הפועל ר"ג סיימה בתיקו 2-2 נגד בית"ר ת"א-רמלה, אחרי שהוליכה פעמיים וסימנה ווי על המטרה העיקרית העונה-התברגות בפלייאוף העליון.
לירון דיאמנט ורן בן שמעון בשני שערים מרהיבים, אחד בכל מחצית, כבשו לאדומים שהיו עדים בסיום לחגיגות ההישארות של היריבה.
סדר המשחקים: בני לוד(ח), אחי נצרת(ב), נצרת עלית(ח), בית"ר ת"א-רמלה(ח), הפועל עפולה(ב), מכבי נתניה(ח), הפועל פ"ת(ב).
לתקציר הווידאו לחצו כאן
בדקה ה38 כבש לירון דיאמנט שער אדיר, אחרי החמצה קשה כמה דקות קודם. היה זה שערו העשירי של דיאמנט, אבל איזה גול, כדרור, דריבל על שחקן ועוד אחד ולבסוף שיגור בעיטת תותח בשמאל היישר לרשת.
עד אותה דקה בית"ר ת"א-רמלה כמעט ולא היתה במגרש וכותרת הכתבה הלכה לכיוון של "שער עשר". גם השער היפה, גם מספר השחקן וגם שערו העשירי. מה יותר מזה?
אבל אז הגיעה המחצית השנייה והאורחים חזרו למשחק(55) אחרי נגיחה חזקה פנימה של כדור קרן.
ר"ג לא וויתרה, אף קבוצה לא רצתה להיות הפראיירית התורנית של המחזור ולאבד את האפשרות להימנות עם 8 המופלאות של הפלייאוף העליון, בטח לא ר"ג שנהנתה מיום טוב של עומר בוקסנבאום וצמד הזרים ברוסו ולינגנה.
בדקה ה 78 קיבל רן בן שמעון כדור כעשרים וחמישה מטרים מהשער. בלי שהיתה לו אופציית מסירה כלשהיא ולפניו שלושה או ארבעה שחקני הגנה, הצליח בן שמעון לעבור את כולם ומ 16 מטרים לשלוח את הכדור היישר לרשת. שער שישי העונה במדי ר"ג לחלוץ שהגיע בחלון ההעברות האחרון ו 1-2 לר"ג.
האורחים, בלחץ התוצאות מהמגרשים האחרים ידעו שהפסד עלול להוריד אותם לפלייאוף העליון נכנסו לטירוף והצליחו במשימה כבדקה ה81 הישווה איציק אבושדיד ל 2-2 . תוצאה שנשמרה עד לשריקת הסיום של איתן שמואלביץ שנתנה את האות לחגיגות שמחה של הבית"רים שלא היו מביישות חגיגות עלייה לליגת העל. להתראות בפלייאוף.
הרכב הפועל ר"ג:
רם שטראוס, תומר לוי, עומר חזום, אבי סופר, טל מעבי, דידייה ברוסו, איסמעיל לינגנה, עומר בוקסנבאום, לירון דיאמנט, לידור כהן ורן בן שמעון.
כן שותפו: יניב לוזון ואלמוג בוזגלו.
תגובות מהפייסבוק
תגובות
יאללה לך הבייתה, אבא…
יום שישי, 28 במרץ, שעה 10:52 בבקר שעון טורונטו(5:52 אחה"צ, שעון ישראל). אני פולט אנחת רווחה, מיד לאחר שהובהר לחלוטין שתוצאת התיקו מול בית"ר רמלה ת"א, תספיק לנו להתברג אל בין שמונה הגדולות בפלייאוף העליון, הווה אומר – הישארות בטוחה בליגה הצפופה, דחוסה ומורטת עצבים.
רק לפני שבועיים, פרסם ירון בר לב, מעל גבי אתר זה, את החוויות האישיות שחוויתי בעת הצפיה בדרבי במגרש 'וינטר'. (ראו –"זמן שלא בורח")
את האכזבה מרמת המשחק שהפגינו שתי הקבוצות הרמת גניות , מהלתי באווירה שבטריבונה האדומה, ערבבתי היטב עם אותם אוהדים ותיקים בתוספת בני הדור הנוכחי וקיבלתי מנה גדושה ומשביעה שאת הנוסחה למתכון שלה יבינו אך ורק אורדונים בדמם ובנפשם.
לאורדון שכמותי, היושב שנים ארוכות בנכר, במרחק של אלפי קילומטרים מהמדינה בה נולד וגדל, ומאותו מועדון כדורגל בו עשה את צעדיו הראשונים ככדורגלן בקבוצות הילדים וכאוהד מושבע, היה קשה לקבל את התנהגותו של אותו אדם שישב ביציע הכבוד, מספר מושבים משמאלי.
עד ממש לרגע זה, בו הבטיחה הקבוצה את הישארותה בליגה, נמנעתי מלחשוף את שחזו עיניי ואת תחושת העלבון שהציפה אותי.
אין זה סוד שבעידן הנוכחי, ענף הכדורגל בישראל, על כל מגרעותיו וחולשותיו, נסחף בזרם המסחריות הכלל עולמי , כאשר עבור מרבית הכדורגלנים הכסף הוא שם המשחק. לא סמל המועדון ולא התחייבות מוסרית כלפי המועדון בו הם חתומים על חוזים המניבים שכר כספי נאות.
אתם ודאי תוהים מהו החוט המקשר בין אותו אדם ביציע הכבוד לפיסקה האחרונה הנ"ל.
ובכן, במהלך המחצית השניה כאשר החליט המאמן תמיר בן עמי, לבצע חילוף במערך הקבוצתי, קם אותו אדם ממקומו, מסנן מבין שיניו כמה "ברכות" עסיסיות, עושה דרכו לעבר שער היציאה.
מדוע? התשובה פשוטה – המאמן החליט לרענן את השורות והחליף את בנו, בשחקן ספסל טרי.
האב, הזוכה בכרטיס הזמנה חינם אין כסף, ליציע הכבוד, אינו שם כהוא זה על התוצאה שתשיג הקבוצה העכשווית בה משחק בנו, מה שמעניין אותו וחשוב לו מכל שבנו יתרוצץ על המגרש 90 דקות מלאות וחלילה מלהחליפו.
לתשומת לב הבעלים והאוהד הותיק יהודה דולינר, וחברי הנהלה יקרים!
לדעתי יש לשלול לאלתר מאותו אב(או כאלה המתנהגים כמותו), את זכות כרטיס ההזמנה ליציע הכבוד או כל כרטיס כניסה חינם אחר למשחקיה של הקבוצה. באם הוא שם אך ורק כאשר בנו על המגרש, מבלי לכבד כלל את הקבוצה המשלמת את שכרו של הבן, אין הוא ראוי למתנות חינם.
אך ורק אורדונים אמיתיים יבינו את הכתוב ויסיקו את המסקנות המתבקשות .
לך אבא כעוס וממורמר, אני מציע שתישאר בבית. מקומך לא ביציע.