נגד כל העולם: הפועל ר"ג זוכה בגביע המדינה בפנדלים מול קרית שמונה

כיכר אורדע: אוהדים ושחקנים חוגגים יחד, בלי תכנון מוקדם

בערב 9 במאי 2013 הניפה הפועל ר"ג את גביע המדינה בכדורגל, זכייה שנייה בתולדות המועדון, והותירה את הפרשנים בלי מילים. למי שעוקב אחריה מקרוב, זו לא היתה הפתעה.

ההיסטוריה של הקבוצה בנויה מסנסציות ודרמות, ואין בה עונה שקטה. גם הפעם היא העשירה את עולם הטריוויה של הכדורגל המקומי בשאלה נוספת, מהסוג שנפתח ב"מי הקבוצה הראשונה ש…".

באותו לילה עוד לא היה ברור מה יביא המחר ולאן מועדה פניה של הקבוצה, ולכן ההמלצה היתה ליהנות מהגביע עד הרגע האחרון. לירידה ללאומית, לפי הכתבה, אין סיבה להתאבל: זה הבית הטבעי של ר"ג בשנים הקרובות, וממנו היא תחזור לאור הזרקורים.

אוהדי קרית שמונה, ששכחו את שורשיהם ושרו לעבר היציע של ר"ג "אוי אוי אוי ליגה לאומית", נסעו הביתה מהמרכז בדרך ארוכה, אחרי שספגו מקרוב את נקמת האורדונים.

מחצית ראשונה: אבו חצירא מקדים

עוד לפני שריקת הפתיחה נתקעו האוהדים בפקקים בדרך לאצטדיון היפה בנתניה, ורבים נכנסו לשבת רק דקות ארוכות אחרי תחילת המשחק. חלקם כבר מצאו את קרית שמונה ביתרון 0-1: שמעון אבו חצירא היה מהיר יותר מליאור ראובן ושלח כדור נמוך אל הפינה הרחוקה, הרחק מהישג ידו של ארקין.

ר"ג בנתה במחצית הזו כמעט רק על האגפים, על זגורי ועל מנגה. זה כבר מהלך מוכר לכל היריבות, והן סגרו על השניים מכל כיוון. גם בצד השני לא נראה כדורגל מבריק: אחרי השער, קרית שמונה נרגעה ולא התאמצה להכפיל.

לקראת ההפסקה הגיע המצב הטוב של ר"ג. הגבהה של ליאור ראובן לרחבה חמקה מידיו של דני עמוס ונפלה ישר לזגורי, שלא ציפה לה ולא הצליח לסיים.

בוקסנבוים משווה

במחצית השנייה נראתה ר"ג נחושה יותר, עם כוונה ברורה להשוות מוקדם. אחרי שתי דקות בלבד נגח חיימוביץ בעוצמה אל אמצע המסגרת, ועמוס שלח לקרן.

השוויון הגיע בדקה ה-52. רן יצחק הרים לרחבה, ועומר בוקסנבוים חיכה חופשי על קו ה-16. העצירה שלו לא הצליחה והכדור התרחק, עמוס יצא לקראתו, אבל בוקסה נגע בו ראשון. הכדור טס בקשת אל תוך השער: 1-1.

איתן תבריזי שפט את המשחק האחרון בקריירה שלו, והכתבה ציינה שבר"ג עוד יתגעגעו אליו. הטעות היחידה שלו באותו ערב: הוא ויתר על כרטיס צהוב שהיה אמור להוציא את דן אייבינדר מהמשחק, אחרי עבירה קשה באמצע המגרש. חמו, ששיחק מהספסל, לא זכה לאותה סלחנות וראה צהוב שני בהארכה, על נגיעת יד.

הארכה של החמצות

בדקה ה-92 קיבל מיראן בורגיץ' הזדמנות לשים את ר"ג ביתרון, אבל עמוס בלם את הבעיטה, שהיתה טובה. דקה מאוחר יותר השיבה קרית שמונה בהחמצה גדולה משלה: ארקין הדף, וסולליך שלח את הריבאונד אל המשקוף.

בדקה ה-112 הורחק חמו, ומיד אחר כך בורגיץ' החמיץ את המצב הגדול של הערב, נגיחה מחמישה מטרים שעברה ליד הקורה. מאותו רגע כל צד תקף בתורו. הרגליים כבר לא החזיקו, וכל התקפה הרגישה כמו חצי גול.

הפנדלים

ההכרעה עברה לנקודת הפנדל, תחום שבו הפועל ר"ג טובה מאז ומעולם.

דייויד סולרי: 0-1 לקרית שמונה
דורין גוגה: 1-1
אלעד גבאי: 1-2 לקרית שמונה
ליאור ראובן: 2-2
סלאח חסארמה: החמצה, 2-2
מיראן בורגיץ: 3-2 לר"ג
דן אייבינדר: לקורה, עדיין 3-2
ישראל זגורי: גול, 4-2, והגביע בדרך לרמת גן.

הפועל רמת גן: איתי ארקין, ליאור ראובן, ברנרד אוננגה, זאב חיימוביץ', ארתור אטז'אנוב, וובה בראון (דורין גוגה, 98'), עומר בוקסנבוים, ג'יבריל סידיבה (אופיר חמו, 67'), ישראל זגורי, דוד מנגה ורן יצחק (מיראן בורגיץ', 76').

עירוני קריית שמונה: דני עמוס, אלעד גבאי, שיר צדק, סלאח חסארמה, דושאן מטוביץ', בראיין גרזיץ', דן אייבינדר, דרקו טאסבסקי (אחמד עאבד, 61'), אדריאן רוצ'ט (דוד סולארי, 109'), שמעון אבוחצירא ואוסיי מאוולי (סנטיהו סלליך, 74').

הלילה בכיכר אורדע

אחרי שריקת הסיום עלו האוהדים על הכביש לכיכר אורדע, שלא היתה ערוכה לבואם. המשטרה אסרה מראש על רמקולים וציוד הגברה, והעירייה לא טרחה להקים במה. בלי הכנות ובלי תוכנית, החגיגה יצאה מתוקה ואמיתית.

השחקנים, שכבר נסעו למסעדה ותכננו להמשיך למועדון לילה, קיבלו הודעה לשנות כיוון. הם ירדו מהאוטובוס אל תוך קבלת פנים מלכותית של כמה מאות אוהדים, ששירתם וריקודיהם לא נפסקו. ערן ברנשטיין מצא איכשהו מיקרופון, לקח פיקוד על האירוע וקרא לכל שחקן בנפרד לעמוד במרכז ולקבל את מחיאות הכפיים שהרוויח.

מהכיכר עברה הקבוצה למפגש הסטייק בת"א, לארוחה ולמפגש עם ההנהלה שהמתינה שם. על המסך רצו השערים, ולצידם הראיון שנתן ניר ארקין אחרי המשחק, שבו הבהיר בנחישות שהוא עוזב.

כשהשמיים התחילו להתבהר, השאלה הגדולה כבר חיכתה: איזה עידן חדש מתחיל עכשיו במועדון.