בסוף עונה עמוסה כל כך, במאי 2012, הגיע זמן הסיכומים. לפניהם, פרדי דוד קיבל במה משלו. באתר תכננו לפרסם בימים שאחרי ראיון ארוך שבו יסכם את השנה שעברה על המועדון, אבל בינתיים, הנה הצצה, לפי השעון, למשחק שהיה אולי החשוב ביותר בקריירה שלו.
15:57. פרדי עולה לדשא. מבחוץ הוא מחופש לחתן בר מצווה, מבפנים הוא צרור עצבים. מבט חטוף לעבר הקהל, אבל הפנים מסגירות את הלחץ. ברור לו שעל הכף מונחת הקריירה שלו.
16:07. שער היתרון נכבש. בוקסה חוגג עם היציע, ובאותה נשימה גם מרגיע אותו, ופרדי מושך הצידה את אורן ניסים. כנראה כדי לבקש ממנו לשמור על הכדור עם הגב לשער ולחכות שהחברים יצטרפו. אולי גם זמזם באוזנו את "אורן תתעורר, אורן תתעורר, אורן תתעורר", השיר שהקדיש לו אחרי השריקה.
16:12. המשחק מתחספס. צ'קאנה מוטח אל הדשא, ופרדי פונה לשופטים ומבקש שישתלטו על הרוחות. גם הוא יודע שמעט עצבים מספיקים כדי שהמגרש יחזור להיות זירת בושידו, ושבשביל זה בדיוק לוד מתגרה.
16:19. עבירה מיותרת של אורן ניסים על אבו ענזה, קובי מקבל בעיטה חופשית, וארקין הודף אותה למשקוף. שנייה אחרי, פרדי יוצא מדעתו: כל השבוע הוא מזהיר רק מכדורים נייחים, ודווקא אורן מעניק ליריב את העבירה הזאת.
17:08. פרדי מבין שהישועה לא תבוא מאורן ניסים, ושולח את אביב עזריה להתחמם. המשימה ברורה: ללחוץ בחצי של היריבה ולהוסיף מהירות וקצב. או בעברית פשוטה: דיייוווווו.
17:23. אבו ענזה מחמיץ הזדמנות ענקית, ופרדי מתפוצץ. כנראה על השמירה הרופפת של בלסטרה, וגם על כך שעוד קודם לכן איש באמצע לא סגר כמו שצריך את המוסר.
17:35. באיחור קל, כי בלסטרה וטל חן נפצעו, פרדי מקפיץ מהספסל את עומר פרץ. המטרה: לגמור את היריבה סופית. זה כמעט עבד.
17:40. פרדי מתדרך את במבי. החילוף עצמו שולי, אבל שפת הגוף של המאמן אומרת הכול: הוא מפנה בכוונה את הגב לאבו סובחי, שבאותן שניות מטיח בו קללות מאחור בלי הפסקה. נראה שהעונה לימדה אותו לשמור על ממלכתיות ולא להיגרר, ומוטב שכך.
17:55. זהו, נגמר. פרדי ממהר לאסוף את הילד, כדי שיראה שבר"ג יש גם רגעים נפלאים, לא רק קטטות.
18:00. האוהדים מניפים אותו על הכתפיים, ותוך רגע הוא מחליף את אלמוג בהובלת השירה. החיבור עם היציע, שלקח עונה שלמה, נוצר סוף סוף. מאוחר, אבל טוב שבכלל הגיע. רגע היסטורי, שהונצח בכוונה בשחור לבן.
שעה לא ידועה. הרבה אחרי השריקה, פרדי מצטרף לאורדונים האחרונים שנותרו ומשתולל איתם במעגל שנסגר סביבו. ביום הזה, ואין על מה להתווכח, פרדי דוד הוא המלך. מה שעוד לא היה ידוע אז: זו היתה רק הקדמה ללילה, שבו נראה במועדון משוחרר, בלי טיפת אגו, מורם על הכתפיים ושר בקולי קולות. ונשארה שאלה אחת: למה הפן הזה שלו נשאר מוסתר לאורך העונה?
הכתבה מבוססת על כתבה שפורסמה באתר ב-21 במאי 2012.
