איציק ברוך, בן 42, שיחק בעבר בהפועל רמת גן, ובסיום העונה, ב-2014, הוביל את קבוצת הנוער של המועדון להישארות בליגת העל לנוער. זמן קצר אחרי ההישג הוא שוחח עם נסים קמחי מאתר ליגה על המאבק בתחתית ועל המועדון שלו.
את ההישארות הבטיחה הקבוצה בשבת, וברוך תיאר תחושה נפלאה ורגע שיישאר בזיכרון: יום של אווירת כדורגל מדהימה, עם הסוף המתוק ביותר שאפשר לבקש.
ברוך לא הטיל ספק בהצלחה לאורך העונה. "כן, לכל אורך הדרך האמנתי שנישאר בליגה, אנחנו לא בין 2 הקבוצות החלשות בליגה זה בטוח," אמר.
עונה ראשונה בליגת העל לנוער
זו היתה העונה הראשונה של הקבוצה בליגה, והחוסר בניסיון הורגש, אבל בעיקר בחלק הראשון שלה. ככל שהעונה התקדמה, סיפר ברוך, השחקנים למדו להכיר את הליגה. לקראת 90 הדקות שהפרידו בין הקבוצה לליגה הלאומית, בשבוע האחרון, העבודה התמקדה בצד המנטלי והאימונים היו קלים יותר, כי ממילא השחקנים היו תחת לחץ מסוים.
את סוד ההצלחה הוא ייחס לקבוצה כולה: "המרכיב העיקרי היה הקבוצה, לא היו כוכבים גדולים בקבוצה וכל אחד תרם בשלב של העונה את היכולות שלו." החל ממחנה האימונים ברומניה, השחקנים התגבשו בהדרגה ליחידה אחת, וכך גם סיימו את העונה.
המעבר מהליגה הלאומית, שבה שיחקה הקבוצה עונה קודם לכן, היה חד. לדבריו, הפערים בין שתי הליגות עצומים: באיכות המגרשים, ברמת השחקנים וברמת המאמנים. בליגה השנייה אין אפילו חדר הלבשה במשחקי חוץ, בניגוד לבכירה, והתקשורת מסקרת את הבכירה ומתעלמת מהשנייה.
בפתיחת העונה, לא מעט אנשים העריכו שלנוער של ר"ג יהיה קשה מאוד לשרוד. ברוך סיפר שכבר בפגישה הראשונה עם ההנהלה הוגדר היעד כהישארות בליגה, ושבפתיחה היה חשש של ממש, בגלל תוכנית משחקים קשה מול מכבי חיפה, מכבי תל אביב, טוברוק והפועל תל אביב. דווקא מהמשחקים האלה הקבוצה יצאה עם נקודות ועם ביטחון, ובסיבוב השני היה לה "אוויר" לתקופה החלשה שכולם ידעו שתגיע. מבחינתו היעד הושג, גם בהישארות וגם בכך ששלושה שחקני נוער קיבלו דקות בליגה עם הקבוצה הבוגרת, הישג טוב מאוד.
המועדון בתקופה קשה
בשנתיים שקדמו לראיון ספג המועדון מכה כפולה: הבוגרים ירדו ליגה, ובמקביל הגיעו קשיים כלכליים. ברוך הזכיר שהמועדון ירד ליגה שנה קודם לכן והתחיל לבנות את עצמו מחדש. קבוצת הנוער תפקדה היטב למרות הקשיים, והיו לא מעט כאלה, בעיקר בזכות הרצון והמיקוד במטרה. הוא הקדיש מילה טובה למנהל הקבוצה, מנשה זבידה, שעמד לצד כל שחקן לאורך השנה ועזר בכל בעיה.
הקבוצה הבוגרת, שבפתיחת העונה דיברה על עלייה לליגת העל ונשארה בסוף בליגה הלאומית, לא יצאה לדרך עם יעד של עלייה, לדבריו, אלא עם משימה לבנות מועדון. זו היתה שנה קשה: אריק גילרוביץ' פתח אותה, גיא לוי החליף אותו, ואחריו הגיע תמיר בן עמי, שעשה עבודה טובה. היעד של הבוגרים היה הפלייאוף העליון ושילוב שחקני נוער בסגל.
הבית שלו
ברוך נמצא בהפועל רמת גן כבר כמה שנים, אימן גם את הבוגרים וגם במחלקת הנוער. הוא לא הסתיר שמחשבות על מעבר למועדון אחר תמיד קיימות, אבל אמר שטוב לו מאוד במקום. הוא עבר במועדון כמעט הכל: כשחקן, כמאמן הקבוצה הבוגרת וכמעט בכל שכבות הגיל במחלקת הנוער. "המועדון מאד יקר לליבי ואשמח להישאר בו," הוסיף.
על השנים הבאות, אחרי קריירה מפוארת כשחקן ועכשיו כמאמן, אמר: "אני מאד נהנה לאמן נוער ומבחינתי זה הסיפוק הגדול ביותר." לראות 4,5 שחקנים שעברו אצלו בנוער משחקים בהרכב הבוגרים הוא בעיניו תענוג, ועוד 3,4 בדרך. בסופו של דבר, הסביר, תפקיד קבוצת הנוער הוא להכין את השחקנים מכל הבחינות לדבר האמיתי, הקבוצה הבוגרת.
כשנשאל אם יאמן יום אחד קבוצה גדולה בישראל, השיב: "אחרי קרוב לשש עשרה שנה במועדון מבחינתי הפועל רמת גן זה מועדון גדול." הוא מאמין שיוכל להצליח בכל מקום, ומקווה שבשנים הקרובות זה יהיה בהפועל רמת גן.
בסיום הקדיש ברוך כמה מילים לאתר ליגה, שסיקר באותה עונה את ליגת העל לנוער. לדבריו, זה היה החידוש המרענן של העונה: השחקנים והמאמנים זכו לחשיפה רחבה, והיה מעניין ומהנה לקרוא עליהם. עדכוני התוצאות הפכו לחלק בלתי נפרד מהשבת של הקבוצה, והוא סיים בשאפו גדול לנסים ולאתר.
הכתבה מבוססת על ראיון שערך נסים קמחי מאתר ליגה, שפורסם באתר ב-4 ביוני 2014.
