הפועל רמת גן הפסידה באוגוסט 2012 לבית"ר ירושלים 3:2, בהופעה חלשה שבאה אחרי שני משחקים טובים. לסבסטיאן סבארד זו היתה בכורה עגומה, ולמיכאל זנדברג שער יפה ומרגש שלא הציל דבר. ההפסד עצמו לא שינה דבר, כי ר"ג כבר הבטיחה את מקומה ברבע גמר גביע הטוטו. הבעיה היתה הלוח: ביום ראשון שאחרי נפתחה הליגה נגד הפועל תל אביב, ועד אז נדרשה עבודה קשה באימונים כדי שלא יהיו עוד 90 דקות כאלה.
היעד: להישאר בליגה
מאז יום האופוריה במושבה ניסה כותב הטור, לדבריו בלי הצלחה, לצנן את ההתלהבות. מבחינתו היה ברור שהמטרה היחידה של הקבוצה באותה עונה היא הישרדות, בלי חלומות על הפלייאוף העליון או על אמצע הטבלה, ורצוי שכולם יפנימו זאת מוקדם. באותה מידה, מי שלא התחיל לדבר על אליפות אחרי המשחק המרשים באשדוד לא צריך להיבהל מערב שלא היה לו שום משקל.
ההפסד לבית"ר, בכל זאת, רק אישר את האבחנה. ר"ג עוד חיכתה לשחקן התקפה נוסף, אולי שניים, אבל לדעת הכותב העבודה הדחופה היא בהגנה, של הקבוצה כולה ולא רק של השחקנים האחוריים. הירושלמים לא מצטיינים בהנעת כדור, ועדיין החזיקו בו כ-75 אחוז מהזמן, למעט רבע השעה שלפני ההפסקה, וטלטלו בלי רחמים את האדומים-לבנים חסרי האונים.
מחצית ראשונה: פתיחה זוועתית ורבע שעה טובה
בדקות הראשונות רמת גן פשוט לא הופיעה, והיריבה עשתה בה כרצונה. גם המבנה על הדשא היה שגוי מהשריקה הראשונה: נפתחו חורים באגפים, ובאופן מפתיע, או שלא, גם באמצע.
ערן לוי ניצל את זה בשער הפתיחה. איש לא הפריע לו כשקיבל את הכדור והתקדם, הוא ניפנף את בוקסה בקלות מעצבנת ושיגר פגז לפינה העליונה. 1:0.
בן שושן ולוי המשיכו לאיים, וארקין נשאר ערני ומנע את השער השני.
רק לקראת הדקה ה-30 התעוררו האדומים, ורבע השעה שבאה היתה היחידה שבה נראו כמו שצריך. מנגה פתח אותה בכדור עומק מבריק לחמו, שמצא את עצמו מול הרוש ובעט לתוך גופו, החמצה שאסור שתקרה. אחר כך שרק אדלר לעבירה דמיונית על בוקסה, ומנגה סובב מ-20 מטרים כדור יפהפה לעומק הרשת. 1:1.
לפני הירידה להפסקה קיבל ארקיפוב מבוקסה מסירה לעומק, הסתובב, אבל הבעיטה יצאה חלשה והרוש הדף.
ההימור על סבארד
סבארד עלה כבר במחצית הראשונה, והרושם, בלשון המעטה, היה רע. הכותב ספק אם השחקן מתאים בכלל, והעריך שגם אם כן, יעברו לפחות חודשיים או שלושה עד שיגיע לכושר משחק ויתחבר לחבריו החדשים. זה זמן שלר"ג פשוט אין. ההחתמה לא עלתה הרבה, ולשחקן קורות חיים ארוכים ומרשימים, אבל השאלה לפי הטור היא מה קובע: העבר או הכושר של היום, ובעיקר מה יוצא בחשבון של עלות מול תועלת. הכף, כך כתב, נוטה לאפשרות השנייה.
הוא הכיר בנסיבות המקלות: מזג האוויר, שותפים שהוא עוד לא מכיר, חוסר חמור בדקות ועוד 100 תירוצים אפשריים. ובכל זאת, לדבריו, זה הימור גדול שספק אם כדאי.
מחצית שנייה: אותו תסריט
המחצית השנייה נפתחה בדיוק כמו קודמתה. בית"ר שוב שלטה, ושוב זה היה ערן לוי: חופשי לגמרי, הוא חמק מבוקסה ומוובה, שלא היו בעמדה לסגור עליו, ו-2:1 לבית"ר. הכותב היה משוכנע שעם התאמות נכונות השער לא היה נופל: שחקן צמוד שלא משאיר ללוי מטר פנוי לבעוט היה מונע אותו.
מאותו רגע ר"ג נעלמה. ארקין עוד הציל באחד על אחד מול לוי, שהיה קרוב לשלושער, אבל בדקה ה-90 מצא את עצמו אליחן לבד במרכז הרחבה, בלי בלם באופק, וה-3:1 סגר את הסיפור בקלות מביכה.
בתוספת הזמן הגיע רגע הנחמה. חמו ניסה לבעוט, זנדברג השתלט על הכדור ומ-14 מטרים קימר אותו ברגל ימין לרשת. 3:2, ושער ראשון ומרגש לזנדברג, שברבע השעה שקיבל עשה יותר מכמה שחקנים ששיחקו את כל 90 הדקות.
המסקנות
השורה התחתונה של הטור: המשחק הראה בבירור היכן הקבוצה חלשה. באצטדיון רמת גן, שהמגרש בו רחב במיוחד, קשר אחורי יחיד לא מספיק. בשתי המחציות, כל כדור שחלף על פניו חשף את הבלמים האיטיים, והסכנה גדלה עוד יותר כשמדובר בקשר שאינו "גרזן", אינו מהיר ואינו בכושר.
ההעפלה כבר הובטחה והמתח ירד, ולכן אין סיבה להיבהל מההפסד. אבל את מה שהשתבש, והיו לא מעט דברים כאלה, צריך לתקן לפני שזה יחזור.
הציונים
- ארקין 5.5: אף שער לא נזקף לחובתו, והוא גם חסך כמה ספיגות.
- ראובן 4: חלש מאוד. לאן נעלם המגן שהבעיר את הצד הימני מול אשדוד?
- חן 4.5: עליו להראות שהוא עדיין שחקן של ליגת העל. בינתיים, לא.
- יפרח 5: מחצית אחת, בלי טעויות ובלי ברק.
- מעבי 4.5: היסס הרבה, התאושש לקראת ההפסקה ושקע שוב.
- סבארד 3: לפרדי דוד יש יממה להחליט אם זה השחקן שהוא צריך. רזומה של ארסנל מודל 2004 זה יפה, אבל על הדשא זה נראה רע.
- בוקסה 4.5: לא סגר כראוי באף אחד משני השערים. ממשיכים.
- חמו 5: החמצה מזעזעת, וזה כל מה שיש לומר.
- מנגה 6: כמעט הדבר הטוב היחיד בערב, עם שער יפהפה ובישול ענק שחמו בזבז. שחקן אמיתי, בינגו של ממש.
- צ'קאנה 5: היחיד שהחליק לגליצ'ים לאורך כל המשחק. כמו תמיד נתן הכול, גם כשבהתקפה לא הלך לו.
- ארקיפוב 5.5: זז כמו חלוץ 9 קלאסי. סביר פלוס.
- בראון 5: מחצית בסדר, למרות כמה טעויות מיקום שהשאירו את האמצע חשוף. בכל מקרה טוב ממי שיצא בשבילו.
- אוננגה 5: עדיין רחוק מכושר, אבל המחצית שלו היתה סבירה.
- פאיץ' 4.5: הכותב ביקש שלא יצטרכו לחזור בכל פעם על תירוץ ההתאקלמות. במעבר לימין איבד את עצמו לגמרי.
- זגורי 5.5: 25 דקות טובות, הרבה תנועה באגף ושינויי קצב, בדיוק מה שחסר לרמת גן.
נכנס גם: זנדברג, ואיזה שער.
לפני הבכורה בליגה
ביום ראשון שאחרי נפתחה הליגה, ולפי הטור פרדי דוד נדרש למצוא פתרון למהירות של דמארי ובן חיים. אם לוי, ש"רץ ברוורס", ניצח את המשחק כמעט לבדו, מה יקרה בשבוע הבא? בחזרה למציאות.
עדכון מ-20 באוגוסט 2012: מול קבוצת הנוער נפרדה רמת גן בתיקו מאופס ומשעמם. סבארד קיבל כמעט 70 דקות, ושוב "הפגין" את אותה יכולת. שחקני ההרכב הפותח לא שיחקו, והקבוצה עלתה עם:
פשכצקי, אביטן, יפרח, אוננגה, בן סימון, וובה, סבארד, פאיץ', זנדברג, לידור כהן וזגורי.
אצל הנוער עמד בשער גיא סולומון, ועומר חזום שיחק היטב בלב ההגנה.
הכתבה מבוססת על טור שפורסם באתר ב-20 באוגוסט 2012.
