בעונת 1963/64 זכתה הפועל רמת גן באליפות המדינה הראשונה בתולדותיה. זה היה שיא היסטורי: קבוצה שעולה לליגה הראשונה זוכה באותה עונה באליפות. הזכייה גם קטעה רצף של חמש אליפויות רצופות של הפועל פתח תקווה. ההישג הזה לא נפל משום מקום, הוא הגיע בשיא של תקופה ארוכה שבה הפועל רמת גן היתה קבוצה קבועה בליגה הראשונה, מהתחלה צנועה בליגה השלישית ועד לרגע הגדול במכתש.
מהמכתש ועד לליגה הראשונה
הפועל רמת גן נוסדה במועצת הפועל הרביעית באפריל 1927, מאיחוד של קבוצות חברים משכונת נחלת יצחק ברמת גן ומשכונת בורוכוב בגבעתיים, תחת השם הפועל "יהודה" רמת גן. כמה חודשים אחר כך נחנך המכתש, שהיה במקורו מזבלה של שכונת בורוכוב שהפכה לאמפיתאטרון, ובהמשך למגרשה הביתי של הקבוצה. עלייה משמעותית ברמה הגיעה עם נפתלי שוולב, שחקן מנוסה שעבר להפועל ר"ג תמורת פנצ'ריה לאופניים ודירה ברחוב הרצל, ותרם רבות להעפלת הקבוצה לליגה הראשונה בעונת 1941/2. משחקה הראשון אי פעם של הפועל ר"ג בליגה הראשונה, ב-4.10.1941 מול דגל ציון תל אביב, הסתיים בתיקו 1-1, כששוולב כבש את שער הקבוצה. מאז שיחקה הפועל ר"ג בליגה הראשונה ברציפות עד עונת 1959/1960.
שנות החמישים: המכתש הרשמי וחצאי הגמר
ב-1953 נחנך המכתש רשמית כאצטדיון הביתי של הקבוצה, במשחק ידידותי מול הפועל חיפה שהסתיים בניצחון 2-0 לחיפנים. המשחק הרשמי הראשון במכתש המשודרג נערך ב-14.11.1953, במסגרת גביע המדינה, ובו ניצחה מכבי נתניה בהארכה 1-0. את הפועל ר"ג של אותה עונה אימן ג'ק שטטקובניק, מאמן ממוצא אורגוואי, ואת הקבוצה ניהלו נתן טייבר והוגו זינגר. שנות החמישים היו תקופה של בנייה והישגים: הקבוצה הגיעה לחצי גמר גביע המדינה פעמיים, ב-1955 וב-1958. ב-6.11.1954 נערך במכתש משחק מיוחד לזכר חיילי הפועל ר"ג שנפלו במלחמת העצמאות, ובו ניצחה הפועל ר"ג 3-0 את הפועל חיפה וזכתה בגביע שתרם סניף הפועל רמת גן, כשהשערים נכבשו על ידי הרצל פריצנר, צבי שטלצר ודוד מגדלוביץ.
הירידה והעלייה המהירה בחזרה
ב-18 ביוני 1960 ירדה הפועל רמת גן מהליגה הראשונה, בשל יחס שערים נמוך. זו לא היתה סוף הדרך. כעבור שתי עונות בלבד חזרה הקבוצה לליגה הראשונה, ומיד באותה עונה, 1963/64, זכתה באליפות. לפי התיעוד באתר, זהו שיא היסטורי שבו קבוצה שעולה לליגה הראשונה זוכה באותה עונה באליפות המדינה, הישג שלא חזר על עצמו מאז בתולדות המועדון.
המחזור האחרון במכתש: 3-2 נגד מכבי חיפה, וקץ לשרשרת של הפועל פתח תקווה
האליפות הוכרעה במחזור האחרון של העונה, במכתש. הפועל רמת גן ניצחה במבצרה 3-2 את מכבי חיפה, לעיני כ-7000 צופים, וקטפה את האליפות. עונה סוערת זו כללה גם משחקים עם קהל ענק, כמו המפגש עם הפועל פתח תקווה ב-28 במרץ 1964, שבו נרשמו לפי יומון "חדשות הספורט" כ-9000 צופים במכתש. באותם ימים לא היו מושבים ביציעים המזרחיים של המכתש, כך שיכלו להידחס בו קהלים גדולים במיוחד, עדות לגודל ההתעניינות בקבוצה בעונת האליפות. האליפות הזו לא היתה רק הישג עצמאי, היא גם עצרה מפעל ענק: הפועל פתח תקווה זכתה קודם לכן בחמש אליפויות רצופות, ודווקא הפועל רמת גן, קבוצה שרק שבה מהליגה השנייה, היא זו שקטעה את הרצף.
מה קרה אחרי תור הזהב
אחרי האליפות המשיכה הפועל רמת גן לשחק בליגה הראשונה עוד שש עונות, עד עונת 1968/69. אז ירדה הקבוצה לליגה השנייה, ל-11 שנות גלות. הירידה הזו סימנה את סוף תור הזהב, אותה תקופה מפוארת שהחלה בשנות הארבעים, עברה דרך שנות החמישים והגיעה לשיאה באליפות 1963/64, ופינתה את מקומה לדשדוש ממושך בליגות המשנה, עם הבלחות מועטות בלבד לליגה הראשונה בעשורים שאחריה.
אליפות 1963/64 נשארת עד היום הרגע הגבוה ביותר בתולדות הפועל רמת גן בליגה: תואר ראשון ויחיד, שהגיע בדרך יוצאת דופן, מיד עם החזרה לליגה הראשונה, ועל חשבון קבוצה שהיתה באותם ימים הכוח הדומיננטי בכדורגל הישראלי. גם היום, כשמדברים על תור הזהב של הפועל ר"ג, זו העונה שחוזרת ונזכרת ראשונה.
התמונה הראשית: אצטדיון המכתש בגבעתיים, ינואר 2010. צילום: Little Savage, ויקישיתוף, נחלת הכלל
