צילום:לירן דורף אתר דאבל פס
הפועל ר"ג החזיקה בכדור 80 אחוז מהזמן, ובכל זאת ספגה בסוף ספטמבר 2011 את הפסד הבכורה שלה, מעקיצה אחת. ההפסד הדאיג לקראת הדרבי שבפתח, ושוב עלתה השאלה: מתי הקבוצה תבקיע סוף סוף במחצית הראשונה?
החזקה בלי מצבים
רק בדקה ה-90 נרשם מצב ממשי ראשון לרמת גן: אסולין, מטווח קצר, לרשת החיצונית. עד אז שלטו האדומים בכדור כ-80 אחוז מהזמן, בלי שזה הוביל לשום מקום. לשם מה המסירות הסתמיות האלה, רק פרדי יודע. מצבים מול השער הן לא הביאו.
יש ימים כאלה, וזה היה משחק לאומית טיפוסי, שהוכרע בעקיצה אחת. אבל הצמרת בינתיים מתרחקת, וגרוע מכך, הקבוצה נסוגה ברמתה אל נקודת ההתחלה של מחזור הפתיחה.
ההגנה עשתה את שלה
לכותב הטור לא היו טענות להגנה. ארקין אולי יכול היה לצאת מהר יותר ולהקדים את זרוס, אבל השער לא נזקף לחובתו, ובמחצית הראשונה אף מנע שער ודאי.
עוז היה מצוין, באחד המשחקים הטובים שלו, עד שנרדם לרגע, איבד את זרוס, וזה עלה בהפסד. בן סימון והמגנים עשו עבודה סבירה. תמיר, בכושר טוב מאז פתיחת העונה, מנע שערים בשתי סגירות אלכסוניות נהדרות. בלסטרה הוא מגן בינוני, זו התקרה שלו, וכשהפצועים יחזרו הוא כנראה יחזור לספסל.
הבעיה בקישור
הלב של הבעיה היה במרכז השדה.
פול קסאני הוא לא שחקן רע. הוא עובד, מתרוצץ ואפילו חוטף כדורים. אבל אין לו ראיית משחק, ולפעמים גם מסירה פשוטה קשה לו, וזה חמור אצל מי שאמור להניע את ההתקפות במעבר.
במבי קיבל הזדמנות בהרכב ולא הראה דבר מהיכולת האמיתית שלו. המסירה האחרונה שלו לא עבדה, והוא לא היה פעיל מספיק. נכון, הוא הצטרף לעונה הרבה אחרי כולם, אחרי מבחן ופציעה, אבל לפי הטור תקופת החסד שלו נגמרה.
בוקסה היה פושר, כמו בכל משחק מאז פתיחת העונה. נראה שפרדי רואה בו פרה קדושה, כי הוא אמור לנהל את המשחק של הקבוצה. הוא עושה הרבה דברים, אבל לא את זה. כמו שחמו ירד לספסל, ובצדק, גם לבוקסה לא יזיק לנוח. ודוגמה קטנה לחוסר הריכוז שלו: כשפרדי החליט להוציא את במבי, השלט הראה 10, ובוקסה כבר התחיל לרוץ לספסל, עד שנזכר שהמספר שלו הוא 20.
קרלוס עובד קשה, ועל זה אין תלונות, אבל משהו אצלו לא מתחבר. מול אום אל פאחם הוא נתן משחק ענק, ובשני המשחקים האחרונים חלה אצלו ירידה חדה. ובכל זאת, הוא היה השחקן הפעיל ביותר על המגרש, וזה אומר הכל. גם המעבר שלו לעמדת המגן לא עזר. הכוונה של פרדי היתה מובנת, אבל החילוף חשף את ההגנה, והשער נולד מסגירה לקויה של קרליטו, שהשאירה את האגף פתוח לגמרי.
לממאדו יש המון פוטנציאל, וזה נאמר כבר לא פעם, אבל הוא צריך להפסיק לצנוח על הדשא בכל מגע. כותב הטור ספר לפחות שמונה נפילות שלו במשחק הזה. בצדק או שלא, אף שופט לא ישרוק לו על כולן. כדורגל, לא תיאטרון.
צילום:לירן דורף אתר דאבל פס
הפציעה של פרננדז הגיעה מוקדם מאוד, ועד אז הוא כמעט לא היה מעורב. גם מחליפו אסולין לא נכנס לעניינים.
ההחלטות של פרדי
לדעת כותב הטור, פרדי איחר מאוד עם הכנסת פרץ, שהיה צריך לעלות כבר במחצית. גם אסולין היה צריך לעלות בהרכב הפותח, בוודאי אם פרננדז לא היה בכושר של מאה אחוז. ומתי כבר ייצא לדשא הרכב של 11 קבועים? עונת הניסויים היתה צריכה להסתיים, כי הליגה כבר בעיצומה.
יש ימים שבהם כלום לא עובד, אבל בלי מצבים ובלי העברה מהירה של הכדור לחלק הקדמי, לא ינצחו. ובכל זאת, לא קרה אסון. הקריאה היתה להרים את הראש ולנצח את הסגולים, כי באותו שלב רק זה חשוב.
הציונים
- ארקין 5.5: הציל שער בטוח במחצית הראשונה. אולי איחר קצת ביציאה מול זרוס, אבל הוא לא הבעיה.
- בלסטרה 5: לא מריח ולא מסריח.
- יפרח 6: מול האקסית, רק רגע החלימה בשער מנע ממנו משחק מושלם.
- בן סימון 5.5: כבלם מאולתר, סביר פלוס. אין טענות.
- בן עמי 6: ממשיך בכושר הטוב שלו מאז פתיחת העונה.
- קסאני 5.5: אם רק היה מוסר כמו שצריך.
- טל מאיר 5: פושר למדי. מהמשחק הבא, בלי רחמים.
- בוקסנבאום 5: מנוחה לא תזיק לו. העונה שלו עוד לא התחילה.
- צ'קאנה 5.5: גם הוא עבר יום פושר, אבל ביחס לשאר הקבוצה היה מהסבירים.
- ממאדו 5: די ליפול כל חמש דקות. חייב להיות יציב יותר.
- פרננדז-אסולין 4: נעלמו. הראשון אולי בגלל מעט הדקות, והשני כאילו לא קם מהספסל.
לקראת יום ראשון שאחרי, הקריאה לאוהדים היתה להגיע לוינטר ולצבוע אותו באדום. לפי הטור, מהקבוצה נדרש שם ניצחון, ולא כמשאלה.
צילום:לירן דורף אתר דאבל פס
צילום:לירן דורף אתר דאבל פס
הכתבה מבוססת על טור שפורסם באתר ב-27 בספטמבר 2011.
