המשחקים הגדולים של חודש פברואר: דרבי ראשון, תגרה והדחת הפועל ת"א

דרבי היסטורי, תגרה שעצרה משחק, בכורה במפעל הגביע, ניצחון בינלאומי ראשון והדחה של הפועל תל אביב: שישה משחקים של הפועל רמת גן מחודש פברואר, מ-1940 ועד 1991.

01.02.1964, ליגה לאומית, מחזור 14: הפועל ר"ג – הכח מכבי ר"ג 2 – 1

רמת גן לא ראתה עד אז דרבי כזה. נכון, גם קודם לכן היו למפגשים בין השתיים סממנים של משחק עירוני, לא מעט משום שהכח תל אביב שיחקה את משחקי הבית שלה בגלי גיל, מגרשה של מכבי ר"ג, אבל במשחק הזה השאלה מי טובה יותר קיבלה תשובה חד משמעית.

יהושע שגיא מ"חדשות הספורט" כתב שכבר בדקות הראשונות היה ברור לאן הולכות שתי הנקודות ב"דרבי הר"ג הגדול ראשון אחרי 2000 שנה". לדבריו, שחקני שויצר עלו על שחקני גלילי, ה-1:2 היה מוצדק, והוא שלח את הפועל מהמקום החמישי אל השלישי. אצל הכח ראה בעיקר הגנה רעועה.

בראש השבחים עמד שלמה לוי, שהטריד בלי הפסקה את שער הכח וכבש את השער השני בבעיטת פצצה. לפי שגיא, זה היה שער של חלוץ פורץ במיטבו, שהשתיק לכמה דקות את השירה ביציע הכח והביא למחיאות כפיים ארוכות. היציעים עצמם ניהלו קרב עידוד, שהגיע לשיא בעליית 22 השחקנים ובדקות הראשונות, עד שנדמה היה, כתב, שעל הכף מונחת אליפות העולם.

הפועל עצמה נכנסה למשחק בשלווה מפתיעה לדרבי יוקרתי כל כך, והכח היא שהביאה את האנרגיה והשאיפות. בהדרגה עבר המשחק לידי חניכי שויצר, ובדקה ה-18 הגיע יתרון בדרך לא צפויה. ששון כתב פרץ בשמאל ושלח כדור חזק לרוחב, קדוש זינק לעברו, וזהבי, מגן השמאל של הכח, נגע ראשון בניסיון הרחקה ושינה את הכיוון אל הרשת. 0:1.

הכח ניסתה להשיב מלחמה, אבל יניאק, ביום טוב במיוחד, עצר כמעט כל התקפה, ובנבנישתי תרם לא מעט. חודורוב תיקן את הרושם מההופעה הגרועה בשעריים בשבוע שקדם: השוער היה הבעלים של רחבת ה-16, לא איפשר ליריבה להתקרב באמת, והשקט שלו עבר גם למגינים. בכנפיים ניצלו היימן, הפעיל מבין השניים, וששון את חולשת ההגנה של היריבה.

בדקה ה-34 הכח כמעט השוותה. אשכנזי העניק לה בעיטה חופשית ממרחק של כעשרים מטרים, קפיטולניק עמד מול חומה שכיסתה את הפינה הימנית, וחודורוב שמר על השמאלית. הבעיטה הקשה חדרה מבעד לחומה והתגלגלה לאט אל הקורה הימנית, רחוק מהשוער, אבל נעצרה בה, ושום ניסיון נוסף לא הכניס אותה. לשוער הוותיק היה מזל גדול.

המחצית השנייה נפתחה בלהט, והיה ברור שהסיפור עוד לא נגמר. בדקה ה-69, בפינה השמאלית של הרחבה, קיבל לוי מסירה מדודה מראובן כהן ובעט ברגל שמאל אל גג השער. הכדור נגע ברשת העליונה וירד פנימה. 0:2. מכאן המשחק נעשה קשוח מדי, וקפיטולניק ספג מאשכנזי כמה אזהרות. בדקה ה-89 הגיע שער הצימוק של הכח בנסיבות לא שגרתיות: שאולי בעט מהצד השמאלי, סמוך לקו החוץ, אל השער של חודורוב, אלבוכר המשיך את הכדור, והוא פגע בקורה מבפנים. נשמעה שריקה, ומנחם אשכנזי קבע שער.

הפועל ר"ג: יעקב חודורוב, דן תיק, ניסים עוז, מרדכי בנבנישתי, גד יניאק, משה פרל, צבי היימן, שמואל נחמיאס, ראובן כהן, שלמה לוי, ששון כתב. מאמן: דוד שויצר.
הכח: קדוש, מרמור, זהבי, שרר, קפיטולניק, שדה, שהרבני, שאולי, אלבוכר, גבאי, צלניקר. מאמן: גלילי.
קהל: 5500 צופים במכתש. שופט: מנחם אשכנזי.

10.02.1940, ליגה ב' (ליגה שנייה), מחוז שומרון: הפועל ר"ג – הפועל פתח תקוה 9 – 1

משחק שלא נגמר: תגרה הפסיקה אותו כשר"ג מובילה בפער עצום. בשורותיה שיחקו שני עולים חדשים שהגיעו תמורת 1 לא"י, נפתלי שוולב ז"ל ובורי הלפרט. שוולב, שבא מצ'כיה, רשם כאן את הופעתו הראשונה בקבוצה, בתקופה שבה שיחקו בשביל החולצה ובשביל הסמל של הפועל רמת גן. הוא נולד ב-20.4.1915 ונפטר ב-24.5.2000.

במפגש בין השתיים בעונה הקודמת ניצחה פ"ת 3 – 6. הפעם תיאר זאב, כתב "אומר", קבוצה רמת גנית שעברה חילופי גברי: צעירים ורעננים, בהדרכת איזידור זינגר, שהולכים מחיל אל חיל ובנויים סביב התקפה מצוינת. הוא ציפה למשחק מהנה, בין השאר משום שהפועל פ"ת היתה המועמדת הראשונה לגביע איגוד השופטים על הנהגה ספורטיבית. כאלף ומאתיים צופים הגיעו.

רמת גן הסתערה מההתחלה, והשלישייה הפנימית, בהבנה הדדית מצוינת, פירקה את היריבה. במחצית השנייה כבר היה 1:8. פ"ת החליפה עמדות בין שחקניה, ולקראת הסיום קרה מה שקרה: לאמון, מגן פ"ת, סטר לשוולב. צופים ספורים התערבו וסולקו מיד. זאב סבר שהשופט לא היה צריך להפסיק, שתיאורי התגרה נופחו, ושמרכז הפועל היה קשוח מדי כלפי ר"ג.

המשחק הופסק בדקה ה-78. כובשי ר"ג: הפטל 1, הלפרט 2, שוולב 2, אונגר 2, רסקין 2.

הפועל ר"ג: פז, טלר, ליפסון, חלמר, קלבר, כשו, הפטל, שוולב, אונגר, הלפרט, משה רסקין. מאמן: זינגר. מגרש: הפועל ברמת גן.

בפרוטוקול של מרכז הפועל נקבעו העונשים. פ"ת תודיע להתאחדות לכדורגל על הרחקת זלמן לאמין לכל העונה, ורמת גן תודיע על סגירת מגרשה לחודש, מהשבת שחלפה. המזכירות ציינה שזה מקרה ראשון לשתיהן, אבל התחייבה להחמיר מכאן והלאה. לקראת ועדת המשמעת הונחה כל סניף לשלוח חבר אחד מבין האחראים, עם טיעונים מוכנים מראש:

1. נציג פ"ת: צער על המקרה, והודעה שהשחקן נענש לפי הוראות המרכז.
2. נציג ר"ג: אישור שפ"ת שיחקה בהגינות עד התקרית.
3. שניהם: השופט טעה, כי הקהל פונה מהמגרש במשך 2 דקות והיה אפשר להמשיך.
4. נציג ר"ג: הודעה שהמרכז סגר את המגרש לחודש, כעונש על התפרצות הקהל, שגם היא קרתה לראשונה.
5. שניהם: הסדרנות היתה תקינה עד שהמכות הוציאו את הקהל משליטה.

16.02.1991, גביע המדינה: הפועל רמת גן – הפועל תל אביב 1 – 0

הפועל ת"א הגיעה מהליגה הלאומית, אבל דוביד שויצר הכיר אותה מקרוב והכין את ר"ג בקפידה. מול הקבוצה של שנהר, עם קליברים כמו אלון מזרחי, שולי גילרדי, יוסי אבוקסיס ומשה סיני, הוא בחר בשמירה אזורית, ורק על סיני הופקד שומר אישי, זוהר מדינה. רמת גן שלטה, בעיקר במחצית הראשונה, כאילו אין פער ליגות.

בדקה ה-69 הגיע הרגע. ההגנה התל אביבית יצאה קדימה, ברשצקי שבר את מלכודת הנבדל ושלח את רונן חרזי, וחרזי גבר על שולי גילרדי, שנה קודם לכן עוד שוער ר"ג. הבולטים היו אבי ברשצקי ויובל נעים, שעצר את ההתקפות העקרות של ת"א.

הרכב הפועל ר"ג: ג'רבי, ישראל כהן (אבי פלטשר), יובל נעים, יעקב הילל, גדעון סיימון, שמואל קורצקי, זוהר מדינה, אבי ברשצקי, יוסי גורדנה (עודד צחי), זורי דזנחשוילי, רונן חרזי. שופט: עובדיה צבי. קהל: 1000 צופים, אשדוד.

17.02.1940, גביע ארץ ישראל – פלשתינה: אגד תל אביב – הפועל רמת גן 4 – 1

שבוע אחרי התגרה, בשבת ט' אדר א' ת"ש, שיחקה הפועל רמת גן לראשונה במפעל הגביע. "הבוקר" דיווח שהמשחק הועבר למגרש שכונת בורוכוב, כי מגרש הפועל ר"ג עוד היה סגור, ושיפט בו יונגרמן. לפי העיתון, שתי הקבוצות הציגו משחק יפה. שווארץ, קאולי, גל ודליצקי כבשו לאגד, ואת שער הכבוד של הפועל רשם, כך נכתב, המקשר השמאלי.

לפי פרטי המשחק, לעומת זאת, הכובש הוא הלפרט, והמגרש הוא מגרש הפועל בשכונת שינקין, סמוך לשכונת ארלוזורוב.

הרכב הפועל ר"ג: פז, מפיין, טלר, חלמר, קלבר, כשו, רסקין, אלפרט, אונגר, שוולב, הפטל.

20.02.1954, ליגה א', מחזור 20: הפועל רמת גן – מכבי חיפה 4 – 0

ה-0:4 על מכבי חיפה חילץ את הפועל רמת גן סופית מסכנת הירידה לליגה השנייה. וכדאי לזכור שזו לא היתה חיפה הגדולה של שנות האלפיים: ב-1953/54 היא דורגה מקום אחד בלבד מתחת לר"ג, שסיימה את העונה חמישית.

לפי צבי בר שירה, שכתב על המשחק ב"ספורט ישראל" למחרת, החיפנים פתחו בהתקפות שלא הובילו לשום מקום, ורמת גן, שהתחילה מהוססת, כבשה מההתקפה הראשונה שלה, בדקה ה-12: נאמן מסר לאללוף, והוא דייק מ-16 מטרים לפינה הימנית הנמוכה. חיפה לא הרפתה, ובדקה ה-41 קיבלה מכת 11 אחרי הכשלה. בן צבי כיוון היטב, אבל שרשטינסקי נשכב, הדף ותפס בזינוק השני. מאותה הצלה, לפי הכתב, שיחקה ר"ג כמו שצריך.

בדקה ה-48 קוריק כבש, אבל שטרן, שופט הקו, סימן נבדל אחרי שקוריק התנגש בשולץ, והשער נפסל. בדקה ה-55 כבר לא היה ויכוח: הבלם החיפני כהן השיג את אללוף ומסר לאחור בחולשה, הכדור החלקלק חמק משולץ המשתטח, וקוריק דחק אותו פנימה. מאז הלחץ הרמת גני היה כמעט מוחלט. רסקין פילס דרך בדקה ה-71 ובעט פצצה שנהדפה בזינוק מרהיב, 7 דקות אחר כך הרים קירשנברג בעיטה חופשית אל ראשו של אללוף, ששולץ רק נגע בנגיחה שלו, וכחצי דקה אחר כך רסקין מסר למרכז וקוריק סגר בנגיחה קלה.

בסיכום של בר שירה בלטו אללוף וקוריק, עם 2 שערים כל אחד, וגם רסקין, השוער שרסטינסקי, מורדכוביץ וממו. אצל חיפה, שולץ פתח יפה, קרס אחרי ההפסקה ואשם לדעת הכתב בשני שערים, קליין לחם בהגנה כמו אריה, והרשקוביץ נתן את כל מה שהיה לו. הלד, שחיפש דרך חזרה למשחק, היה מסוכן כל הזמן, אבל שיחק לבד ולא שיתף את חבריו.

הפועל ר"ג: אהרון שרשטינסקי, פאול אנטן, חנוך מורדכוביץ', קירשנברג, יוסף ממו, אבנר קוסיוב, יוסף קוריק, יוסף מנשרוב, ראובן אללוף, משה נעמן, משה רסקין. שופט: חדשוני. קהל: 1000 צופים בגבעתיים.

25.02.1958, משחק ידידות: הפועל רמת גן – איאל לימסול 2 – 1

במשחק ידידות בגבעתיים רשמה הפועל ר"ג את הניצחון הבינלאומי הראשון שלה על אדמת ישראל. כותרת "חדשות הספורט" למחרת: "הקפריסאים כשלו מחוסר ניסיון ונוצחו בגבעתיים. ר"ג ניצחה בשערים – 1:2 ובפצועים 1:5 ללימסול".

צבי בר שירה סיפר שאיאל לימסול, בהופעתה הראשונה בישראל, הפסידה 1:2, וראובן כהן, הרץ הימני, קבע את הניצחון בדקה ה-80. צופה אחד, שנשאר אלמוני, אמר שזה היה "ממש כמו משחק גביע ואולי עוד יותר", והכתב הסכים שזו היתה התחושה. הפועל שיחקה בלי חיזוקים, ולרוב שחקני הקבוצה, הרביעית בליגה, היתה זו טבילת אש ראשונה. להפתעתו, כך היה גם אצל רוב שחקני לימסול, שביקרה בישראל בפעם השנייה.

הדיווח מלווה את המשחק מהלך אחר מהלך. בפתיחה דהר חרונזיץ, שיחק לבד במקום לחפש את חבריו הפנויים, ונבלם. בדקה 7 נפל פולבר מהכשלה של לבקיוס, הכדור המשיך לכהן, ופורגוס אסף אותו. בדקות 12 ו-13 עקף בניקוס את הבלם של ר"ג, וזולר השתטח באומץ ומיד אחר כך הציל שוב. בדקה 16 חשף פרגוס את יכולתו: פדאל קלט מסירה של פולבר, השוער ניתר לעברו, והחלוץ, מבולבל, הרחיק החוצה. בדקה 18 עבר הכדור מעל זולר, ושטיינוורצל התמיר הרחיק אותו בראשו כמעט בלי מאמץ. בדקה 20 נפצעו אכילס היווני ומורדכוביץ, והמסז'יסט חפץ היה מהיר מעמיתיו הקפריסאים.

בין הדקה 24 ל-26 עמד זולר בשלוש פצצות. בדקה 30 בעט המגן אנדריאס ולא דייק, ובצד השני, אחרי פריצה של כהן, קוסטה הציל מקו השער, הכדור הגיע לפדאל שעמד חופשי, וזה שלח אותו החוצה. בדקה 39 נמשך מהלך מסירות של כהן ופולבר עד שבלם היריבה נכנס לתמונה, ובדקה 41 פדאל שוב, ממצב מושלם, אל קיר האצטדיון. בדקה 44 הגיע השער: כהן חדר משמאל והרים למרכז, חרונזיץ עצר בחזה פעמיים ובעט מטווח של שלושה מטרים. בדקה 45 בעט לפטרי, שנכנס במקום אכילס, מספרת לאחור, וזולר אסף אותה בתשואות.

אחרי ההפסקה, בדקה 48, ויתר כהן על בעיטה נוחה כי חשש לפגוע בבלם השרוע לפניו, וגם ניסיון בבעיטה לאחור לא עבד. בדקה 53 קפץ פורגוס לרגלי חרונזיץ, ובדקה 67 כבשה לימסול אחרי דקה נהדרת של האורחים, שבה כל החלוצים לקחו חלק: יאנוס בעט לזווית השמאלית הנמוכה.

מכאן המשחק נעשה מהיר מאוד. בדקות 66 עד 69 הגנת הפועל חיכתה לנבדל, השריקה לא באה, ויאנוס החטיא. מהעבר השני הוכשל כהן ברחבה, בן רובי לא עצר, ופורגוס זינק את זינוקו הטוב ביותר, מנע שער ונשאר עם יד מדממת. במקומו נכנס מקלטו. בדקה 71 החמיץ חרונזיץ ממטר, אחרי שרגלו נתקעה באדמה. בדקה 72 נפצע טניקוס, והכדור, שהתגלגל אל ספסל האורחים, הוחזר למגרש בבעיטה מכוונת של הגברת פורגוס, לתשואות היציע.

בדקה 75 הציל מלקטי, מסונוור, את שערו בתנועה אינסטינקטיבית. בדקה 80 שער ר"ג שרד פעמיים בנס. בדקה 81 נכנס שער הניצחון: שטלצר הגביה מימין, כהן נגח מעל מלקטו, והכדור שניתר מהקרקע עבר גם את קוסטה שעל קו השער. בדקה 83 ניסה כהן להוסיף, אבל התעכב יותר מדי. בדקות 87 עד 89 נפצעו הרצים לבקיוס ולוקס, וחרונזיץ ופדאל נפגעו מעוד "כידרור". בדקה 90 עצרה הקורה של זולר את הניסיון האחרון לשוויון.

ההרכב של השבת פתח גם הפעם, ולפי בר שירה הבעיות צצו מהר. מורדכוביץ לא היה בכושר, וכל פורץ זריז יכול היה לחלוף על פניו, אפרוני התעורר רק אחרי ההפסקה, וההתקפה נראתה לעתים כמו אסון כפול. האצטדיון, שידע לא מעט החטאות, רשם שיא נוסף, ובמיוחד בלטו לרעה פולבר ופדאל. היו גם נקודות אור: יחיאל מור, בתפקיד מגן ורץ גם יחד, בעט בעיטות חזקות ששקלו כמו קרנות, זולר, ש"בפסיכוזה של רשת ריקה", היה מצוין עד שבסוף הרשה לעצמו להסתכן, ושטלצר התאושש מפתיחה צולעת מאוד והגביה יפה.

ולצד השערים, הפצועים. חמישה מחברי המשלחת נפגעו ברצף במשחק שהכתב כינה עקוב מדם, לא בהכרח מפני שהיריבה שיחקה באכזריות, אלא מפני שלא היו רגילים לדשא, עד כדי ויתור על פקקים בנעליים.

הפועל ר"ג: אליעזר זולר, יחיאל מנר, דוד שטיינוורצל, יצחק קירשנברג (שמואל פרידמן), חנוך מורדכוביץ, יהודע אפרוני, צבי שטלצר (דוד רוזין), ראובן כהן, שלמה חרונזיץ', יעקב פולבר, יהודה פדאל. מאמן: משה ווארון. שופט: בן רובי. קהל: 1000 צופים בגבעתיים.

הכתבה מבוססת על כתבה של אלישע שוחט שפורסמה באתר ב-19 ביולי 2011.