המחמאות לר"ג, הצ'ק לב"ש: הדחה בפנדלים בחצי גמר גביע הטוטו

היה בו הכל חוץ מניצחון. בחצי גמר גביע הטוטו, בדצמבר 2012, סיימה הפועל ר"ג 3-3 מטלטל מול הפועל ב"ש אחרי 120 דקות, והודחה בדו קרב הפנדלים, 1-4.

שתי הקבוצות הגיעו עם הרכבים חסרים. מה שהפך את הערב לסוער, עם קצב מטורף, הרבה אירועים והרבה שערים, היו המחליפים שאלי כהן הכניס אחרי ההפסקה.

מחצית רדומה, מחצית סוערת

ב"ש שלטה לגמרי בפתיחה ועלתה ליתרון כבר בדקה ה-12. ר"ג התעוררה לכמה דקות בודדות, אבל לא יצרה אף מצב של ממש ונראתה עייפה וישנונית.

בהפסקה אלי כהן נתן לשחקנים שטיפה, והם חזרו למגרש נחושים וטובים יותר. אטז'נוב יצא, ובמקומו נכנס תומר לוי מהנוער, שהראה שיכול להיות פתרון לאגף הימני כבר בעתיד הקרוב.

בדקה ה-52 ישראל זגורי החליט שהוא לא מוכן לקבל את התוצאה. הוא עקף שני שחקנים בפעולה אישית מבריקה, דילג גם על השוער בן שנן ושם את הכדור ברשת. ביציע ישב אלי גוטמן וראה מקרוב את מה שחסר לו באגף השמאלי של הנבחרת.

ב"ש נראתה שבורה, ואלי כהן כבר שלח את מנגה להתחמם, אבל אז שרק ליאני עבירה מומצאת על קו הרחבה, ובדקה ה-63 שלח תומר סוויסה את הבעיטה החופשית לרשת.

מנגה נכנס, והמשחק באמת התעורר. אחרי שתי דקות כבר הגיע איתות ראשון ממנו: בעיטה חופשית לר"ג שנעצרה בקורה.

בדקה ה-65 שלף אלי כהן קלף נוסף, מיכאל זנדברג, שחבל על כל דקה שהוא מבלה על הספסל. כשפרדי דוד הביא אותו בפתיחת העונה, לא מעט אנשים הרימו גבה. מאז הוא הופך לשחקן קלאץ' של ממש, ובכל פעם שהוא נכנס, הקבוצה מרוויחה ממנו משהו.

המשחק עבר לידיים של ר"ג. בדקה ה-70 הבקיע בורגיץ', שפתח חלש והלך והשתפר, אבל השער לא אושר בגלל נבדל. בדקה ה-78 זה כבר עבד: חילוף מסירות רענן בין זנדברג לזגורי הסתיים בכדור מבושל היטב מהמבשל המצטיין של הקבוצה באותה עונה, ומיראן בורגיץ' נגח פנימה את שער השוויון.

הארכה של שערים

בהארכה כולם השאירו על הדשא את כל מה שהיה להם, ובמיוחד אופיר חמו ועומר בוקסה, שלא עצר לרגע וסיים את המשחק גמור לגמרי.

בדקה ה-107 שוב עלתה ב"ש ליתרון, בפעם השלישית באותו ערב, משער מטווח קצר של נסאר. ר"ג לא נתנה לזה להחזיק אפילו דקה: המאסטרו זנדברג שחרר בעיטה מחוץ לרחבה, שנחתה בפינה הרחוקה, מחוץ להישג ידו של בן שנן. 3-3, מדהים.

בדקה ה-115 היתה לתומר סוויסה ההזדמנות להכריע, אבל הנגיחה שלו מקרוב החטיאה, והמשחק עבר לפנדלים.

דו קרב הפנדלים:
תומר סוויסה: בפנים.
מיכאל זנדברג: החמיץ את הראשון, חבל מאוד.
עידו אקסברד: 2-0
מיראן בורגיץ': 2-1
אביתר אלוז: 3-1. סולומון נשאר עומד, ולא ברור למה.
דייויד מנגה: אחרי סדרת הטעיות בריצה לכדור, מעל השער.
סיראז' נאסר: 4-1, וב"ש עולה לגמר.

חצי הכוס הריקה

התחושה בסיום היתה שבאותו ערב שילמה ר"ג את המחיר על פתיחת העונה החלשה. בגללה היתה הקבוצה חייבת לתת לבכירים מנוחה לקראת מאבקי התחתית בליגה, ולעלות לגביע עם הרכב חסר.

ההרכב, שהיו בו כמה שחקני ספסל, כנראה שידר לשחקנים שהמשחק הזה פחות חשוב, וזה ניכר בחולשה של המחצית הראשונה. רק כשמנגה, זנדברג וסידיבה עלו מהספסל, השחקנים הבינו שאפשר לשחק ולהילחם מול באר שבע. לפי הכתבה, כל ההבדל בינה לבין הפועל ר"ג הוא רצף של שלושה ניצחונות, בעזרת שופט שהמציא פנדל נגד ר"ג במשחק הליגה בין הקבוצות.

חצי הכוס המלאה

לפי הכתבה, אין ספק שזה הסגל הכי טוב שהיה לר"ג מאז הקבוצה שהבריקה במסע הגביע של 2003, והשהות בתחתית היא עניין זמני. מי שרוצה להגזים יכול אפילו לטעון שמדובר בגרסה הטובה ביותר של המועדון בליגה הבכירה מאז שנות השישים. אבל עדיף לחכות עם זה עד שהקבוצה תטפס למעלה, כי בינתיים יש בעיקר רגעים של גאונות ופוטנציאל שפורץ לכמה דקות ונעלם.

המשחק הזה הוכיח שלקבוצה יש כוח התקפי להבקיע כמעט בכל רגע. זנדברג, זגורי ומנגה ביחד מסוגלים לפרק את כל ההגנות בליגה, והם הסיבה לקנות כרטיס.

לפי הכתבה, עומר חזום הוא הבלם של העתיד בהפועל ר"ג. זה ייקח חודש, אולי חודשיים ואולי יותר, אבל אלי כהן ראה במשחק הזה את מה שהאוהדים ראו כבר בעונה הקודמת. כשהקבוצה תתאושש מהפתיחה הגרועה ותתחיל לצבור נקודות, חזום צפוי לקבל הרבה דקות אצל כהן, בלם עבר מצוין שבתקופתו גדלו במועדון אלדר שפלר, איציק ברוך, ניר בובליל וגבע ברקאי.

גם תומר לוי, שנכנס בדקה ה-45 ויצא אחרי שמתח את שריר התאומים, הראה שיש לו עתיד.

ההפסד לא הוריד את מצב הרוח. בשבת שאחרי חיכתה רמת השרון על האש, והקריאה לאוהדים היתה ברורה: לבוא לראות את הקבוצה שמתעוררת ומחזירה ליציע את התשוקה לכדורגל.

הרכב הפועל ר"ג: גיא סולומון, עומר חזום, עוז יפרח, יוגב בן סימון (סידיבה 75), ארתור אטז'נוב (תומר לוי 45, קרלוס צ'קאנה 100), עומר בוקסנבוים, אופיר חמו, וובה ברואון (מיכאל זנדברג 65), ישראל זגורי, מיראן בורגיץ', עומרי פרל (דייויד מנגה 63).