שלמה נחמיאס כבש שלושה שערים בניצחון 2-3 על הפועל חיפה בשנות השישים, ועל אחד מהם יש לו סיפור. שחקני חיפה, כך סיפר, דחקו בו לגשת לשופט ולהודות שהשער הובקע ביד. הוא ניגש, אבל השופט סילק אותו בתנועת יד ואישר את השער. אחר כך, לדבריו, אמרו לו שחקני חיפה שהוא גבר.
גביע המדינה, 15.09.1973: הפועל רמת גן – הפועל שלומי 16 – 0
שבעה מהשערים במשחק הזה נרשמו על שמו של שאול חייק. לדבריו, המשחק נערך לפני פתיחת העונה, והיה מהראשונים שלו בקבוצה. הוא לא מתכחש לחולשת היריבה, אבל מזכיר ששבעה שערים במשחק אחד לא מבקיעים בכל שבוע, ונזכר שבשריקת הסיום נישא על כתפי האוהדים.
בעיתונים של אותם ימים, שכבר הצהיבו, מתואר איך ר"ג עלתה למשחק הפתיחה שלה עם מאמן חדש, נסים בכר, ועם חמישה שחקני רכש: קסטנבוים, חגי לוי, יוסף נעים (ממכבי נתניה), שאול חייק (ממכבי חיפה) וגדי קשאני. אחד העיתונים הדגיש שגם ביום של 16 שערים בזבזה ר"ג מצבים רבים, והפועל שלומי, קבוצה מליגה ג', חזרה הביתה "רק" עם 16.
כובשים: שאול חייק (15, 21, 23, 30, 43, 60, 89), יוסי נעים (3, 50, 80), חיים צ'יריק (58, 61, 88), גדי קשאני (7), שוקי דנישבסקי (40) ואלי קונסנס (65).
המאמן: נסים בכר. שופט: אשקר. המכתש אירח 500 צופים. הרכב ר"ג: ציון דיגמי, יעקב קסטנבוים, שלמה מוסלי, חגי לוי, רוני יעקובסון, דני קאופמן, יוסי נעים, שוקי דנישבסקי, עודד טרבגודה, שאול חייק, חגי קשאני. עלו מהספסל: חיים צ'יריק ואלי קונסנס.
הדיווח על המשחק בעיתון (צילום: אילן ברק)
חצי גמר גביע המדינה, 20.09.1958: הפועל חיפה – הפועל רמת גן 2 – 0
ר"ג הגיעה לחצי הגמר בפעם השלישית, 45 שנה לפני שהעפילה לגמר הגביע.
הפועל חיפה, שבשורותיה שיחק זלטקו צ'ייקובסקי האגדי, התקשתה מול יריבה עיקשת, והמשחק נשאר פתוח ומותח. ר"ג פספסה פעמיים הזדמנויות ודאיות ומרטה עצבים, אך לא הגיעה ליותר מזה. בדקה 60 דווקא צ'ייקובסקי עצמו פתח את הניקוד, בבעיטה חופשית מכעשרים מטרים. בדקה 70 נשברה רגלו של דובצ'ה רוזין, הוא הוצא מהמגרש ור"ג נשארה בעשרה.
הכושר הגופני של החיפאים הכריע. בדקה התשעים בעט אברהם גינזבורג כדור מהאוויר, והכדור נכנס לשער של זולר וקבע את התוצאה.
המאמן: משה ווארון. שופט: פריזנר. ביפו נכחו 6000 צופים. הרכב ר"ג: אליעזר זולר, יחיאל מנר, יעקב מרגון, מאיר גיצי, חנוך מורדכוביץ, יהושע אפרוני, דוד רוזין, צבי שטלצר, איצ'ה קירשנברג, ראובן כהן, יהודה פדאל.
ר"ג במשחק הביתי מול לבסקי סופיה, שהתקיים בסלובקיה. צילום: ירון בר לב, מאחורי השער
גביע אופ"א, 24.09.2003: לבסקי סופיה – הפועל רמת גן 1 – 0
בזכות הזכייה בגביע המדינה יצאה ר"ג, אז קבוצת ליגה שנייה, להופעת בכורה באירופה כנציגת ישראל בגביע אופ"א. היא נרשמה באיחור ולכן שיחקה בלי זרים, והמצב הביטחוני בארץ אילץ אותה לארח את המשחק הביתי בסטרדה שבסלובקיה.
במחצית הראשונה ר"ג היתה טובה מאוד, בעיקר בהגנה ובמעברים המהירים קדימה. שני מצבים טובים הלכו לפח, של נור סרסור (38) ושל ניר חדד (42), ובצד השני השער נשמר נקי עד הדקה ה-80, אז בוריסלב דימיטרוב עקץ. המאמן אלי כהן דיבר אחרי המשחק על "פספוס גדול". לדבריו לא היה פער בין הקבוצות, ר"ג אפילו היתה עדיפה והגיעה למצבים רבים, והשחקנים נתנו הכל. את השער שספגו כינה "גול שטותי".
שופט: לורנס סמוט (מלטה). בסטרדה נכחו 468 צופים. הרכב ר"ג: שי הס, כאמל ג'אברין, שחר כדורי, גבע ברקאי, ניר בובליל, אילן צרפתי, שרון ברנשטיין, אדיר שרעבי, ניר חדד (ליעד טפר), נור סרסור (אביב וולנרמן), אלפרדו מרקיניוס.
הגומלין בסופיה הסתיים בהפסד 0 – 4.
האנשים שהביאו את העלייה: שוקו נומדר, לאון קונסטנטינובסקי ושמריה יוסף. צילום: הארכיון של חיים גרינפלד
ליגה ארצית, מחזור 3, 01.10.1988: הפועל ר"ג – מכבי שעריים 4 – 3
ליאון קונסטנטינובסקי, מאמן ר"ג, ראה במשחק הזה את נקודת הפריצה של הקבוצה, ובמעריב תיארו אותו כמשחק מצוין. שולי גילרדי בלט, ויוסי שמריה, שעד עונה קודם לכן לבש את מדי שעריים, היה הטוב ביותר על הדשא: שלט בכדור ומסר בדיוק.
כבר בדקה השנייה עלתה שעריים ל-1 – 0: אהוד עידן הבקיע מהנקודה בפנדל שנפסק על הכשלה של יורם אורן. בדקה 6 נבעטה בעיטה חופשית אחרי ששמריה הוכשל מחוץ לרחבה, הכדור שהרים מצא את החלוץ דני אשכנזי, והמשחק השתווה. בדקה 37 נולד שער נוסף ממצב נייח, הפעם אחרי הכשלה של עוזי צדקה: שמריה עצמו בעט מעשרים וחמישה מטרים, והעלה את ר"ג ל-2 – 1. חמש דקות לפני ההפסקה התחיל אצלו גם השער השלישי, בקרן קצרה שעברה דרך צדקה והגיעה לאשכנזי, שהשלים כמעט מאפס מטרים.
אחרי שעה צימק עידן ל-2 – 3, ושתי דקות אחר כך נכנס לתמונה רונן חרזי, שהקפיץ את הכדור מעל ידי השוער, 4 – 2. "ילד פלא", כתבו עליו למחרת במעריב. בדקה 72 הקטין יעיש סויסה במצב אחד על אחד מול גילרדי ל-4 – 3, ויותר שערים לא נכבשו.
קונסטנטינובסקי שחזר לימים איך קיבל חרזי את הצ'אנס. בעונת 88/89 היו בסגל גם חרזי וגם שוקו נומדר, ולקראת משחק החוץ הקשה בשעריים איחר נומדר, והמאמן השאיר אותו מחוץ להרכב הפותח. חרזי, שעבר פציעה קשה ונשאר עם פלטינה ברגל, התאמן היטב וקיבל את המקום. הוא כבש, "וככה הוא פרץ החוצה וגם הקבוצה התחילה לרוץ".
המאמן: ליאון קונסטנטינובסקי. שופט: סבי אלנקווה. ברחובות נכחו 1000 צופים. הרכב ר"ג: שולי גילארדי, אריק גילרוביץ, יובל נעים, צורי אוזן, שמואל פונדקי, יוסי שמריה, מוטי בייטנר, עוזי צדקה (יעקב נומדר), דורון ביטון, רונן חרזי, דני אשכנזי (אבי שולמייסטר).
ליגה לאומית, מחזור 1, 02.10.1965: הפועל רמת גן – הפועל ירושלים 7 – 0
פתיחת עונה כזאת המכתש לא ראה מעולם. ר"ג הבקיעה חמישה מהשערים אחרי ההפסקה, ואבנר לבון, בן 20, שהגיע מהפועל גבעתיים, הראה כמה הוא יעיל מול השער. שבוע אחר כך נסעה ר"ג לירושלים (בעונת 65/66 נפגשו הקבוצות פעמיים ברציפות, בבית ובחוץ) ונוצחה בבירה 1 – 2.
השוער עוזי זנדר (יליד 1941) נודע בכובע המצחייה שחבש במשחקים, כדי שהשמש לא תסנוור אותו. לדבריו, את הגומלין הפסידו בגלל השופטים, וב-0:7 ההתקפה עשתה את כל העבודה ולו כמעט לא היה מה לעשות. הוא ציין שלבון, שגדל בנוער של הפועל ר"ג ורק אחר כך הושאל לגבעתיים, כבש רביעייה.
לבון (יליד 1945) סיפר שהדרך שלו בהפועל ר"ג התחילה בקבוצת הילדים ועברה בנוער, ואז הושאל להפועל גבעתיים, שאיצ'ה קירשנברג אימן. עם גבעתיים עלה ליגה בכל עונה עד ליגה א', והיה מלך השערים של גבעתיים. בקבוצה הבוגרת של ר"ג שיחק 5 – 6 שנים עד הפרישה, והוא עצמו מדגיש שלא נמנה עם הכוכבים הגדולים.
מול ירושלים ערך את הופעת הבכורה שלו בליגה הלאומית ובמדי ר"ג, ולדבריו ארבעה שערים בהופעה הראשונה הם אולי "אפילו שיא עולמי". הוא שיחק בחוד לצד שלמה לוי. את המעבר, סיפר, יזם דוביד שויצר, שבפועל פירק את גבעתיים. לבון היה אז ילד, חייל בגולני, ומבחינתו היה מרגש לעלות למגרש לצד היימן, ששון כתב, נחמיאס, בנבנישתי ושלמה לוי.
ביום ההוא, כך זכר, ר"ג היתה במיטבה וירושלים גרועה. את השער היפה ביותר במשחק כבש לדבריו היימן, והוא עצמו כבש מול שני השוערים הירושלמים, שהוחלפו במחצית, ולדבריו "כל מה שעשיתי הלך לי". השער הראשון נשאר חקוק אצלו: היימן הרים לשלמה לוי, שעמד על קו ה-16, לבון הגיע בריצה מהאמצע, לוי נגח לצד הימני של הרחבה, ולבון פגש את הכדור בוולה מהאוויר.
מוסי ליטבק, מאמן ר"ג באותה עונה, שיחק במכבי רחובות מ-1942 עד 1958 ואימן מ-58' עד 73'. לפני כן הוביל שתי קבוצות לעלייה: הכח ת"א ב-62/63 והפועל ב"ש ב-64/65. בר"ג של 65/66 הימר על צעירים שהגיעו מגבעתיים, ולדבריו ההימור הצליח.
רביעייה במכתש: אבנר לבון מפתיע את כולם. צילום: אריה קנפר ז"ל, מתוך הארכיון של עמוס אקרמן ז"ל, לשעבר כתב חדשות הספורט
חדשות הספורט תיאר למחרת שחקן עגלגל במשקל של כ-90 ק"ג, שרגליו השריריות והמוצקות הזכירו לכתב עמודי בימה. העיתון ציין שזו היתה הופעתו הראשונה בהפועל ר"ג, אחרי המעבר מהפועל גבעתיים, וביקש מהקוראים: "נא לרשום את שמו: אבנר לבון". לפי הכתבה, בפתיחת הליגה הביא לבון לקבוצתו ניצחון מזהיר ולהפועל ירושלים תבוסה מחפירה, וארבעה משבעת השערים שנכנסו לרשת הירושלמית היו שלו.
הכתבה מבוססת על כתבה של אלישע שוחט שפורסמה באתר ב-19 ביולי 2011.
