עשר שנים בדיוק אחרי גביע המדינה הראשון של הפועל ר"ג, התאחדו להם הערב בוגרי המכתש כדי לזכות בו שוב והפעם במדי קבוצת הוותיקים במשחק צמוד וקשה נגד וותיקי שלומי.
להבדיל מהפעם שעברה, הפעם היו שותפים לזכייה שחקנים שלא היו בקבוצה הבוגרת לפני עשר שנים ועזבו רק שנה קודם כמו תומר ברזילי, אלדר שפלר, אפי צפריר, יניב שמיע ונועם סייג(בתפקיד ליעד טפר, כובש שער הנצחון בפנדלים).
בתפקיד שחר כדורי שיחק הוא עצמו כשכבש את הפנדל הרביעי והניף גביע בדיוק עשר שנים אחרי הגביע הראשון ההוא.אליו הצטרף הערב לירן ולדבוים שאז היה שחקן צעיר והיום כבר וותיק.
לסרטון הווידאו המלא של המשחק לחצו כאן
הרבה סיפורים מיוחדים יש בקבוצה- למשל שוקי סדיס שעזב בגיל נוער וחזר לסיבוב מדהים כשחקן בוגרים, איל כהן הכשרוני והצנוע ששיחק בליגת העל במדי ראשל"צ אבל תמיד היה שייך עם הלב להפועל ר"ג, את עודד צחי הנכס שאמנם לא היה נוכח היום אבל יש לו הרבה מניות בהצלחת הקבוצה, את מוטי סופר המגן השמאלי הענק שעזב מוקדם מדי ב 1999, את אבישי אברהם שלא החמיץ משחק בכל העונות האחרונות,את יניב שבח ומשה טונדובסקי שעזבו בתום גיל הנוער ונותנים לקבוצה את הנשמה, את ירון מליקה הווינר שגדל בגבעתיים, עשה סיבוב בהרבה קבוצות ומגלה עכשיו שהאושר האמיתי היה מטר מהבית בו גדל, את לירן ולדבוים שפורח בוותיקים, את גיא פרימור שכבר פרש מכדורגל ופתאום עף על המגרש כמו בימיו בנבחרת הנוער, את אפי צפריר המבטיח והמקיים, את איציק טנבאום שהתחבר למועדון ורשם וותק מרשים בדור המייסדים של הוותיקים ומה עם אורי שורץ ועינב חזנולד ששיחקו בקבוצה עוד בעונת העלייה ב1989 ואריק גילרוביץ הסמל וגיא מסיקה הבלם הבלתי עביר ואורן כוכבי שהפועל ר"ג פספסה אותו כחלוץ ענק את נועם סייג ותומר ברזילי שלא נפרדים על המגרש ומחוצה לו ויניב שמיע המדהים ואלדר שפלר שהוא אחד מגדולי הבלמים בתולדות הפועל ר"ג ושחר כדורי המנהיג הטבעי והשקט ויש עוד ועוד שחקנים וסיפורים לצד מעגלים שנסגרים וכמה כיף להיות שייך למשפחה המיוחדת הזו שבמקום אסיפות קבוצה נפגשת מדי יום בוואטס אפ?
וכדי להבין את עצמת הרגשות והשמחה צריכים לחזור שש שנים לאחור, לימי הקמת הקבוצה, כדי להבין כמה קשה היה להגיע למעמד הזה ועוד להיות חזק במירוץ לאליפות ואולי לדאבל נדיר.
לא קל לקבץ שחקנים שכבר פרשו ולאחד אותם תחת קבוצה אחת ולהתמודד שבוע אחרי שבוע במגרשים שחלקם נידחים, להיתקל לא פעם באווירה עויינת ולהתגבר על חסרונם של שחקנים שלא יכולים להגיע.
השנה הכל התחבר לקבוצה אחת. איל כהן ואלדר שפלר חברו ללירן ולדבוים, לאורן כוכבי ולגיא מסיקה שחברו לגרעין הקיים וביחד הפכו לקבוצה אדירה שגם משחקת טוב אבל בעיקר נהנת מהמגרשים השבועיים וכמובן על דרך מהתוצאות.
ביום כזה שמח צריך להגיד תודה להרבה אנשים יקרים- לצלמים שמלווים את הקבוצה מיום היווסדה ומעניקים לשחקנים ערך מוסף ששווה יותר מכסף- אבי ריימונד, לירן דורף ורז עזיז כשקדמו להם גם איתי קרייסברג ושחר רובין.
ללירון פטרושקה על התמיכה השקטה והצנועה מדי שנה, להנהלת הפועל ר"ג הנוכחית שעזרה במציאת מגרשים למשחקי הבית, למשה רווח מהעירייה ולשוקי וקסלר שסייעו בהעברת משחק בית חשוב לעיר רמת גן, לשחקנים שמקדישים שעות על גבי שעות במשחקים ובמתן הגוף והנשמה ושחלקם חוזרים הביתה אחרי שיחקו מעט מדי או לא בכלל,לאוהדים שמגיעים לראות את משחקי הוותיקים, לשותפי היקר לדרך- עינב חזנוולד ואחרון חביב ליהודה דולינר. קודם כל עבור תמיכתו הצנועה בקבוצה בשנים האחרונות ומאחורי הקלעים ואם
עד לפני כמה זמן השם הזה היה אלמוני עבור רבים, עכשיו כולנו הולכים להכיר אותו, אחרי שהבעלות על מועדון הכדורגל של הפועל ר"ג הועברה לידו מידיה של משפחת ארקין(וכאן המקום להגיד להם תודה על הכל) .
על כוונותיה ודרכה של ההנהלה החדשה עוד נשמע ונראה הרבה בימים הקרובים, אבל בינתיים בואו נהנה מעוד ערב קסום בעונה בלתי נשכחת שעדיין לא הסתיימה…
הערב ניצחה הקבוצה 4-3 את ותיקי שלומי בפנדלים אחרי 0-0 צמוד ומותח בתום מועד הזמן החוקי.
צילום:רז עזיז
צילום:רז עזיז
צילום:רז עזיז
צילום:רז עזיז
צילום:רז עזיז
צילום:רז עזיז
צילום:רז עזיז
תגובות מהפייסבוק
תגובות
כל הכבוד.
לפחות נחת משחקני בית אמיתיים.
נוסטלגיה במיטבה.
מברוק.
תודה גדולה לירון.
ירון בר לב. נקודה.
החשיבות והתרומה העיקרית של קבוצת הותיקים היא לרוח המועדון ולזהות. ההישגים הספורטיביים חסרי משמעות מבחינתי. העובדה ששחקנים ותיקים נשארים מחוברים לקבוצה ומגיעים למשחקי הקבוצה הבוגרת עם ילדיהם הקטנים, היא הדבר החשוב ביותר.
כאוהד ותיק, תמיד אני נהנה לראות שחקנים ותיקים ביציע מעודדים את הקבוצה הבוגרת, גם אם מעולם לא דיברתי איתם וגם אם לא כולם היו שחקנים כישרוניים או בולטים.
ועכשיו לבעלות החדשה, עדיין רב הנסתר על הגלוי, לא ברור מה התקציב של הקבוצה, מי ינהל ומי יהיה המאמן. חשוב מאד שיהיה מדובר בקבוצה הישגית, שרוצה לעלות ליגה, כי רק השילוב של הישגים + זהות, יכולים להחזיר את הקהל וליצור מועדון כדורגל אמיתי. קבוצה צנועה מידי, שלא מסוגלת להחתים שחקני רכש, לא תשיג את המטרה, גם אם כל הסגל הניהולי והמקצועי יהיה מורכב משחקני עבר.
המבחן הראשון הוא זהות המאמן. עם כל הכבוד לגילרוביץ, ויש כבוד, הייתי מצפה שתהיה דמות דומיננטית, עם קצת יותר ניסיון ברמות הגבוהות. גילרוביץ עד כה לא אימן ברמות הגבוהות, ולהגנתו ייאמר שלא קיבל הזדמנות אמיתית להוכיח את עצמו. בכל זאת, הייתי מעדיף שמאמן כמו אלי כהן, למרות הירידה, ימשיך גם בעונה הבאה. אם לא אלי כהן, הייתי שמח לראות אולי את גילי לנדאו.
אם יצליחו לשמור על שלישיית הקישור שכוללת את בוקסה-זנדברג-אופיר חמו, תהיה כאן בוודאות קבוצה חזקה. שווה להשקיע את הכסף בשלישייה הזאת וסביבים לבנות את הקבוצה.
אלי כהן זה המאמן הכי טוב שיכולנו להביא בכל ליגה שהיא
מעניין לראות את הסגידה העיוורת לאלי כהן שעל אף שהוריד אותנו ליגה והיה כשלון מקצועי העונה עדיין רוצים לראות אותו בקבוצה.
בלי קשר לרזומה של גילרוביץ שאולי לא אימן בליגת על אבל בליגה לאומית כן אימן ובהצלחה לא מבוטלת הוא בטח שווה הזדמנות לאמן בקבוצת נעוריו.בכל העולם מחפשים סמלים שחקני עבר שיחזרו לקבוצתם אז למה לא עכשיו שהקבוצה ירדה ליגה ? בטח ובטח עם אישיות כמו שלו אהוב ומקובל ע"י כולם.
מה הסגידה העיוורת הזו לאלי כהן ויש לי הרבה כבוד אליו?
צודק האדום מה שכתב אלי כהנ נכשל ובגדול אם הוא נתן לארקין לפתוח בשער למרות כל הנקודות שלקח לנו רק בשביל לרצות את המעביד שלו אין לו מה לחפש אצלנו וצריך לתת את כל הגיבוי לאריק גילרוביץ שהוא סמל בשבילנו …..
מסכים לחלוטין
אריק גילרוביץ' הוא האיש הנכון לקחת את הקבוצה הזו שירדה ליגה ולהקים אותה מחדש על בסיס בריא יותר.
לאריק יש את היכולות המקצועיות ואת האישיות המתאימה לגרום לכך ששחקנים יהיו מחוייבים למועדון ממנו הם מתפרנסים.
כאורדון אמיתי לאריק יש גם ערך מוסף לתרום את חלקו לקשר ההכרחי בין הקבוצה לאוהדים.
לחמן זבל קשטן זבל וגיא לוי וזעפרן זבלים.
אם יחתמו בר"ג נמרר להם את החיים.
המטרה השנה היא לעלות ליגה ולהגיע לשלב הבתים של אירופה ורק עם גילרוביץ נוכל לעשות זאת.
I hate my life but at least this makes it beraebla.
No question this is the place to get this info, thanks y'all.