עונה ארורה נגמרה בירידה כואבת, ובמאי 2013 חיכה לאדומים ערב הכרעה: גמר גביע המדינה, התואר הנחשק מכולם. כותב הטור שאל אם דווקא הפעם, באופן חד פעמי, תתעלה רמת גן ותמתיק מעט את הגלולה המרה. האם איתי ארקין, שספג לאחרונה ביקורת מופרזת וחסרת פרופורציה, ייתן את משחק חייו? והאם מנגה וזגורי ישחזרו את הכושר של אמצע העונה ויעניקו למשפחת ארקין את מתנת הפרידה שהיא כל כך ראויה לה? הגמר נקבע לשעה 8: צו 8 לכל אוהד.
שעתיים בלי חשבונות
על העונה שעברה על האורדונים אפשר היה לכתוב הרבה: מאמנים שהתחלפו ולא הוכיחו דבר, ההתנהלות סביב הקבוצה, הנתק בינה לבין הקהל. אבל כל זה יחכה ליום רביעי, איפשהו בין עשר לעשר וחצי בלילה. אז יתברר אם העונה הזו היתה באמת בלתי נסבלת, או שהגיע הדובדבן שבקצפת: ירידה, אבל עם אחד התארים היוקרתיים שיש.
לשעתיים האלה, קבע הטור, הכל עובר לצד. במשחק בודד רמת גן מסוגלת לעבור את קריית שמונה. באותה עונה אמנם הוציאה מולה נקודה אחת בלבד, אבל בשני המפגשים היא הבקיעה, ואם הפעם גם לא תספוג, מצבה יהיה טוב.
היריבה: חזקה, אבל פגיעה במרכז
קריית שמונה היא קבוצה מצוינת, אבל פחות חזקה מבעונה הקודמת. החוליה החלשה שלה היתה ונשארה מרכז ההגנה. שיר צדק הוא בלם פנטסטי, אבל התיאום שלו עם חסארמה (או עם איציק כהן) רחוק משלמות. בעונה הקודמת ספגו חניכיו של ברק בכר 26 שערים בלבד, ובאותה עונה הגיעו כבר ל-36, והספירה עוד לא נעצרה.
הסכנה מגיעה מהאגפים. המגנים מטוביץ' ואלעד גבאי עולים בלי הפסקה להתקפה, לפעמים שניהם יחד: גבאי פורץ בימין, ומטוביץ' חותך באלכסון לתוך הרחבה ומאיים על השער.
כאן בדיוק, לפי הטור, נמצאת גם ההזדמנות. זגורי ומנגה צריכים להתמקם מעט גבוה מהרגיל, כדי לנצל במתפרצות את השטחים שהשניים משאירים מאחור ולהטריד את היריבה כל הזמן, יחד עם רן יצחק, שבמשחק הזה חייב לשחק כחלוץ תשע.
את הקישור של קריית שמונה מניע בעיקר טסבסקי, שמחפש את הכדור לעומק. רוצ'ט, גרזיצ'יץ' ואיינבינדר, המסוכן כשהוא מגיע מאחור, אחראים יותר על העברת המשחק מההגנה לקישור הקדמי. ובקו ההתקפה: שמעון אבו חצירא, שצפוי לעשות חיים קשים לאוננגה ולחיימוביץ'. לדעת הכותב, הוא האיום האמיתי על האדומים.
הרגע של ארקין
הביקורת שחטף ארקין בשבועות האחרונים היתה, לטעם כותב הטור, מוגזמת וחסרת כל פרופורציה. בגמר הוא יצטרך להיות בשיאו, לשמור על השער נקי ולהעניק להגנה שקט נפשי בדרך לניצחון. ארקין, שסיים יום קודם תואר במנהל עסקים (ומזל טוב), יכול וצריך לתת את משחק חייו, שאולי יהיה גם ההופעה האחרונה שלו בקבוצה.
האימון האחרון
ביום שלפני הגמר חזר מיכאל זנדברג להתאמן עם כדור, הפתעה נעימה. כשנשאל אם הוא עשוי להפתיע בגמר, השיב במבט כואב: "הלוואי אבל זה בלתי אפשרי". בהרכב לא היו צפויות הפתעות מיוחדות, מלבד המאבק בין גוגה לחמו על מקום אחד.
האימון, בנוכחות צוות צילום של ערוץ הספורט, עבר באווירה טובה. אחרי משחקונים פנימיים, שכללו גם תרגול בעיטות מ-11 מטרים, ירדו השחקנים לישיבת וידאו ארוכה בחדרי ההלבשה. ביום הגמר נקבע לבוקר אימון שחרור קל, ומיד אחריו ארוחת צהריים ומנוחה קצרה במלון בנתניה.
ההרכב הצפוי: ארקין, ראובן, אוננגה, חיימוביץ', אטז'אנוב, בראון, בוקסה, חמו (גוגה), זגורי, מנגה, יצחק.
והקריאה של הטור לשחקנים: יאללה אימפריה, רק פעם אחת העונה תנו לאוהדים לחייך. סומכים עליכם.
הכתבה מבוססת על טור שפורסם באתר ב-7 במאי 2013.
