בתחילת ספטמבר 2012 נראתה הפועל רמת גן במשך כעשרים דקות אחרי ההפסקה כמו הקבוצה הטובה בבלומפילד. את הרצף הזה קטעו כדור חופשי של גלאבן ויציאה כושלת של איתי ארקין לאוויר, ובני יהודה ניצחה 0:1. הפסד כואב, צורב ומייאש.
לפי הטור, הקבוצה נזקקה בדחיפות לחלוץ ישראלי שיחזק את חוד ההתקפה, שנראה חלש מאוד. זה היה השבוע השני ברציפות שבו האדומים קיבלו מחמאות ולא נקודות, והמחזור הבא, מול רמת השרון, הוגדר כבר אז כקרב הישרדות.
איציק עזוז וטל מעבי (צילום: וואלה ספורט)
כדורגל, כידוע, הוא משחק אכזר. דווקא בדקות הטובות ביותר של רמת גן מאז פתיחת העונה נפל שער מטופש, מהסוג שמאמנים מתארים אחרי המשחק כ"לא מחויב המציאות". ושוב זה קרה דווקא להפועל, והאוהדים נשארו אופטימיים לגבי ההמשך ומאוכזבים מאוד מההווה.
מחצית ראשונה של כבוד מיותר
על המחצית הראשונה, לפי הטור, אין הרבה מה לומר. רמת גן שיחקה נסוג ובחשש, ושוב חלקה ליריבה כבוד מיותר, כשהיה עליה ללחוץ ולשדר שבלומפילד לא מפחיד אותה.
קשה היה להבין איך בני יהודה החזיקה בכדור 80 אחוז מהזמן. המארחת שיחקה בלי חלוץ טבעי ובלי סארי פלאח בהגנה, ואבו זייד, המנוע של הקישור שלה, נפצע מוקדם והוחלף. לא היתה שום סיבה להגיע בראש מורכן: עם כל הכבוד, בני יהודה אינה מאריות הליגה, ועכו הוכיחה את זה מולה שבוע קודם לכן.
המצב היחיד שראוי לציון במחצית היה דווקא של המקומיים. אוננגה איבד כדור לעזוז, שבעט טיל מ-25 מטרים. ארקין הדף יפה, אבל הכדור הגיע היישר לגלאבן, שהוכשל על ידי בן סימון. השופט פפיר לא שרק.
ארחיפוב, המשקוף והשער בדקה ה-76
אחרי ההפסקה עלתה הקבוצה בפנים אחרות, והמצב השתפר עוד יותר עם חילוף מוצלח מאוד, שלדעת הטור היה צריך להתבצע כבר במחצית: חמו החלש יצא וארחיפוב נכנס. ההתקפה קיבלה חיים, והאדומים נראו ברחבה של בני יהודה שוב ושוב.
בדקה ה-65 הגיע המצב הגדול: צ'קאנה הוציא כדור לרוחב לארחיפוב, שבנגיעה ראשונה, בלי לעצור, שחרר בעיטה חכמה שהסתיימה במשקוף.
באותן דקות רמת גן שיחקה נכון. מעבי, זגורי וצ'קאנה הפעילו את האגפים בלי הפסקה, אבל שוב ושוב לא נמצאה הרגל שתסיים.
ואז, בדקה ה-76, הגיע השער. לכדור החופשי שהרים גלאבן יצא ארקין בתזמון גרוע, ומשום מה ניסה לאגרף ביד אחת ("גבי בורשטיין, אייכה??", תהה הטור). גם השוער וגם אוננגה החטיאו את הכדור, שנגע בגבו של הצרפתי והתגלגל פנימה באיטיות מעצבנת. 0:1.
צילום: וואלה ספורט
את הפיגור הזה כבר לא הצליחו האדומים למחוק. הם אמנם נכנסו לרחבת ה-16 של בני יהודה, אבל לא ייצרו אף מצב מסוכן אחד. זה רק חידד את מה שכבר היה ברור: הקבוצה זקוקה נואשות לחלוץ ישראלי, שיוכל לשחק באגף ימין או במרכז.
המסקנות
1. אין תפקיד אכזרי יותר מזה של השוער, אבל הגיע הזמן שארקין גם יזכה את הקבוצה בנקודות. לפי חשבון הטור, בינתיים יש לו חוב של נקודה אחת.
2. כל עוד בוקסה משחק פחות או יותר באותו קו של וובה, לרמת גן אין סיכוי לבנות התקפות דרך מרכז המגרש. במשחק הזה הוא עסק בעיקר בהרחקות מאחור, ומעט מאוד במסירות קדימה.
3. דיוויד מנגה מוכשר מאוד, אבל השיטה שבה ארקין שולח כל כדור שוער אל מנגה, לבד מול שלושה מגינים, לא תעבוד לעולם. לפי הטור, צריך לזנוח אותה, ומהר.
4. במחצית הראשונה קרלוס צ'קאנה, שהיה אמור לשחק בכנף ימין, חצה את קו האמצע אולי פעמיים. עבודת ההגנה שלו חשובה, אבל אי אפשר לוותר לאורך 45 הדקות הראשונות על הצד השני של המגרש, בייחוד כשבן סימון כמעט לא מצטרף להתקפה. כשצ'קאנה התקדם במחצית השנייה, נולד מכך המצב המצוין של ארחיפוב. המסקנה לפי הטור: היה צריך להעז הרבה, הרבה יותר מוקדם.
5. לשתי הקבוצות היה קהל טוב. אוהדי רמת גן עודדו בלי הפסקה למרות היציע הנוראי שהוקצה להם, ולאוהדי בני יהודה מגיעה מחמאה על שקמו ומחאו כפיים בסערה לצ'קאנה כשיצא מהמגרש. כך, קבע הטור, מכבדים שחקן גדול.
הציונים
ארקין 4: במשך 76 דקות המצטיין של המגרש. הבעיה שהמשחק לא נגמר שם, אלא אחרי 90 דקות ומשהו.
בן סימון 5: הפתיחה היתה לחוצה, אבל בהמשך מצא את הקצב והחליף באופן סביר את ראובן.
חן 6: שבוע שני ברציפות שבו אין מישהו טוב ממנו על הדשא. בלי טענות.
אוננגה 5.5: משחק טוב עד השער, שבו יש לו חלק: עלה לכדור, הפריע לארקין ולא נגח.
מעבי 5: מחצית ראשונה נוראית ושיפור ניכר בשנייה.
וובה 6: שוב הראה שהוא שייך להרכב. עם הגעת סידיבה או זר אחר, על פרדי דוד לבדוק ברצינות שילוב של השניים במרכז.
בוקסה 5: עבודה הגנתית טובה, וזה כל הסיפור. בהתקפה לא תרם דבר, פשוט כי שיחק עמוק מדי.
חמו 4: ערב חשוך, ואין מה להוסיף.
צ'קאנה 5: כרגיל, השאיר על הדשא יותר מכל שחקן אחר. בהתקפה כמעט לא הורגש, מלבד הבישול היפה לארחיפוב.
זגורי 5: כישרון גדול שהסתפק בכמה הבלחות. הוא צריך לקחת פיקוד על המשחק באופן קבוע.
מנגה 5.5: קשה שלא לרחם עליו. במחצית הראשונה היה בודד כל כך בחוד, שגם כשהצליח במשהו איש לא היה שם כדי לקבל ממנו כדור.
ארחיפוב 5: הכושר הגופני הוא משימה דחופה. כשהכוחות עוד היו שם, הוא איים מאוד, כולל הבעיטה למשקוף.
שותפו גם: זנדברג ועזריה.
אחרי פגרת משחק הנבחרת, שבועיים לאחר מכן, היתה הפועל רמת גן אמורה לחזור לדשא למשחק גורלי של שש נקודות מול רמת השרון, שגם היא נאבקה בתחתית. עד אז הקבוצה היתה אמורה להשלים את הסגל: קשר אחורי זר, כנראה סידיבה, ושני שחקנים נוספים לחלק הקדמי.
לפי הטור, בלי שלושת השחקנים האלה יהיה קשה מאוד לשרוד עד פתיחת חלון ההעברות בינואר, ובמערכת חייבים לעשות הכל כדי שהטעויות של שנתיים קודם לכן לא יחזרו.
הכתבה מבוססת על טור שפורסם באתר ב-2 בספטמבר 2012.
