המצווה שעשה האוהד עמיר פרידמן כשהעניק את כסאו של אידל'ה למשפחתו, היא תמצית תרבות הכדורגל שאנחנו מחפשים, כשהתיעוד המרתק בבלוג המכתש בגבעתיים ע"י שלמה מן הוא אחד המסמכים המרגשים ביותר בתולדות הפועל ר"ג שראוי לסרט תיעודי משלו לקראת יום הזכרון הקרוב.
כשמדברים על תרבות כדורגל מתכוונים בדיוק לדברים האלה. להנצחות, לסגירות המעגל, לשמירת הקשר עם שחקני העבר ומשפחותיהם אפילו אם הלכו לעולמם, לקיום משחקי ראווה ולשמירה על קהילת האוהדים.אלה שתמיד, אבל תמיד נשארים אחרונים כדי לכבות את האור.
בשנים האחרונות כל הדברים האלה נעלמו לנו. הכסף מדבר, הטלוויזיה קובעת מתי ייערכו המשחקים, המשטרה קובעת מי יישב איפה והכדורגל הפך לקר ומנוכר. כמעט בלתי נגיש. איפה הימים של ההצגות הכפולות בבלומפילד או באצטדיון ר"ג. איפה הימים בהם הנוער היה משחק לפני הבוגרים. איפה הימים שהיו עורכים משחקי גביע נודד לזכר מאן דהוא?
אלה כל הדברים שהולכים לאיבוד בדרך לעוד עונה או לעוד תואר או מירוץ אחרי הישג חסר משמעות ונבלעים מדי יום בתוכניות הרדיו ואתרים מסויימים באינטרנט, שמתעסקים בעיקר בחיפוש אחרי סקופים וכותרות שיעשו אש, ינהלו את סדר היום של הקבוצות ויעלו את הרייטינג.
הדבר האמיתי, זה שבגללו אנחנו כאן, כמעט ולא קיים אלא אם מישהו(אוהד כמובן) לוקח יוזמה ועושה מעשה, לכן את מה שעשה עמיר פרידמן שלנו, צריך להמשיך והמשך יבוא…
היום חולצו מהמכתש(בשלום) כסאותיהם של עוד כמה מחללי מלחמת תש"ח וטרום הקמת המדינה בהם מוטק'ה שוורץ, מרדכי לאופר, שמחה פלק וישראל ארביטמן הי"ד.
גם כסאו של מייסד הפועל ר"ג אליעזר אלקס נמצא בידיים טובות ויועבר להנהלת הפועל ר"ג כדי שתציב אותו במשרדיה לצד אבנים מהמכתש(עד שיוקם מוזיאון…).
את שאר הכסאות היקרים כבר אי אפשר להציל אלא אם השופל שחונה במכתש יהפוך את ערימת הכיסאות. עד אז, מי שסומך על מזלו, ימצא את מה שהוא מחפש.
הרס המכתש יכול להיות בסיס למחקר אנתרופולוגי על התנהגות אנושית במקרה אסון לאומי שתחילתו באיום מרחף,בגידות, הכחשה, התעלמות, הדחקה, פחד, בריחה, מאבק, גבורה, צפייה שאחרים יעזרו, שוב הדחקה, הלם מוחלט כשהוא כן מתרחש, שוב הכחשה ואז הבום הגדול- ההכרה שזהו, זה נגמר. בהרס המכתש היה לנו מכל אלה ושכל אחד יעשה את ההקבלה שלו.
פרויקט הכסאות גווע לאיטו ביחד עם המכתש, אבל הצליח בתקופה הקצרה שליווה אותנו, לייחד אותנו מהסביבה עם דבר יוצא דופן כמותו אין בעולם ושבוצע במגרש יוצא דופן(שבנוי ממזרח למערב) שכמוהו כבר אין…
כולנו תקווה שלקראת השנה החדשה, נוכל סוף סוף לצאת לדרך חדשה עם הנהלה יציבה שתעבוד לאורך זמן. תצליח ליישם את המטרות שהיא תציב לעצמה ובעיקר תזהה את איכות המשאב האנושי שיש בקרב אוהדיה שלא חיים על תוצאות והישגים אלא מחפשים דרך נכונה, חשיבה לטווח ארוך ותרבות כדורגל. דברים שמגיעים לפני ההצלחות ולא אחריהן.זה גם הזמן ההיסטורי המתאים לדרוש מצבי בר, ראש עיריית רמת גן, לקיים את הבטחתו בבוררות ולהקים להפועל ר"ג בית חדש משלה בכפר אז"ר או בכל מקום אחר שימצא.
תגובות מהפייסבוק
תגובות
עם המכתש כבר אין מה לעשות ובגלל זה חייבים לעשות הכל בשביל שיהיה לנו איצטדיון חדש
קיבלנו הבטחה מצבי בר שיהיה וצריך לעשות הכל כדי שזה יתקיים
לא נצליח לשרוד ככה הרבה זמן
זה התפקיד של ארקין ואני מקווה שיעשה אותו
הריסת המכתש חידדה את תרבות הכדורגל הנכחדת. פרויקט הכסאות הייחודי היה מרגש גם בחייו.
מציע לזמן את בני משפחות הנופלים שהכסאות שלהם נמצאו ולהעניק להם לפני אחד המשחקים, או לעשות טקס שהעמותה והאגודה ירימו, ובאותה הזדמנות לעשות 'חיים שכאלה' קצר על הפועל ר"ג של פעם והמכתש.
תקראו לזה גורל ,היום יום אזכרתו של אחי אדמונד ,כשירון בר לב פנה אליי לפני כ5 שנים להנציח שמו, מיד ידעתי שאסגור מעגל לאח אהוב שלקח אותי למכתש מאז גיל 4,לפני כשבועיים חיפשתי עם בן דודי יוסי וחברי שמוליק בזק את הכיסא,הפכנו ערימות ולא מצאנו.אמרתי לעצמי שזה כנראה הגורל.לשמחתי מצא אותו ירון בר לב בשבת,את ההודעה קיבלתי בשעה הראשונה של יום ראשון ,יום האזכרה.מקדיש לזכרו את השיר שאהב.
כמה סימבולי-האיש שהנציח את אחי במכתש שאהב ,מוצא אותו ביום אזכרתו,שומר את שמו.גורל.
http://youtu.be/mq9DQqrwllU
אין מילים מראה עצוב מאוד
תרימו את הראש יש עתיד להפועל ר"ג גבעתיים. היו לפנינו קבוצות שלקחו להם את הבית ויהיו גם אחרינו.אז שתהיה שנה טובה ! ומגרש חדש יוקם במהרה בימינו!
סיפור כיסאות נוסף מהבוקר.
אני יושב במשרדי במעריב ומקבל טל' מאילן שטרסברג
איש מעריב לשעבר ואוהד ר"ג ותיק.
"נכנסתי הבוקר למכתש הוא מספר ומצאתי כסא עליו כתוב אביב
גרינוולד".מכיר?
כמובן עניתי זה הכסא של נכדי שהיה בן חודש שרכשתי
את כסאו והיום הוא בן 4.
הכסא מחכה לי אצלו.
חוץ מהכסא של אביב יש למשפחת גרינוולד עוד 7 כסאות ואחד
מהם הוא של אסף בני שנהרג בדיוק לפני 7 שנים בפיגוע בטאבה.
אם משהוא ימצא את כסאו אודה לו מאד.
שנה טובה לכל אוהדי הפועל ר"ג.