ביום שישי, 6 ביולי 2012, ניצחה הפועל רמת גן 0:1 את קבוצת הנוער של המועדון במשחק אימון, בזכות שער מוקדם של לידור כהן. אבל מה שהעסיק את המועדון באותם ימים היה דווקא השחרור הצפוי של עוז יפרח, מהשחקנים האהובים בקבוצה ומהטובים שבהם. ביום שני שאחרי תוכנן משחק אימון נוסף בוינגייט מול רמת השרון, ובשבועיים הבאים היה הסגל אמור להתרחב משמעותית.
משחק האימון בצפרירים
לפני הסיפור המרכזי, סקירה קצרה בשביל מי שלא הגיע למגרש צפרירים. הבוגרת פתחה עם פשכצקי בשער, בלסטרה, עוז יפרח, צ'קאנה, ברוכיאן, עומר חזום כקשר אחורי, יובל אשכנזי כ-50-50, בוקסה, זגורי באגף שמאל, לידור כהן בימין ועזריה באמצע.
לקבוצת הנוער זה היה רק האימון השני של העונה. בשער עמד איתי ארקין, ובהרכב בלטו לא מעט פרצופים חדשים. כמה שחקני מפתח, בהם תמיר רבאח, אשכנזי, חזום וקריטי, סיימו את גיל הנוער. המגן השמאלי נועם כהן בחר לא להמשיך בקבוצה מסיבותיו, וכך גם סהר שרב, והבלם רז עסיס פרש מכדורגל והתגייס לשירות קרבי.
איציק לוי, ה"שופט" של המפגש, שרק לפתיחה, וכבר בדקה השביעית ניצל לידור כהן שגיאה קשה של ההגנה הצעירה, פרץ לרחבה והכניע את ארקין: 0:1. הבוגרים המשיכו להכתיב את הקצב. לידור כהן הרשים בכמה פעולות אישיות יפות, ובוקסה ועזריה הגיעו לחצאי מצבים שלא נוצלו. המחצית הראשונה נמשכה 35 דקות.
אחרי ההפסקה נכנס טל חן למרכז ההגנה, בן סימון עבר לעמדת המגן השמאלי, וובה וחמו שיחקו בקישור, ועומר פרץ וצ'קאנה בחוד, הפעם במערך 4-4-2. בשער התחלפו אביב אשכנזי ואופק לסקי, שניהם מקבוצת הנוער.
הפער ברמה היה ברור, אבל הנוער החזיק מעמד יפה והראה שגם באותה עונה יהיה לו מה להציע בליגה. ארקין עצר את חמו, ורגע אחר כך מסר לידור כהן כדור עומק מצוין לעומר פרץ, שיצא לבד מול השוער ובעט החוצה. בהמשך מצא חמו את בן סימון, שחזר מהפגרה עם הרבה יותר מסת שריר, אבל הבעיטה שלו פגעה ברשת החיצונית. התוצאה נשארה 0:1 לבוגרים.
הפרידה הצפויה מעוז יפרח
הסיפור האמיתי התבשל מחוץ למגרש. התקציב היה דחוק, והמאמן התעקש, ובצדק לפי כותב הטור, להביא בלם זר. המחיר נפל על אחד הבלמים הישראלים, עוז יפרח, שנדרש לעזוב. יפרח כבר קיבל בעיקרון הודעת שחרור, וקיבל אישור להמשיך להתאמן עם הקבוצה עד שימצא מקום חדש.
המאמן ראה את הדברים אחרת, אבל כותב הטור העריך שיותר מ-90 אחוז מהאוהדים יודעים בדיוק מי הבלם הישראלי שהם הכי רוצים לראות על הדשא, בהנחה שדוד ישחק עם שני בלמים בקו אחד.
רוב האוהדים בחרו ביפרח לשחקן העונה. לאורך כל העונה הוא הראה שהוא מתאים גם לליגת העל, וההקרבה, הנחישות, הלחימה בלי הפסקה והאופי הצנוע והמיוחד שלו הפכו אותו לאהוב היציע. לפי הטור, עזיבה שלו תהיה מכה קשה לרמת גן, בחדר ההלבשה ובעיקר על המגרש.
את הדילמה של המאמן, שלא נותרה לו ברירה, אפשר להבין. ובכל זאת עלתה שאלה: האם טל חן, בשיקול מקצועי בלבד ובלי קשר לחברות שלו עם דוד, באמת טוב יותר מעוז?
כאן הטור הוסיף הסתייגות חשובה. במערכת עדיין רצו להשאיר את יפרח, אבל ההצעה שקיבל היתה נמוכה ודרשה קיצוץ חד, וההחלטה עברה לידיו. מבחינה מקצועית, כולם ראו את העונה הפנטסטית שלו. זה לא בא על חשבון טל חן, שחזר מפציעה בכושר טוב, גם אם בפעם הקודמת שהקבוצה היתה בליגת העל הוא לא הרשים, בלשון המעטה.
חן, שהיה בשבוע שלפני כן בראש השיחה, הסכים לוותר על חלק נכבד משכרו, והחתימה שלו היתה צפויה בתוך ימים. למעשה, כל שחקני הסגל הלכו לקראת המועדון וקיצצו בחוזים שלהם באופן משמעותי. לפי הטור, זה צעד חריג בכדורגל הישראלי, שמראה עד כמה השחקנים שנשארו רוצים להיות חלק מהפועל רמת גן בעונה הבאה.
קריאה לסבלנות
האוהדים איבדו סבלנות, והקיץ החם והלח רק קיצר את הפתיל. ובכל זאת, ההמלצה היתה להמתין בשקט עד שהקבוצה תצא למחנה האימונים באוסטריה. עד אז היו צפויים להצטרף לא מעט שחקנים, כולל כמה הפתעות. בינתיים חתם בקבוצה השוער הוותיק גיא סולומון, שבשנים שלפני כן היה השוער השני של מכבי תל אביב.
לפי מה שהיה ידוע לכותב, ביום שני תוכננה בוינגייט הפגנת תמיכה בעוז יפרח. הוא ביקש מהאוהדים להגיע בכבוד ולשמור על גבולות: בלי האשמות ובלי קריאות גנאי, רק עידוד לשחקן שהרוויח אותו ביושר בעונה שהסתיימה.
הבקשה האחרונה נגעה לבעלי הקבוצה. גם הוא לא חסין מביקורת, ויכול להיות שאף "הרוויח" אותה ביושר, אבל לפי הטור את החשבון איתו צריך לעשות בתחילת אוגוסט ולא בשלב הזה. מאחורי הקלעים קרו לא מעט דברים, שעוד לא הגיע הזמן לכתוב עליהם. ההצעה היתה לתת לקבוצה עוד שלושה שבועות של חסד, ולהפסיק לתקוף את הבעלים בטוקבקים.
הכתבה מבוססת על טור שפורסם באתר ב-8 ביולי 2012.
