יהודה פילוסוף, השוער של פעם, נהנה מהפועל ר"ג
בשעות הצהריים המוקדמות של יום המשחק מול בית"ר ירושלים, בספטמבר 2012, תהה כותב הטור אם הקבוצה הצנועה והחנונית מהמכתש תדע סוף סוף להתגבר על הגנטיקה של עצמה. מולה עמדה יריבה לחוצה, עצבנית וערסית, ובחוד שלה ערן "בום בום" לוי, עם מאזן אימה מוכר מול האדומים: בכל קבוצה ששיחק בה, הוא הבקיע לרשת של ר"ג.
כשהמשחק הסתיים, כבר לא היה לו ברור מה לחשוב. בדקה השישית, אחרי שההגנה כולה נרדמה יחד, נראה שהתשובה ידועה. כשבוקסה וזגורי בזבזו מצב אחרי מצב, הוא השתכנע סופית. הגולאסו של מנגה טרף את הקלפים, אבל דקה אחר כך לוי, מי אם לא לוי, החזיר את בית"ר ליתרון, בזמן שלפחות מאתיים אוהדים ביציע העליון, ובהם הכותב עם חיוך ענק, עוד היו באמצע חיבוקי השוויון.
יש לקבוצה אופי? היא יודעת לחזור? או שתספוג שער שלישי ותחתום את סיפור הלוזריות?
לא, ולמרבה המזל. יש בה משהו, בקבוצה הזאת. היא בזבזה הזדמנויות, שיחקה בבלגן בחלק מהזמן, נאלצה להתמודד עם שיפוט מוטה של ארז פפיר ועם קוון שלא הבחין בשני נבדלים מטווח מטר. ארקיפוב לא מצא את מקומו, ובית"ר כבשה אחרי שש דקות כמעט בטעות, ושוב דקה אחרי השוויון. ובכל זאת ישראל זגורי השווה בשער שהחמצתו היתה קלה יותר מההבקעה, וקרלוס שלח בעיטה חכמה שהרוש הדף יפה מהחיבורים. אילו נכנסה, היא היתה מנפצת את התיאוריה, שצפוי לה מבחן קשה מול מכבי חיפה: הירוקים ישבו בתחתית לראשונה ב-30 השנים האחרונות, והמפגש נקבע לקרית אליעזר.
מנגה חוגג עם פרדי את השוויון המוקדם (צילום: רז עזיז)
ההופעה הטובה של העונה
בראייה מפוכחת, ולמרות כל האמור, זו היתה ההופעה הטובה ביותר של ר"ג מאז שנפתחה העונה. בית"ר היתה חלשה, אין ספק, אבל ר"ג היא שגרמה לה להיראות כך: קבעה את הקצב, לקחה יוזמה, יצרה הזדמנויות ובזבזה אותן (זגורי, בעיקר).
בכל המחצית הראשונה לא איימה בית"ר בבעיטה אחת למסגרת. היתרון שלה הגיע מהגבהה עלובה מהאגף (6) שעברה בין כולם בלי שמישהו ישלח אותה לכל הרוחות, ועמית בן שושן נדרש רק לדחוף.
האדומים לא התפרקו, אבל למשחק חזרו רק בדקה ה-74. טל מעבי, שהגיע שוב ושוב קדימה ונתקע במסירה האחרונה, הגביה הפעם בדיוק לראשו של דיויד מנגה, שנגח לרשת של הרוש. שער גדול.
ואז, תסריט מוכר. לפי הטור, ר"ג שכובשת וסופגת מיד היתה תמונה שחזרה שוב ושוב בשלוש השנים האחרונות, והיריבות כבר למדו את החולשה. המחליף גלאבינה חדר בין כמה שחקנים באגף אחד, העביר לערן לוי שחיכה בצד השני, ולוי השלים. החלוץ המאיים הזה הבקיע לרשת ר"ג גם כשלבש את מדי הפועל חיפה, הפועל אשקלון ובית"ר ירושלים.
בדקה ה-88 חיבר סידיבה את זגורי, ושני הרכשים הצדיקו את החתמתם: זגורי הבקיע ל-2-2 דרמטי.
ר"ג היתה יכולה לקחת את כל הקופה, אבל מהומה ברחבה והצלה גדולה של הרוש מנעו את זה. ביום כזה, סיכם הכותב, גם נקודה היא הישג שצריך להעריך.
ההרכבים
הפועל ר"ג: איתי ארקין, ליאור ראובן, עוז יפרח, ברננד אוננגה, טל מעבי, וובה ברואון (אופיר חמו 82), ג'יבריל סידיבה, עומר בוקסנבוים (קרלוס צ'קאנה 63), ישראל זגורי, אנטון ארקיפוב (שלומי אביסידריס 66), דיויד מנגה.
בית"ר ירושלים: אריאל הרוש, חיים מגרלשווילי, דינו שקוורץ, מתן בראשי, שי חדד, קובי מויאל (שמואל קוזוקין 78), אופיר קריאף, אבי ריקן (גלאבינה 60), עמית בן שושן, חן עזריאל (אלי דסה 46), ערן לוי.
זגורי אחרי שער השוויון (צילום: רז עזיז)
חגיגת השוויון על הדשא (צילום: רז עזיז)
והשמחה ביציע (צילום: רז עזיז)
עוד תמונות של רז עזיז מהאצטדיון:
הכתבה מבוססת על טור שפורסם באתר ב-29 בספטמבר 2012.
