כמה טוב שבאת הביתה: אריק גילרוביץ חוזר להפועל ר"ג כמאמן

אריק גילרוביץ חוזר להפועל ר"ג, 22 שנה אחרי שעזב אותה כשחקן וכקפטן, והפעם כמאמן הקבוצה הבוגרת. בתחילת יוני 2013 סוכמו תנאיו לעונה הבאה, בפגישה עם יהודה דולינר, הבעלים החדש, ועם היו"ר חזי ויטקובסקי.

על הקווים גילרוביץ נחשב לדמות יוצאת דופן. הוא קרוב לשחקנים כמו חבר, ובאותו זמן יודע לסמן להם גבולות. הוא דעתן וליברלי, מדבר עם כולם בגובה העיניים וכותב טורים. מחוץ למגרש הוא חובב טיולי אקסטרים ברחבי העולם, מנגן בגיטרה, משחק שחמט, רוכב על אופנוע כבד ומכור לפוצ'יוולי בחוף גורדון.

את צעדיו הראשונים בכדורגל עשה כנער בהפועל גבעתיים, ובסוף שנות השבעים עבר לנוער של הפועל ר"ג. בעונת 1982/3 שירת בצבא בתפקיד שלא אפשר לו להגיע לאימונים, והיה קרוב לפרוש. לקראת סוף העונה, כמעט בלי אימונים, הוא הוזעק להרכב של קבוצה שהידרדרה לתחתית, ולצד עוד כמה צעירים שהוכנסו לסגל שיחק היטב. הקבוצה ירדה לליגה השנייה, אבל גילרוביץ נשאר. הוא עבד במוטורולה ושיחק במקביל, קיבל את סרט הקפטן, ובעשר עונות רשם 28 שערים, מספר שמציב אותו במקום ה-18 בטבלת הכובשים של כל הזמנים.

בעונת 1990/1 הוא הוצא מההרכב. לקראת סוף העונה חזר, וכמעט הציל את הקבוצה מירידה עם שני שערי ניצחון בלתי נשכחים, מול שמשון ומול מכבי נתניה. הקבוצה ירדה בכל זאת, וגילרוביץ עזב כועס.

בהמשך שיחק בשורה ארוכה של קבוצות: השקמה, בית"ר אריאל, גבעת שמואל, מחנה יהודה, הפועל יהוד, בית"ר פתח תקווה, שעריים ועמידר. בגיל 40 התחיל לאמן, במכבי השקמה, ומאז רשם לא מעט הצלחות על הקווים. את מכבי בת ים ובית"ר רמלה הוביל לליגה א', את הפועל ראשל"צ ללאומית, ובית"ר ת"א רמלה, צפרירים חולון וקרית אונו נשארו בליגה בזכותו. בשנתיים שלפני המינוי המתין להצעה טובה.

עבור "הפטיש" זו אחת העונות הגדולות מבחינה אישית. עם הוותיקים, שבהם הוא משחק לסירוגין כבר שש עונות, זכה פעמיים בגביע, ועכשיו מגיע המינוי. להנהלת הפועל ר"ג יש כמה מטרות מרכזיות, ואחת מהן היא להחזיר את הקהל ליציעים ולהגביר את העניין סביב המועדון. ההחתמה של גילרוביץ היא צעד ראשון בכיוון הזה. לאוהדים נשאר לצפות לעונה מרתקת, ובעיקר לרכוש מנויים.