תמונה בשבוע- הנצחון שלא הספיק

היו ימים שהפועל עכו היתה היריבה הכי גדולה של הפועל ר"ג.
אמנם זה היה בשנות השבעים, אבל בקרב יושבי היציע הוותיקים מדובר עד היום ביריבה מיתולוגית וקשה לפיצוח עם שחקנים שענו לשמות אסייג, מנצור ואדרי.
עכו עלתה ללאומית בסיום אותה עונה. שרדה שנתיים ושוב חזרה לליגות המשנה עד שחזרה ב 2009/10 ביחד איתנו.
בעונת 1975/6 התמודדו שתי הקבוצות על המקום הראשון בליגה א צפון. רק אחת יכלה לעלות מכל מחוז ור"ג ידעה תמיד להיות בצמרת ולבעוט בדלי בשלבי הסיום, דבר שמירר את חיי האוהדים אבל ריפד את חשבונות הבנק של שלל שחקני הרכש שהובאו למשימה השנתית, קיבלו חוזים גבוהים, הסתדרו בחיים אבל שכחו לספק את הסחורה.
באותה עונה יצאה הפועל ר"ג לעכו בסיבוב הראשון. המשחק התפוצץ אחרי תגרה המונית שבה לקחו חלק שחקני ר"ג שטענו שהשוטרים איימו והרביצו להם תוך כדי משחק ושהקהל המקומי התגרה בהם(מי אמר אלימות?).
בדקה ה75, אחרי השער השני לזכות עכו החלה התגרה והמשחק הופסק.ר"ג הפסידה טכני והתרחקה מעכו עד אותו משחק בלתי נשכח במכתש בחודש מאי.

8000 צופים מילאו כל פינה במכתש וראו את הלהקה המקומית טוחנת את עכו עד דק.
בדקה ה29 קלדרון קבע 0-1 בשער אדיר לחיבורים, עשר דקות אחר כך היה זה שאול חייק שבעזרת המגן העכואי העלה ל 0-2.
את הדי השמחה והקולות שמעו גם בתל אביב.
עם פתיחת המחצית השנייה המשיכה ר"ג להכות ללא רחמים ושוקי דנישבסקי כבש את השלישי כבר בדקה ה48.

עכו נראתה מרוסקת. שחקניה חיפשו להעביר את ארבעים הדקות שנותרו בשלום ורמת גן…כמו רמת גן…נעצרה:
בדקה ה75 כדור קרן סתמי הפך ל1-3 ובדקה ה89 צימק נביל מנצור האמתני ל 2-3. הנצחון קירב את ר"ג לנקודה אחת בלבד מעכו שהובילה את הטבלה ביחד עם בית"ר נתניה, ארבעה מחזורים לסיום.

איך זה נגמר? בחגיגות העלייה של הפועל ר"ג ב1979-80…

תגובות מהפייסבוק

תגובות