ההנהלה של הפועל ר"ג בחרה בדרך שכמעט לא רואים בכדורגל הישראלי. בתחילת דצמבר 2015, רק חודש אחרי שעתידו של דני גולן על הקווים היה הנושא הבוער במועדון, התברר שהגיבוי שקיבל המאמן היה בדיוק מה שהקבוצה צריכה.
ולא בלי סיבה. הקבוצה אמנם הראתה חולשה, התקשתה להבקיע, נשארה בלי ניצחונות ואיבדה נקודות, אבל לא קרסה ולא ספגה תבוסות. היא נאבקה על כל כדור ולא שידרה צורך בטלטלה, או לכל הפחות לא מהסוג שהכדורגל הישראלי הרגיל את אוהדיו אליו.
המפנה הגיע ביבנה. אחרי 10 משחקים רצופים בלי ניצחון, ר"ג חזרה משם עם 2-1 על מכבי יבנה. את השערים כבשו לירן כהן ודידייה ברוסו, והכל אחרי פיגור מוקדם ורוב משחק בלי ישראל ראש, שהורחק.
יבנה אמנם לא נמנית עם האריות של הליגה, אבל ניצחון נשאר ניצחון, ובמסגרת שבה המומנטום קובע כמעט הכל, מדובר במהלך משמעותי מאוד להמשך. הערך שלו גדל כשזוכרים את הנסיבות: מהדקה ה-11 שיחקה ר"ג בעשרה. ראש ראה צהוב שני מוקדם מדי, בהרחקה השנייה העונה, ור"ג ספגה גם פנדל, שאנטונוב הפך לשער היתרון.
האורחים לא הרכינו ראש והמשיכו להאמין. בדקה ה-17 כבר עמד הלוח על 1-1, אחרי שלירן כהן השווה בשער הבכורה שלו העונה, וכך הסתיימה המחצית. בדקה ה-50 הגיע תורו של ברוסו, שהבקיע בפעם השישית העונה, במשחק השלישי ברציפות שבו הוא מוצא את הרשת. זה היה שער הניצחון, והוא שלף את הפועל ר"ג אל מחוץ לאזור האדום. המיקום הזה היה בתוקף עד יום שני, שבו נקבע משחקה של הפועל נצרת עלית בבית של בני לוד.
ביום שישי שלאחר מכן, ב-15:00, נקבע מפגש ביתי מול הפועל אשקלון, באיצטדיון ר"ג.
דידייה ברוסו, שכבש את שערו השישי העונה
הכתבה מבוססת על כתבה שפורסמה באתר ב-4 בדצמבר 2015.
