מאז ימיו הראשונים הלך המועדון יד ביד עם המדינה בדרכה לעצמאות, וכמה מטובי השחקנים והאוהדים של הפועל ר"ג שילמו על כך בחייהם במערכות ישראל. במלחמת העצמאות גויסו בני שכונת בורוכוב לחטיבת אלכסנדרוני, ולצידם יצאו לקרבות גם שחקני המועדון הצעיר.
ככל שחלפו השנים נוספו שמות לרשימה. 7 מבין חללי תש"ח זכו להנצחה על כיסאות במכתש. סיפורו המלא של כל אחד מהם שמור בעמוד היזכור שלו באתר משרד הביטחון.
שחקני ר"ג באלכסנדרוני
כל שחקני הקבוצה עשו את מלחמת העצמאות בחטיבה 3, היא אלכסנדרוני. החטיבה נוסדה בראשית המלחמה, על בסיס גדודי חיל השדה (חי"ש) ותושבי היישובים במרחב. משימתה הראשונה היתה הגנה על יישובי מישור החוף: כיבוש בסיסי האויב שפעלו בו ובלימת ההתקפות של כוחות ירדן ועיראק. בהמשך נשלחה אלכסנדרוני לכל פינה בארץ ככוח משימה זמני של צה"ל, ולחמה בגליל, בבקעת אונו במבצע דני, בהרי ירושלים ובדרום. דרכה הסתיימה במבצע עובדה, המבצע האחרון של המלחמה, שהוביל לעין גדי. בקרבות החטיבה נהרגו 455 לוחמים.
ששת חיילי המועדון שנפלו במלחמת העצמאות זכו למשחק לזכרם ב-6.11.1954: הפועל ר"ג הביסה 3-0 את הפועל חיפה, והגביע שהעניק סניף הפועל רמת גן עבר לידיה. שלושת השערים נרשמו על שם הרצל פריצנר ז"ל, צבי שטלצר ודוד מגדלוביץ. (נתונים: אלישע שוחט)
שחקני המועדון שנפלו
מרדכי שוורץ ז"ל
מרדכי, בן ללאה וליעקב, בא לעולם ב-1914 (תרע"ד) בקומרני, עיירה בצ'כוסלובקיה. משפחתו, משפחת חקלאים ברוכת ילדים, חיה שם דורות והיתה ידועה בכל האזור. בבית גדל על ברכי המסורת והציונות, והתמסר ללימודי קודש, תחילה בברטיסלאבה ואחר כך בשירני. בסיום הלימודים חזר הביתה לעבוד במשק לצד אביו. ב-1933, למרות התנגדות ההורים, עלה ארצה, ובארץ ישראל מצא את מקומו בהפועל המזרחי.
בן ציון הלמן ז"ל
בן ציון, בנם של בלה ושלמה, נולד בי"ב באייר תרפ"ב (10.5.1922) בוורשה. ב-1925 הגיע ארצה עם הוריו, והם בנו את ביתם בבורוכוב שבגבעתיים. בתום בית הספר העממי הצטרף לשורות "הנוער העובד" ו"ההגנה", ועבר קורס מ"כים וקורס מ"מים. בשנות המאורעות, תרצ"ו-תרצ"ט, שירת בפלוגות האש בעמק.
כשבשנות מלחמת העולם השנייה נשקפה סכנה שהנאצים יפלשו לארץ, עמד בן ציון מטעם ה"הגנה" בראש קורס מרוכז שהכשיר לוחמים להיאבק באויב אם יפלוש. אחר כך הורשה להתגייס לצבא הבריטי, ובבריגדה היהודית עלה לדרגת סמל (סרג'נט) ולקח חלק בקרבות באיטליה. אחרי השיבה לארץ חזר ל"הגנה" כאיש קבע, התחתן, ונולד לו בן.
יאיר רסקין ז"ל
אחיו של משה רסקין ז"ל, מי שהיה שחקן ומנהל אגדי בהפועל ר"ג. יאיר, בנם של חוה וזאב, נולד בתל אביב ב-1931. ביתו היה בנחלת יצחק, ואת לימודיו עשה בבורוכוב, בבית הספר המקביל, ואחרי הלימודים הוכשר למקצוע המכונאות. ברמת גן היה פעיל ב"נוער העובד" ובסניף המקומי של "הפועל".
חיים לוינשטיין ז"ל
בנם של חינה ושמואל, יליד ג' בניסן תרפ"ה (28.3.1925). חיים גדל בשכונת בורוכוב (גבעתיים), למד בה, וכבר כילד היה מהספורטאים המצטיינים. אחרי בית הספר היסודי התחיל לעבוד בבתי המלאכה של הרכבת בלוד, קודם כמסיק, ובגיל 17 כבר נהג קטר בעצמו. אהוד היה על חבריו לעבודה ועל הממונים עליו. את שעות הפנאי הקדיש להדרכה ב"נוער העובד" בבורוכוב וב"הפועל", ועל המגרש היה אחד הכדורגלנים הטובים ביותר של הפועל רמת גן.
חיים לוינשטיין, במדים של הפועל ר"ג, בשנות הארבעים
במכתש: הכיסא על שם חיים אידל'ה
בני המשפחה של לוינשטיין לצד הכיסא של אידל'ה, באתר ההנצחה לחללי אלכסנדרוני. צילום: שלמה מן ועמיר פרידמן
הכיסא נמסר בהמשך למשפחה, וגם העברתו תועדה באתר בכתבה משלה.
ישראל ארביטמן ז"ל
ישראל, בנם של מרים וצבי, נולד בארץ ישראל בד' בשבט תרפ"ז (7.1.1927). את שנות הנעורים עשה ברמת גן, בחברת חברים רבים שאהבו את אופיו: ותרן, נוח לבריות ותמיד מתאמץ ליישב סכסוכים בין אחרים. גבוה ובהיר שיער, הוא בלט בכל מקום. בראשית 1948 גויס לצבא, ומקומו נקבע בגדוד 33 של "אלכסנדרוני".
מרדכי לאופר ז"ל
מרדכי, בנם של ביילה ואברהם, נולד בעיר רדאוץ ברומניה, בי"ט בתשרי תרס"ט (14.10.1908). הוא התחנך ב"השומר הצעיר" בבוקובינה, ועוד לפני העלייה עשה כשנתיים בצבא הרומני, כולל קורס קצינים. בארץ הצטרף לגרעין "השומר הצעיר" שישב במגדיאל, אך לא נשאר בו: הוריו נזקקו לעזרתו. הוא קבע את ביתו ברמת גן, ניהל עבודה בבית החרושת "ארגמן", פעל בציבור הפועלים והיה חבר "הפועל" ו"ההגנה".
מרדכי לאופר (עומד, שלישי מימין) בתמונה הקבוצתית שצולמה במכתש באמצע שנות ה-40, לפני משחק של הפועל ר"ג נגד קבוצה מהצבא הבריטי
במכתש: הכיסא של מרדכי לאופר
שמחה פלק ז"ל
שמחה, בנם של חינקה ויוסף, נולד בעין חרוד בא' באלול תרפ"ו (11.8.1926). הוא גדל בבורוכוב וברמת גן, ולמד בהמשך מכונאות בבית הספר המקצועי ע"ש מכס פיין. היה חבר ב"הסתדרות" וב"נוער העובד". ב-1941 הצטרף לגדנ"ע גוש דן, ב-1943 הוסמך כמ"כ בגדנ"ע ונשאר במקום כמדריך, וב-1944 התגייס לפלמ"ח. בפלוגה ח' שימש סייר וביצע משימות מיוחדות בקריית ענבים, ברמת רחל, בבית הערבה ובירושלים.
ב-31.1.1946 נאסר בבית הערבה יחד עם ארבעה חברים, ובעוון החזקת נשק נגזרו עליו חמש שנות מאסר. הוא לא התלונן על גורלו, ואף עודד את הוריו כשבאו לבקרו בכלא בירושלים. עם שחרורו, ביולי 1947, הציעו לו בפלמ"ח להתרחק לזמן מה מפעילות, אבל כשחבריו הגבירו את הכוננות הוא לא יכול היה להישאר מן הצד, והמשיך לפעול ב"רזרבה" (מילואים) של האזור. בה בעת שיחק בהפועל רמת גן, והיה מהכדורגלנים הבולטים בקבוצה.
במכתש: הכיסא של שמחה פלק
משה מורדוף ז"ל
משה, בנם של רחל ויצחק, נולד בארץ בכ"ד בכסלו תרצ"ב (4.12.1931). בסיום בית הספר היסודי עבד כגנן. באגודת "הפועל" רמת גן בלט כמתאגרף, והיה מועמד לצאת להשתלמות באגרוף בארצות הברית. חבריו לאגודה ול"הגנה", שבה היה חבר כשלוש שנים, אהבו את הבחור העליז וטוב הלב והיו גאים בהישגיו.
משה פרפר ז"ל
משה, בנם של רחל ויהושע, נולד בנחלת גנים בכ"ה בטבת תרפ"ט (7.1.1929). בתום בית הספר היסודי עבד למחייתו כמסגר. כבר כנער היה חבר ב"הגנה" וב"נוער העובד", בקבוצת "ירדן" שברמת גן. ב-1945 יצא עם הכשרה מגויסת ליגור, ובחיפושים שנערכו במשק ב"שבת השחורה" (29.6.1946) נעצר והובל למעצר ברפיח. כשיצא לחופשי חזר למשק, ומשם המשיך לגבעת השלושה. בשנת שירותו השנייה בפלמ"ח קיבל דרגת מ"כ ונטל חלק במבצע לביעור כנופיות הפורעים בכפר פג'ה.
אפרים ניסנבוים ז"ל
אפרים, בנם של רבקה וחיים, נולד בתל אביב בט' בשבט תשי"ג (25.1.1953). הוא למד בבית הספר היסודי "עמישב" ברמת גן, ואת התיכון סיים בגימנסיה "הרצליה" בתל אביב. ילד ערני מאוד, שהתעניין בכל מה שקרה סביבו ובענפי ספורט רבים. הכדורגל תפס אצלו מקום מרכזי, והוא היה חבר בקבוצת הכדורגל של הפועל רמת גן. באפריל 2017 עדיין הונצח שמו בקבוצת הנוער של הפועל ר"ג. באתר one פורסמה כתבה על סיפורו.
הפועל "אפרים" רמת גן
דני זילבר ז"ל
קפטן הקבוצה, דני זילבר (ראשון מימין), מוביל את הפועל ר"ג למשחק בליגה
דני, בנם של דבורה ואברהם-יעקב, נולד בב' בתמוז תשכ"א (16.6.1961) בתל אביב, ובשש שנותיו הראשונות גר ביד אליהו. ביוני 1967 יצאו הוריו לפריז בשליחות מטעם הממשלה, ושם, בבית הספר הישראלי ע"ש שרת, למד ארבע שנים. בשובם ארצה המשיך בבית הספר "ברנר" בגבעתיים, ואחר כך בתיכון "קלעי". ילד מתולתל עם עיניים צוחקות, חינני וחביב, מוכשר במיוחד, שבכל זאת עשה הכל בצוותא עם האחרים. הוא אהב לקרוא, ולא פחות מזה אהב חברה. הספורט היה אהבה נוספת: הוא שיחק כדורגל בקבוצות הילדים והנוער של הפועל רמת גן. גם עליו פורסמה כתבה באתר one.
שון מונדשיין ז"ל
שון במדי נערי הפועל ר"ג, ראשון מימין
שון, בנם של נינט ומנחם, נולד בתל אביב בכ"ז בטבת תשנ"ה (30.12.1994), הילד השני במשפחה, אח לשחף ולשיר לי. הספורט מילא את ילדותו: קפוארה וכדורסל עד גיל שבע, ובכיתה ג' החליף את החוגים בכדורגל, בקבוצת הילדים של מועדון "בני יהודה". אחרי כשש שנים שם שיחק שנתיים בגדנ"ע יהודה, ובכיתה י' לבש את מדי הפועל רמת גן.
ב-20.7.2014 (כ"ב בתמוז תשע"ד), במבצע "צוק איתן", נפל שון בקרב בשכונת שג'אעייה בעזה. טיל אויב פגע בנגמ"ש שבו לחם, שנה פחות יום אחרי שהתגייס לצה"ל. שישה מחבריו לצוות נפלו איתו: אורן שמחה נח, דניאל פומרנץ, אורון שאול ושחר תעשה, כולם בדרגת סמל ראשון, והסמלים בן יצחק וענונו ומקס דונלד שטיינברג.
מהיציע ומהמשפחה
יצחק כשר ז"ל
באותו קרב שבו נפל בן ציון הלמן, נהרג גם חברו הקרוב, יצחק כשר. הוא נפגע כשהיה רכון על שולחן הפיקוד, עסוק בהכנת פעולה לחילוץ כוח שהיה נתון במצור מצרי. כשר ז"ל נמנה עם אוהדי הפועל ר"ג, וגם באפריל 2017 המשיכו אחיו עקיבא ואחיינו דורון ללוות את הקבוצה.
סיפורו של רועי נמיר
רועי נמיר, אוהד הקבוצה, התייתם מאביו בגיל 10. האב, יליד רמת גן שגדל בעיר, היה אוהד שרוף של הקבוצה מילדות, ומאז שרועי היה בן 5-6 לקח אותו איתו למכתש. מקומם הקבוע היה ביציע הצפוני. האב היה חבר טוב של אבי בוקסנבאום, חברות שנולדה משכנות ארוכת שנים.
הפציעה הקשה שספג האב במלחמת יום הכיפורים ליוותה אותו כמה שנים, עד מותו. את גיוסו השיג בעקשנות ובקשרים רבים: הוא היה חולה פוליו, והצבא סירב בתחילה לקבל אותו. "למרות שיכל בקלות להשתמט מהצבא, במשפחה שלנו ואצל אבי בפרט, זה היה בגדר עלבון לא לשרת בצה"ל," אמר רועי. אחרי שירות סדיר מלא, בצנחנים ובחיל האוויר, עבר למילואים, וכך הגיע לאותה מלחמה, שרועי מכנה "ארורה".
רועי ראה את אביו בפעם האחרונה ביום הולדתו העשירי, 26 שנים לפני שסיפר את סיפורו. אביו מת מקריסת מערכות כללית, בגיל 33 וחודשיים, כשהוא צעיר בכמעט 3 שנים מרועי של אותם ימים. הדף האישי של האב מופיע באתר יזכור.
רוני שחמון ז"ל
רוני, בנם של ברטה ויוסף, נולד ברמת גן בכ"א באדר תשכ"א (9.3.1961). הכישרון שלו ניכר כבר בילדות. אחרי בית הספר היסודי "הלל" ברמת גן, שאותו סיים בהצטיינות, עבר ל"אורט" בגבעתיים ולמד במגמת המחשבים. הוא היה ילד ונער חרוץ, שכל זמנו הלך על לימודים ועל שלל תחביבים: בולים, צלוחיות בושם מיוחדות, ואקווריום של דגי נוי שאליו התקין אביזרים מיוחדים שנועדו לטובת הדגים. בספורט עסק בכמה ענפים, כדורגל, כדורסל וטניס.
אסף גרינוולד ז"ל
אסף נולד בט' בתמוז תשל"ז (25.06.1977), הבן הבכור של עדנה, בת משפחת זילכה, ושל יעקב גרינוולד. משפחת האב היתה משפחה של ניצולי שואה, ורבים מקרוביה הושמדו בתאי הגזים. כמו אביו, יעקב ז"ל, כמו דודו וכמו בני הדור הבא במשפחה, אסף היה אוהד מושבע של הפועל רמת גן: הוא עקב אחרי הקבוצה, צפה במשחקים וחי כל הצלחה וכל כישלון שלה. ב-7.10.2004 נרצח בפיגוע במלון הילטון בטאבה. משפחתו הנציחה אותו באתר אינטרנט שהקימה לזכרו, ובמכתש נושא כיסא את שמו.
הכתבה מבוססת על כתבה שפורסמה באתר ב-30 באפריל 2017.
