בתחילת נובמבר 2012 החזיקה הפועל רמת גן מעמד מול הצהובים 45 דקות, ואז איבדה את המשחק בשלוש הדקות הראשונות של המחצית השנייה. היריבה אמנם שייכת לליגה אחרת לגמרי, אבל לדעת כותב הטור ההתמוטטות המנטלית המהירה, וגם הדבקות בשחקנים שלא מצאו את הכדור מאז תחילת העונה, מעוררות שאלות קשות לגבי ההמשך. רצף משחקים נוח יותר עמד בפתח, ולפי הטור הגיע הזמן להתחיל לצבור נקודות.
מחצית טובה, שלוש דקות של שינה
במחצית הראשונה נטרלו האדומים את הצהובים, עמדו סביר על הדשא ואף הורידו בצורה ניכרת את אחוזי החזקת הכדור של היריבה. אחרי ההפסקה נראה שהם נשארו לנמנם בחדר ההלבשה, ותוך שלוש דקות ההכרעה נפלה.
על המשחק עצמו, לפי הטור, אין הרבה מה לכתוב. פרדי דוד נאלץ לעלות ב-4-5-1, עם צ'קאנה נסוג מאוד בצד ימין וזגורי בתפקיד משוטט בשמאל. היעדרותו של מנגה פגעה קשות, והיעדרותו של טל חן לא פחות, ביום שבו הרביעייה האחורית (מלבד ארקין) היתה בכושר זוועתי.
הכותב גם לא הבין את חזרתו של בוקסה להרכב. מיכאל זנדברג אמנם לא יכול להחזיק משחק שלם, אבל לוותר עליו גם בפתיחה וגם מהספסל? תמוה. ועוד שאלה: יותר מחודשיים אחרי פתיחת הליגה, לאן נעלם סופה, המגן הימני שעשה רושם טוב בגביע הטוטו מול אשדוד ומאז נעלם מהתמונה?
ר"ג חזרה גם הפעם על מה שהכותב מתעב יותר מכל בלקסיקון הכדורגל: כבוד ליריבה. היא הרכינה ראש מול הצהובים והססה לצאת קדימה. מלבד ניסיון של סידיבה מטווח רחוק מאוד, הקבוצה לא בעטה למסגרת גם במשחק הזה. הדרדלה של מעבי, העיר הטור בציניות, עוד לא הגיעה לאניימה, והשער העצמי לא נחשב.
רק איתי ארקין הופיע באמת. שתי הצלות בכל מחצית מנעו תבוסה גדולה יותר והשאירו את ר"ג עם שלושה שערי חובה בלבד, כולם, לפי הטור, באחריות רביעייה אחורית מבולבלת ולא מתואמת, שפשוט לא הגיעה לערב הזה.
הציונים
מסקנות, לדברי הכותב, אין מהמשחק הזה. ציונים יש:
- ארקין 5.5: רק הוא הופיע במושבה, וזה הכל.
- ראובן 3: עטר כבש פעמיים מהצד שלו. בעמדה הזו חייבים תחליף.
- יפרח 4: חוסר המהירות שלו נחשף במלואו.
- אוננגה 3: הערב החלש ביותר שלו במדים האדומים, התמקם רע במשך 90 דקות.
- מעבי 4: אשם בשער השלישי, ובחלק הקדמי לא דייק כלל.
- וובה 5: סביר, בהתחשב ברמה הכללית.
- סידיבה 5: ניסה לייצר משהו, אבל אף אחד לא היה פנוי למסירה.
- בוקסה 4: נעדר, גם כשהיה על הדשא.
- צ'קאנה 4.5: חצי נקודה נוספת על ההתאמצות אחרי שכולם הרימו ידיים, ועל הקרן שממנה נולד שער הכבוד.
- זגורי 3: הקאמבק אחרי ההרחקה הסתיים ביום גרוע במיוחד.
- ארחיפוב 4: נשאר לפחות עד ינואר, ונותר לקוות שעד אז יבואו השערים. הפעם אין לבוא אליו בטענות: הוא היה בודד בין חולצות צהובות.
- חמו 4.5: הזיז קצת את הקצב בקישור ויחסית היה סביר, אבל גם הוא רחוק מהרמה שנדרשת.
- בן סימון 5: כשנכנס, לפחות האגף נסגר.
שיחק גם: בורגיץ'.
הנקודות מתחילות עכשיו
לדעת הכותב, אין סיבה ללחץ או לדיכאון בגלל המשחק הזה. התוצאה היתה צפויה מראש: מכבי מפרקת עד כה את כל הליגה, והיא באמת לא מהליגה של ר"ג.
מה שכן, מכאן ועד סוף הסיבוב הקבוצה תצטרך ללקט נקודות בכל מחזור, כדי להגיע לינואר עם סיכוי אמיתי להישאר בליגה. ובאותה רוח, הציע הטור, השחקנים שמתראיינים בזמן האחרון בלי הפסקה לכל כלי תקשורת צריכים להנמיך פרופיל, לתת לרגליים לדבר ולהשאיר את המיקרופונים למאמן.
היחידים שבאמת הגיעו למשחק: הקומנדו
אלירן עטר מסחרר את הגנת הפועל ר"ג (צילום: רז עזיז)
הקומנדו והיצירתיות שלו (צילום: רז עזיז)
קרוב ל-400 אורדונים הגיעו למשחק, ובהם משפחת זלצמן, שנהנתה מהאצטדיון, פחות מהתוצאה (צילום: רז עזיז)
צילום: רז עזיז
צילום: רז עזיז
הכתבה מבוססת על טור שפורסם באתר ב-4 בנובמבר 2012.








