באוקטובר 2012 הפסידה הפועל רמת גן 2:0 למכבי חיפה, שנראתה חיוורת למדי, וסיימה את ההתמודדות בתשעה שחקנים. ישראל זגורי הורחק בהחלטה שקשה לתאר אותה במילה עדינה יותר מטיפשית, ולקראת הסיום ראה גם אוננגה את הכרטיס האדום. את ההרכב שעלה למגרש תיאר הטור כהזוי וכפחדני.
לפי כותב הטור, קבוצה שעולה למגרש בתחושה של אנדרדוג משחקת כמו אנדרדוג. מעבר לבחירת ההרכב, שנשארה בלתי מובנת, לא היה ברור למה השחקנים מפגינים כזה כבוד ליריבה, נמנעים מיוזמה ומהעזה, וכמעט לא מייצרים מצבי הבקעה של ממש. כל זה מול מכבי חיפה, שם גדול שלפי רמתה באותם ימים התאים לה מקום באמצע הטבלה, לא יותר.
צילום: וואלה ספורט
ההפסד כאב דווקא משום שנראה היה שאפשר אחרת. עם מעט יותר אומץ, קבע הטור, רמת גן יכלה לחזור מקרית אליעזר עם משהו ביד. במקום זה הגיעו משחק זהיר כבר מהשריקה הראשונה, הרכב משונה בלי כנף ימנית, היעדר מוחלט של יוזמה בהתקפה והרחקה מיותרת שמישהו צריך לתת עליה דין וחשבון. האורדונים נסעו הביתה עם תחושה של הזדמנות שהוחמצה, ועם תקווה שהיא תתהפך במשחק הבית הבא, מול נתניה.
הרכב נסוג ומערך בלי היגיון
פרדי דוד הפתיע, ולא לטובה. המאמן שלח הרכב מתגונן וחששני, כפי שכותב הטור חזה עוד לפני שריקת הפתיחה, והרכב כזה פשוט הזמין את חיפה להסתער על השער של ארקין מהדקה הראשונה. השוער, מצידו, סיפק את ההופעה הטובה ביותר שלו מאז פתיחת העונה.
צילום: וואלה ספורט
גם המערך עצמו עורר תהיות. קרלוס צ'קאנה הוצב בתפקיד מעורפל של קשר אחורי שלישי, שהיה אמור לתמוך בהתקפה מהצד הימני ולסייע בהגנה ליוגב בן סימון, שנכנס במקום ליאור ראובן הפצוע. בפועל צ'קאנה כמעט לא השתתף בהתקפות, ובן סימון מצא את עצמו שוב ושוב לבד מול שני שחקני חיפה. מה בדיוק ניסו להשיג? את התשובה, לפי הטור, רק המאמן יודע.
בחירה נוספת שנראתה תמוהה עד כדי הזויה היתה אופיר חמו. הקשר, שלא הראה דבר חיובי מאז פתיחת העונה, קיבל את המקום של בוקסה, ו"הוכיח" על הדשא שבמצבו הנוכחי הוא רחוק מרמת ליגת העל.
גם דיוויד מנגה שילם את המחיר. לדעת כותב הטור, מנגה לא ממצה את עצמו כחלוץ מרכזי, והמקום הטבעי שלו הוא באמצע ימין, כפי ששיחק עד אותו שלב, או מאחורי החלוץ. ארחיפוב אמנם שיחק רע מאוד מול בית"ר, אבל זו לא היתה סיבה להוציא אותו מההרכב, ובדרך גם להזיז את מנגה מעמדתו.
התוצאה: שערו של אדרי כמעט לא הותקף. הפציעה של צ'וצ'וליץ' אילצה את חיפה להציב את דמאו כבלם, עמדה שאינה מוכרת לו, ובכל זאת ההגנה הירוקה לא נדרשה להתאמץ מול התקפה אדומה חסרת עוקץ.
האדום של זגורי ושער לפני ההפסקה
חיפה עלתה לתקוף בגלים, ואיתי ארקין, ביום גדול, עמד במקום הנכון פעם אחרי פעם. ואז סיפק ישראל זגורי את השטות הקבועה שלו: כרטיס אדום מיותר ומטופש, ועוד כמה תארים שעדיף לא להעלות על הכתב, שלמעשה סגר את המשחק עבור רמת גן. לפי הטור, ההתלהבות המופרזת של זגורי והרצון להראות לחיפה שטעתה כשוויתרה עליו פגעו בו מבחינה נפשית, וזה ניכר בכל מה שעשה על הדשא.
המכה הבאה הגיעה בדקה ה-44. בן סימון איבד את אנדלובו, וזה נגח לרשת מכדור קרן. העיתוי היה אכזרי: אילו הגיעה הקבוצה להפסקה ללא שערים, היא יכלה להגביר את הלחץ על הירוקים.
באופן פרדוקסלי, דווקא בעשרה שחקנים, ובעיקר אחרי שני חילופים מוצלחים, פרל במקום חמו וארחיפוב במקום צ'קאנה, רמת גן נראתה טוב בהרבה. אבל כשלא מגיעים לרחבת ה-16 קשה להבקיע. בצד השני, אחרי איבוד כדור של סידיבה, יצאה חיפה למתפרצת ואוננגה חסם בגופו את דגני בדרכו לשער. הצהוב השני, ואיתו האדום, היו מוצדקים.
מכאן רמת גן התפרקה. בדקה ה-90 שלח ידין כדור עומק לורד, שסיים בלוב מעל ארקין. 2:0, סוף.
צילום: וואלה ספורט
ארבע מסקנות
1. לפי הטור, הגיע הזמן להפסיק לגשת למשחקים כאלה כמו קבוצה קטנה ומסכנה. חיפה היתה ביום נוראי, והיה צריך להאמין ולהסתכן מוקדם יותר. היריבות בתחתית ממשיכות לאסוף נקודות: עכו השיגה תיקו מול חיפה, סכנין יצאה עם נקודה מול בני יהודה, ורמת השרון גברה על הפועל תל אביב. רמת גן הפסידה לכל השלוש, בעיקר בגלל כבוד מופרז ליריבה.
2. אין ספק שאת הנקודות אפשר לאסוף במגרשים אחרים, אבל לדעת כותב הטור צריך לבחור שיטה אחת ולהתמיד בה עד הסוף, בלי קשר לזהות היריבה. מערך שבו זגורי משחק בשמאל, מנגה משמש חלוץ מרכזי ואין אגף ימני, פשוט לא עובד.
3. חלק מהשחקנים אינם ברמה הנדרשת, כולל כאלה שפותחים מתחילת העונה. הסגל רחב ולא רע, והגיע הזמן להזיז מההרכב את מי שנחשבו "באנקרים".
4. המחמאות הן דבר אחד והטבלה דבר אחר: מאז פתיחת העונה הקבוצה צברה פחות נקודות ממה שהיכולת שלה הצדיקה. מול נתניה על הכף מונח הרבה מעבר לשלוש נקודות, ובמחזור שאחריו כבר ממתינה מכבי תל אביב.
הציונים
ארקין 6.5: ערב מצוין של איתי, שלצערו לא תורגם לנקודות. התמקם נהדר, מנע שני שערים בטוחים, והשערים שספג לא נזקפים לחובתו. רק ככה הלאה.
בן סימון 3: אגף פרוץ לגמרי, והשער הראשון על אחריותו. נראה שליגת העל, ובטח משחקים בסדר גודל כזה, עוד מוקדמים בשבילו.
יפרח 4.5: סביר מינוס, לא יותר. והשאלה נשארת: איפה היה בשער השני?
אוננגה: בלי ציון בגלל ההרחקה, אבל השחקן הטוב ביותר על המגרש באותו משחק. רכש מצוין.
מעבי 3: חושך מצרים, ולא בפעם הראשונה. נגד נתניה אפשר לשקול את תמיר בן עמי במקומו.
בראון 5.5: ערב סביר פלוס של וובה, שבלט בעיקר בהגנה.
סידיבה 5.5: ג'יבריל החזיק יפה עד הדקה ה-60 ואז נגמרו לו הכוחות. איבוד הכדור המיותר שלו הוביל לאדום של אוננגה.
חמו 3: לא שחקן הרכב בליגת העל. רך, חיוור, וכל תואר דומה שתבחרו.
צ'קאנה 4: תפקידו על המגרש נשאר תעלומה, והוא כמעט לא הורגש.
זגורי: אחרי אדום כזה, אין צורך לפרט את הציון.
מנגה 6: עשה את העבודה, גם בחוד ההתקפה, שאינו המקום הטבעי שלו.
עומרי פרל 5: נכנס במחצית והכניס קצב. במשחק כזה ובמצב שנוצר קשה להתבלט, אבל בסך הכל סביר.
שותפו גם: ארחיפוב ואטזניאוב.
צילום: וואלה ספורט
בשבוע שאחרי המשחק יצאה הליגה לפגרה, ולפי הטור היה זה הזמן המתאים לנסות שלושה שינויים: חזום כבלם, אם טל חן לא יהיה כשיר, בן עמי בעמדת המגן השמאלי וזנדברג בקישור. וגם אם ההתקפה נראתה עמוסה, מקומו של אנטון ארחיפוב בהרכב, בוודאי במשחק הבית מול נתניה, שבו רק ניצחון בא בחשבון.
צילום: וואלה ספורט
הכתבה מבוססת על טור שפורסם באתר ב-6 באוקטובר 2012.
