הפועל תל אביב הגיעה לרמת גן במצב הגרוע ביותר שאפשר לבקש, ובכל זאת האדומים נשארו בלי הנקודה שהגיעה להם לכל הפחות. במשך 63 דקות שמרו האדומים על משמעת טקטית נכונה, עד שרגע של נמנום של ליאור ראובן הכריע למעשה את ההתמודדות. בלטו לטובה שני הבלמים ווובה בראון.
צילום: באדיבות וואלה ספורט
הזדמנות שהוחמצה
אם יש מילה אחת שמתארת את המשחק, בסוף אוגוסט 2012, זו "פספוס". מעט מזל ומעט יותר ערנות היו מספיקים לרמת גן כדי לחזור הביתה עם נקודה לפחות.
העיתוי היה מושלם מבחינת הפועל ר"ג. היריבה נחתה מחו"ל רק ביום שישי, עם שלל בעיות חברתיות ובלי דמארי, מרעי, ידין וחיימוביץ'. אבוטבול היה פצוע, ואייגבור עזב את הקבוצה יום לפני המשחק. כך גם נראתה הפועל ת"א על הדשא: כבויה ולא מחוברת. לפי הכתבה, קצת העזה ופחות יראת כבוד כלפי התל אביבים היו צריכים להספיק כדי להוציא משהו מהמפגש.
בהרכב בלטו שתי החלטות. פרדי דוד, כך נראה, איבד לגמרי את האמון בפאיץ', שחקן שממנו ציפו להרבה והפך לאופציה שולית מהספסל. ובמשחק מהסוג הזה, נטען, המקום של ישראל זגורי היה בהרכב, כשהמהירות שלו מנוצלת להתקפות מעבר. אפשר שהמאמן לא רצה מערך שייראה התקפי מדי, ובחר בצ'קאנה בגלל תרומתו בהגנה.
מחצית שקטה, מחצית של החמצות
במחצית הראשונה לא קרה הרבה: אפס מצבים לשני הצדדים. רמת גן עמדה טוב, הניחה לאורחת להעביר כדור בחופשיות אבל רק באזורים לא מסוכנים, ומה שהגיע לרחבה כמעט לא הטריד את ארקין. אוננגה וטל חן, שניהם במשחק מצוין, ניקו הכל בקלות.
הפתיחה של המחצית השנייה לא שינתה את הקצב. כמה התקפות מעבר של רמת גן הביכו את צמד הבלמים האיטי של האורחת, אבל מנגה וזגורי לא היו מרוכזים מספיק, והיתרון לא הגיע.
ואז הגיע הרגע שהכריע. ליאור ראובן נרדם ואיבד את בן חיים, שקיבל כדור עומק, והמגן המנוסה החמיר את הטעות כשהכשיל אותו מאחור וקיבל כרטיס אדום. בן חיים ניגש לפנדל, גבי בורשטיין סימן לארקין לאן לזנק, ובצדק, אבל השוער זינק לכיוון ההפוך, ושירזי עלה ליתרון.
האדומים לא נבהלו מהמשחק בעשרה, והבינו שאין להם מה להפסיד, ומנגה, פעיל אבל לא מרוכז, החמיץ שתי הזדמנויות טובות. בשורה התחתונה: הפסד קטן ומרגיז, אבל כזה שמשאיר אופטימיות לקראת ההמשך.
צילום: באדיבות וואלה ספורט
מה למדנו מהמשחק
1. קודם כל, היציע: האורדונים עודדו בצורה פנטסטית ויצאו מהמשחק סחוטים ומזיעים לא פחות, ואולי יותר, מהשחקנים.
2. מרכז ההגנה, שעורר חששות כבדים בקיץ 2012, הוכיח שהוא מסוגל לעמוד גם ברמה הזו.
3. וובה בראון משתפר. לפי הכתבה, במקום לחפש "גרזן" עדיף להביא לצידו זר משלים, כי חבל לוותר על שחקן הבית באותה עונה.
4. הקבוצה נראתה על המגרש כיחידה אחת ומאומנת היטב. בינתיים הדבר נכון רק להגנה, אבל בשלב כזה של העונה מדובר בהישג לא קטן.
5. פרדי דוד ביצע חילופים טובים ונכונים, גם אם מאוחרים מעט. אסור בשום אופן להציב את פאיץ' באגף ימין, אפילו לא לדקה. בדקה ה-85 היה נכון, לפי הכתבה, לשלוח את צ'קאנה קדימה כחלוץ ולהעביר את לידור כהן להגנה, כמגן. ובסך הכל, ניהול משחק טוב.
6. בליגה הזו לא משחקות ריאל מדריד או ברסה, והגיע הזמן להפנים את זה. ביום נתון אפשר לנצח כל קבוצה, בתנאי שמאמינים בזה.
צילום: באדיבות וואלה ספורט
ציונים
- ארקין 5.5: כמעט לא נדרש לעבודה. עצר בעיטה אחת מרחוק של קוטיניו, וזהו. בפנדל הבא כדאי שיקשיב לבורשטיין.
- ראובן: בלי ציון, כי הורחק. ההרחקה הזו היא שהכריעה את המשחק לרעת רמת גן.
- חן 6.5: משחק מצוין של הבלם הוותיק. רק להמשיך כך.
- אוננגה 6.5: עדיין לא בכושר מלא, ובכל זאת שיחק מצוין ובשקט נפשי רב.
- מעבי 5: לא הורגש, לא קדימה ולא מאחור, אם כי הפועל ת"א תקפה רוב הזמן דרך האגף של ראובן.
- וובה 6.5: יחד עם הבלמים יצר אמצע חזק וללא פשרות. על פרדי דוד להכיר בשיפור שלו ולסמוך עליו.
- חמו 5: מחצית ראשונה סבירה, ובשנייה נעלם לגמרי עד שהוחלף, בצדק.
- בוקסה 5: ירד נמוך מדי כדי לקבל כדור, ובמגרש רחב כזה, מי שנמצא כל כך מאחור לא מספיק להשפיע בחלק הקדמי.
- צ'קאנה 5.5: לא הורגש מספיק, אבל כרגיל נתן 110 אחוז בכל דקה.
- מנגה 6: הפעיל ביותר על הדשא, ועם מעט יותר ריכוז היה גם כובש. חיזוק מוצלח מאוד.
- ארחיפוב 5: גם במשחק הזה נע טוב מאוד בלי כדור, אבל עדיין נראה מסורבל מאוד בסיומת.
- זגורי 5.5: לדעת הכותב, מקומו באגף בלבד, לא בתפקיד החלוץ השני. מעבר לזה, הכניס הרבה קצב למשחק, אבל גולר הוא לא, וגם אף פעם לא היה.
שותפו גם: פאיץ' ולידור כהן.
מילה על האצטדיון
ובעניין אחר: לפי הכתבה, הגיע הזמן להפסיק להתלונן על אצטדיון רמת גן. מדובר בהחלטה אסטרטגית עם ראייה לעתיד, שנועדה לדאוג למועדון. בלי להיכנס לפרטים, המסר לאוהדים היה לקבל ולהפנים: זה המגרש הביתי, לפחות בשנתיים שיבואו אחרי קיץ 2012. אם הוא נוח יותר או פחות, זה לא העיקר. טובת הפועל רמת גן קודמת להכל.
הכתבה מבוססת על כתבה שפורסמה באתר ב-27 באוגוסט 2012.
