בשבת, בספטמבר 2012, יוצאת הפועל רמת גן לדוחא, למשחק תחתית ששווה שש נקודות, מול בני סכנין. השבוע שקדם לו היה קשה ומלווה בתחושות רעות, והקבוצה מגיעה במצב הפוך מזה של היריבה: סכנין הביאה שלוש תוספות של ממש, ירו בלו, ג'וס ואבו סלאח, ושלושתם צפויים לעלות מול האורדונים.
ר"ג, לעומתה, סגרה את חלון ההעברות בדלות ובקול ענות חלושה. הטור ראה בכך תעודת עניות להנהלה, שכנראה תתעורר רק בינואר, כמו לפני שנתיים, כשכבר יהיה מאוחר מדי. החיזוקים (או ההיחלשות, תלוי את מי שואלים) הם הקשר ארתור אטז'אנוב והחלוץ שלומי אביסידריס, שאף אחד מהם לא מביא איתו רזומה של ממש בליגת העל. בדוחא צפויה להם הופעת בכורה.
כותב הטור הביע צער על פרדי דוד. גם השמות שדוד ביקש, מושיקו לוגסי, קני סאייף (שחתם בהפועל חיפה) וויקטור מרעי, לא היו חיזוקים מרשימים, אבל בוודאי טובים יותר ממה שקיבל בפועל.
לפי הערכת הטור, שני הרכשים יהיו לכל היותר השלמה לסגל. לא שחקני הרכב, ובטח לא תגבורת של ממש. עד ינואר הקבוצה עוד תרגיש היטב איך זה להיאבק על הישרדות עם סגל שמתאים, לכל היותר, לצמרת הלאומית, או לתחתית ליגת העל.
גם בעל הבית, או בעל המניות העיקרי, תלוי איך בוחרים לקרוא לו, השאיר את הארנק סגור. לפי הטור הוא כנראה שכח את מצב הקבוצה בינואר לפני שנתיים בלבד, ושתיקונים מאוחרים לא שווים יותר מקליפת השום. ייתכן גם שפשוט לא ממש אכפת לו. ברור רק מי ישלם את המחיר: בעיקר האוהדים.
מול כל זה, הסגל הצנוע מאוד ינסה לחזור עם משהו מהמשחק הקשה בחוץ. זו גם ההזדמנות של איתי ארקין, השוער, לסתום את הפה לרבים מהמבקרים. אחרי שתי השגיאות שעלו ביוקר, מול בני יהודה ומול רמת השרון, עליו להוכיח שמגיע לו מקום בשער בליגת העל, ושהוא יכול סוף סוף להיות חתום גם על נקודות.
שבת בדוחא, ואין ברירה אלא לקוות לטוב.
הכתבה מבוססת על טור שפורסם באתר ב-20 בספטמבר 2012.
