לפעמים בכדורגל דווקא הבלתי צפוי מנצח. תמיר בן עמי כמעט לא שיחק בתחילת העונה, חזר למגרש, נפצע ופרש סופית. במרץ 2014 הוא כבר מילא את התפקיד החשוב ביותר בהפועל ר"ג, מאמן ראשי, כמחליפו של גיא לוי, שבעצמו נכנס לנעליו של אריק גילרוביץ.
המאזן שלו עד אז: ניצחון ושני משחקי תיקו. שתי נקודות נוספות בשני המחזורים הבאים יבטיחו לקבוצה את הפלייאוף העליון, ויאפשרו למועדון להתחיל לתכנן את העונה הבאה בלי לחץ.
מה שבלט יותר מכל באותם ימים היה מצב הרוח. יש מי שיאמרו שאווירה טובה היא הנכס החשוב והבריא ביותר של קבוצת כדורגל, והיא קודמת לטקטיקה ולטירוף.
בן עמי משדר רוגע. הוא צמח מתוך הקבוצה, מכיר היטב את השחקנים ואת האנשים סביבם, ויודע להחזיק את ההגה בתקופה כזו.
לאימונים חזרו הצחוקים, כמו שמש שמציצה מבין העננים. באימון של אותו יום קיבלו המנצחים במשחקון הפנימי קסטות.
ניצחונות לא מגיעים בכל שבוע, וברור שיבואו גם ימים עם פחות חיוכים ויותר לחץ. אבל ה"ביחד" כבר נמצא שם, ומרגישים אותו ברגע שפוגשים את השחקנים.
המבחן הבא: נסיעה ללוד ביום שני (19:00), אל בני לוד, הקבוצה הלוהטת ביותר בחלק העליון של הטבלה באותה עת. גם תיקו יקרב את ר"ג עוד צעד אל הפלייאוף העליון.
הכתבה מבוססת על כתבה שפורסמה באתר ב-20 במרץ 2014.
