זיק של תקווה: פרדי דוד מסכם עונה באורדון בטריבונה

בסוף מאי 2012 היה פרדי דוד אורח התוכנית "האורדון בטריבונה". רוב הערב הוקדש לעונה שהסתיימה, אבל המבט היה מופנה קדימה.

גם המאמן עוד לא ידע בוודאות מה צופן העתיד, ובכל זאת מדבריו עלה שיש מקום לתקווה, ושעד תחילת השבוע שאחרי תתברר סופית הדרך של הקבוצה. השיחה נמשכה שלוש שעות ואף יותר, והסתיימה באווירה חיובית ועם לא מעט נושאים לחשוב עליהם.

סביב השולחן העגול

לאורך יותר משלוש שעות פרש דוד בסבלנות את השקפת העולם שלו כמאמן. לירן דורף, שהשתתף בשיחה, סיפר שיצא ממנה עם הרבה מחשבות, בעיקר על הצעדים הראשונים של דוד בקבוצה. סביב השולחן העגול ישבו פרדי דוד, יהורם איתן, אלון גרנק, יוני מורג, דורף עצמו ואבי ריימונד, שצילם. המטרה היתה לסכם את העונה, ובעיקר להבין מה עומד לקרות מכאן והלאה.

האווירה היתה ידידותית, ודוד הסכים להשיב על כל שאלה. יותר מפעם אחת חזר לנקודה שכאבה לו במיוחד: היחסים הקרירים עם האוהדים מהיום הראשון. לדבריו, הנקודה שבה הכל התחיל היתה בשדה התעופה, בחזרה ממחנה האימונים באוסטריה. שירי העידוד והחום של הקהל הופנו לשחקנים ולצוות, אבל הוא עצמו לא זכה להם. מבחינתו, שם נוצר ה"קצר" בינו לבין היציע, ותיקונו ארך שנה שלמה. דורף הודה שייתכן שבנקודה הזו הטעות היתה של האוהדים.

דוד גם הודה שפרשת "הקידוש" והאירועים סביב הדרבי לא היו מהרגעים המכובדים בקריירה שלו. לטענתו, דבריו הוצאו מהקשרם ומעולם לא כוונו כלפי האוהדים, שאותם ניסה לקרב אליו ולא הצליח. הרגע שבו היה הכי גאה בקהל, סיפר, היה דווקא בהרצליה: האוהדים הגיעו כשהכל נראה אבוד, ועודדו לאורך כל 90 הדקות, גם בפיגור. ובמשחק העלייה מול לוד, מול היציעים המלאים, הבין סופית כמה פוטנציאל יש בקבוצה שהוא מאמן.

הסגל שלא הגיע

כמו שעלה גם מדברי השחקנים לאורך העונה, דוד הצטייר בשיחה כמאמן שיטתי ויסודי. הוא הסביר בפירוט למה ויתר על משחקי אימון לפני העונה, איך קסאני, ממאדו ואסולין נחתו בקבוצה ממש בדקה ה-90, ואיך קרה שהקבוצה לא הצליחה להמריא במשך מחזורים רבים כל כך.

בדיעבד התברר שהסגל היה אמור להיראות קצת אחרת. טל שמעיה מהכח תוכנן לפתוח את רשימת הרכש, עם אוהד קדוסי כבר היתה לחיצת יד ותנאים מוסכמים, ולא מעט שחקנים נוספים, בהם שלו מנשה, פשוט סירבו לרדת לליגה השנייה. גם זרים איכותיים יותר, לדבריו, היו בדרך, אבל חזרו בהם כשהתברר להם שהקבוצה משחקת בליגה השנייה בישראל.

דוד הבהיר שמי שסירב להגיע לקבוצה בעונה הקודמת לא ייכלל בתוכניות לעונה הבאה, ומבחינתו זו שאלה של עיקרון. יש לו רשימה מעניינת מאוד של שחקנים שהוא רוצה להביא, אבל הוא עדיין חיכה להחלטה של ארקין, שהיה אמור לחזור מחו"ל באותו יום.

שלד, זרים ותקציב

לפי התמונה שעלתה, רוב השלד של העונה הקודמת צפוי להישאר. השחקנים שהמערכת רצתה בהם האריכו את אופציית החוזה, שהיתה אמורה לפקוע באותו יום, עד 15 ביוני, בגלל חוסר הוודאות סביב הקבוצה.

בעניין הזרים הכל תלוי בתקציב. אם יינתן אור ירוק, סביר שממאדו וקסאני לא ימשיכו, ובמקומם יגיעו חמישה זרים חדשים. דוד מחפש בעיקר בלם, קשר אחורי וחלוץ אחד לפחות. אם "עוגת התקציב" תתברר כקטנה, השניים יישארו.

דוד גם רצה מאוד את בראיין גרזיצ"יץ', הקשר האחורי של קרית שמונה, אבל הוא החליט לעזוב את הארץ. באותם ימים הוא עבר מבחנים במולדתו ארגנטינה, וכנראה יישאר שם.

חלק מהדברים נאמרו אוף דה רקורד ונשארו בינתיים מאחורי דלתות סגורות. מה שכן אפשר לומר: מחוץ לסגל השחקנים, צפוי במועדון מהפך של 180 מעלות גם בתחומים אחרים, שוב, בתנאי שהכל יסתדר מול משפחת ארקין. לזכות דוד נזקף שהוא עושה הרבה כדי להשאיר אותם במועדון, ועוסק בענייני המועדון הרבה מעבר לעבודת המאמן.

וינטר או אצטדיון רמת גן

יש כוונה לעבור בעונה הבאה לאצטדיון רמת גן ולהשאיר את וינטר, שכבר הושכר מראש, למחלקות הנוער, אם כי ההחלטה עוד לא נסגרה. דורף העלה בפני דוד את החשש שאצטדיון ר"ג מתאים לקבוצה יוזמת, כמו זו של העונה שהסתיימה, ופחות לקבוצה פסיבית והגנתית, כפי שהקבוצה עלולה להיות בעונה הבאה. דוד הסכים, אבל ציין שאם ההחלטה תהיה בידיו והסגל ייבנה כפי שהוא רוצה, אצטדיון רמת גן יהיה אופציה מצוינת לעונת המשחקים הבאה.

דוד דיבר בהרחבה גם על חודש הסיום, על ההכנות למשחק העלייה מול לוד ועל רגע השחרור שאחריו, כשכל הלחץ התפרק. הוא סיפר שהתאהב במועדון, ובעיקר קיווה שמכאן והלאה הקשר שלו עם האוהדים יהיה טוב וחם.

עלו בערב עוד כמה נושאים מעניינים. מה שברור הוא שעד תחילת השבוע שאחרי העניינים היו אמורים להסתדר, לכאן או לכאן, ומשם הקבוצה תמשיך הלאה. הכיוון נראה אופטימי, ונשאר רק לחכות בסבלנות, וגם לווידאו מהערב, שהיה אמור לעלות בשעות הערב, אחרי העריכה.

הכתבה מבוססת על כתבה של לירן דורף שפורסמה באתר ב-31 במאי 2012.