטי, אבו ענזה ותורג'מן. לצידם כדאי לצרף חלוץ צעיר ורעב, למשל נבו מזרחי או רן יצחק, שעולים מעט ביחס למה שהם מספקים.
הכדור אצל ארקין
דורף חזר על הבקשה: ניר ארקין צריך לנצל את סוף השבוע ואת חג השבועות כדי לגבש החלטה סופית. צריך לארגן מחנה אימון מסודר ולשבת עם שחקנים למשא ומתן, ויוני 2012 כבר בפתח, שלב קריטי בכל עונת כדורגל. הדילמה מובנת, אבל גם ארקין יודע בעצמו "שאין קופצים על העגלה", והחיוך המבויש והנבוך שלו בסוף דבריו במסיבת הסיום, ביום רביעי, העיד על כך.
דורף קרא לארקין להיות דוגמה ולהוכיח שהוא שייך ל"טובים" שמנהלים את הכדורגל בארץ, כמו שירצקי, שחר, ברקת ובן זקן, שיוצאים נגד כל "האבו סובחים" למיניהם בשם כדורגל הגון ואיכותי יותר. הכדורגל הישראלי כולו, כתב, ולא רק רמת גן, צריך אותו. יש כאן פוטנציאל לדברים יפים, אבל רק אם יהיה מעורב מאה אחוז. ולא לשכוח את הנוער ואת הילדים, דור העתיד. ההמלצה האחרונה: לחזור למכתב שארקין כתב לאוהדים בפברואר, לקרוא אותו שוב וליישם. "אוהבים!", חתם דורף.
הכתבה מבוססת על טור של לירן דורף שפורסם באתר ב-27 במאי 2012.
