01.05.2007, רבע גמר גביע המדינה: הפועל ר"ג – מכבי חיפה
ההכרעה הגיעה רק בהארכה. בדקה ה-115 מצא קרלוס צ'קאנה במסירה מושלמת את קובי חסן, חסן הכניס מקרוב, והיציע התפרץ כמו הר געש. הכובש רץ להצטלם מול הכתובת 'אש במכתש'. החבורה של יובל נעים שיחקה בנשמה, והאלופה היוצאת איבדה את דרכה ב"מכתשים הקטנים".
כ-4,000 צופים הגיעו, ובהם צבא ירוק מחיפה. האצטדיון עבר מתיחת פנים לקראת הערב, כל הכרטיסים אזלו, ולראשונה מזה זמן רב חזרו אליו החיים והצבעים, באווירה שאי אפשר היה לבקש טובה ממנה.
הדרך לערב הזה החלה שנה קודם, כשר"ג חזרה לאצטדיון הנטוש שלה ונחלצה בדרמה מנפילה לליגה א'. בעונה שאחרי כבר טיפסה מהארצית בחזרה אל הלאומית, ובגביע שחזרה את 2003: הדחה של הפועל רעננה מהלאומית, אחריה כפ"ס מליגת העל, ואז הגרלה ששלחה את מכבי חיפה, האלופה המכהנת, לגבעתיים.
ההשוואה ההיסטורית מתבקשת. ב-1964 עלתה ר"ג למשחק האליפות מול מכבי חיפה כשהיא הפייבוריטית. 43 שנים אחר כך נרשם במכתש שיא חדש של כל הזמנים, כשבין הצדדים מפרידות שתי ליגות, ובאיכות ובכסף היתרון כולו של חיפה האירופית. זו היתה אחת ההפתעות הגדולות שידע הכדורגל הישראלי, ניצחון של רוח המכתש.
הפועל ר"ג: שי הס, רמי גלאם, אלי לוי, אסי ברזילי, תומר אזולאי, תמיר בן עמי, עמית אבורמן, שרון ברנשטיין, קרלוס צ'קאנה, קובי חסן (גיא שוסט 118), אלירן אסאו (שוקי סדיס 65).
מכבי חיפה: ניר דוידוביץ, אלון חרזי (רביד גזל 84), רפאל אולארה, דקל קינן, אדורם קייסי, חבייר דירסאו, עבאס סואן (אלן מסודי 60), ליאור רפאלוב, שלומי ארבייטמן, יניב קטן, רוברטו קולאוטי.
שופט: אסף קינן. 3500 צופים במכתש בגבעתיים.
01.05.1993, ליגה ארצית, מחזור אחרון: הפועל אשדוד – הפועל ר"ג 2 – 1
באותו ערב נפלה ר"ג, לראשונה בתולדותיה, לליגה השלישית. ארז אוליצקי אמנם צימק בדקה ה-86, אבל זה הגיע מאוחר מדי: אשדוד כבר הובילה משער של גבי אלגרבלי (19) ומבעיטה של טל כהן מ-25 מטרים (59), ורפי כהן בזבז בדרך כמה הזדמנויות להחזיר את ר"ג לעניינים.
זה היה אחד המפגשים הטעונים שידע המכתש, קרב ישיר בין שתי קבוצות שעמדו על הקצה: תוצאה רעה פירושה ליגה א', שהיתה אז הדרג השלישי. השופט חילק 10 כרטיסים צהובים, וחצי מהם, 5, קיבלו שחקני ר"ג: גרופר, צפריר, שורץ, סרבין ופלטשר.
לפי המאמן דרור ברנור (יליד 1949), ההידרדרות התחילה עוד קודם, בשלושה הפסדים בזמן שקבוצות מהתחתית אספו ניצחונות. במשחק הגורלי עצמו, העריך, המתח והלחץ הם שהכריעו את השחקנים.
הפועל ר"ג: איציק קורנפיין, ישראל כהן, פרי גרופר, אבי פלטשר, רפעת עודא, יובל בקר, אבי בן עזרא (אורי שורץ), פטר סרבין, רונן צפריר (תומר ברזילי), רפי כהן, ארז אוליצקי. מאמן: דרור ברנור. שופט: יצחק בן יצחק. 3500 צופים במכתש.
06.05.1995, ליגה ארצית, מחזור 27: הפועל ר"ג – מכבי יפו 4 – 1
יפו הגיעה כמעט עם כתר על הראש, 9 נקודות לפני הקבוצה השנייה בטבלת הליגה השנייה. היא עזבה בלי חגיגה, אחרי שר"ג ניצחה 4-1, העבירה לה שיעור בכדורגל והשאירה לעצמה פתח להצטרף למרוץ העלייה.
הפתיחה היתה צמודה. תמיר נצר הכשיל את אילן בכר, ושמעון פרץ הבקיע מהנקודה (21). דקה אחר כך השווה יובל אוחנה (22). לפני ההפסקה, בדקה ה-44, הקשית אייל כהן מעשרים מטרים וישראל דלאווי, מבולבל, נגח לשער שלו. בדקה ה-57 פתח פרץ מהלך בזריקת חוץ, צפריר הקשית, ותומר ברזילי כבש את השלישי. מועלם הדף פנדל של מחמיד נידאל, ובדקה ה-77 סגר אילן בכר את התוצאה אחרי כדור רוחב של רונן סוראני.
אבי בוקסנבאום, שאימן את ר"ג, זכר הופעה טובה למרות שחסרו לו שחקנים, ועונה גדולה של קבוצה שכל שחקניה היו "תוצרת בית". את מה שעצר אותה תלה בלוח משחקים דחוס. ביום רביעי אחד הפסידה לחיפה של עטר ובנין, שלושה ימים אחר כך ניצחה 4-0 את אשקלון (מחזור 24, 15.4.1995, שערים של פלטשר 2, סרבין וחכים), וביום רביעי שלאחר מכן, בפסח, ניצחה 1-0 בירושלים במשחק נדחה (מחזור 23, 19.4.1995) משער של רונן צפריר.
יומיים אחר כך, במקום מנוחה, נשלחה הקבוצה למשחק מול הפועל לוד (מחזור 25, 22.4.1995). ר"ג היתה חייבת ניצחון, אבל העייפות הובילה לשער נגדה בדקה ה-84, והמומנטום אבד בדיוק כשהיה צריך לנצל אותו ולהתרחק קדימה.
הפועל ר"ג: שמעון מועלם, יובל בקר, מאיר סומך, פרנטישק צ'יקה, רונן סורני, אבי ברשצקי (אלון בוקסנבוים), אייל כהן, שמעון פרץ, תומר ברזילי (ג'קי דוז), רונן צפריר, אילן בכר. מאמן: אבי בוקסנבאום. 1500 צופים במכתש.
07.05.1960, ליגה לאומית, מחזור 19: מכבי פ"ת – הפועל ר"ג 0 – 0 (פוצץ)
המשחק הזה הוכרע בסוף בוועדת המשמעת, שפסקה למחרת ניצחון טכני 3-0 לר"ג. שוער פ"ת, חיים בוך, הושעה לשלושה משחקים, והמגרש של מכבי פ"ת נסגר לחודש.
ברקע עמד מאבק הישרדות. פ"ת היתה עשירית לפני המחזור, ור"ג אחרונה, במקום ה-12, בפיגור נקודה. המחצית הראשונה, 45 הדקות היחידות ששוחקו, היתה לפי העיתון שקולה ורגועה, כמעט ידידותית, ודקות ספורות לפני התגרה ר"ג אף החטיאה פעמיים מול השער. המתח עלה ביציע בדקה ה-26, כשהשופט לא אישר שער של בגלייבטר למרות דרישת הפתח תקוואים, והחריף 14 דקות אחר כך, כשבוך הוצא מהמגרש אחרי היתקלות עם קירשנברג. לבה, המגן, לבש את חולצת השוער, והמשחק נמשך עוד 5 דקות.
עם שריקת המחצית, כשקליין וצוות השיפוט עוד עמדו במרכז המגרש, פרצה התגרה. שחקנים הכו זה בזה בפינות שונות של השדה, שוטרים, סדרנים ועסקנים לא הצליחו להפריד, והיו שניצלו את הבלגן לסגירת חשבונות. בסופה נשארו על הדשא בוך וזולר, חבולים קשה. אחרי יותר מחצי שעה הודיע קליין שלא יחדש את המשחק, בגלל מספר הפצועים וטענת ר"ג שהשחקנים שלה אינם מסוגלים להמשיך, והשופטים יצאו תחת משמר של שוטרים וסדרנים.
"תגרה פראית, פצועים והפסקת משחק", כתב חדשות הספורט בכותרת, ותיאר מחזה מביש ללא תקדים, לפחות במגרש של מכבי פ"ת. בוך, שעינו נפגעה קשה, וזולר, שחבריו נשאו אותו החוצה, הועברו לבית החולים בילינסון. מלבד השוער זולר, שאושפז, נפצעו עוד ארבעה מאנשי ר"ג.
לפ"ת חיכה עונש נוסף: בשמינית גמר גביע המדינה היא שיתפה את בוך המושעה, והניצחון 5-1 על הפועל צפון ת"א הפך להפסד טכני 3-0.
הפועל ר"ג: אליעזר זולר, משה ספורטה, עמי גרינבלט, שמואל פרידמן, חנוך מורדכוביץ, מאיר גיצי, דוד רוזין, קירשנברג, ראובן כהן, יהודה פדאל, צבי שטלצר. שופט: קליין. מגרש מכבי פ"ת, 3000 צופים.
11.05.1963, ליגה א', מחזור 27: הפועל ר"ג – הפועל צפת 3 – 0
הניצחון על הפועל צפת, שנאבקה בתחתית, סגר את חזרתה של ר"ג לליגה הלאומית אחרי 3 עונות בליגת המשנה. כל השערים הגיעו בחצי השעה הראשונה: שמואל נחמיאס (1), כתב ששון (18) ושלמה לוי (26).
נחמיאס, לפי חדשות הספורט, הבקיע כבר בשניות הראשונות, כך שהשופט, שזכה בעיתון לציון מצוין, החזיר את הכדור למרכז דקה אחרי הפתיחה. הצפתים ניסו להגיב, לראשונה בדקה ה-5, אבל חודורוב טיפל בהם בלי מאמץ. ששון הכפיל אחרי דריבל שעקף את ההגנה ובעיטה חזקה מ-16 מטרים, שהשוער לוי זינק אליה מאוחר מדי. את השלישי הוסיף שלמה לוי, שניצל טעות חמורה של שואט והכניע את השוער בפעם השלישית.
העיתון שיבח את רוב שחקני ר"ג על הופעה אנרגטית וממוקדת, ובמיוחד את חודורוב ויניאק מאחור ואת נחמיאס, כהן וששון מקדימה.
הפועל ר"ג: יעקב חודורוב, שלמה מוסלי, משה פרל, מרדכי בנבנישתי, גד יניאק, שמואל פרידמן, צבי היימן, שמואל נחמיאס, ראובן כהן, שלמה לוי, ששון כתב. מאמן: דוביד שויצר. שופט: משה אשכנזי. באצטדיון העירוני בצפת, לעיני 3500 צופים.
11.05.2012: הפועל רעננה – הפועל ר"ג 3-2
קרלוס צ'קאנה סיים את הערב בבעיטה מהאוויר, באחת ההתקפות האחרונות: עומר בוקסנבוים הגביה בעיטת עונשין, עומר פרץ נגע בראש, ו-3-2 שר"ג ביקשה והרוויחה ביושר. בלי הניצחון הזה לא היתה מגיעה למשחק ההכרעה על הכרטיס היחיד לליגת העל.
הערב התחיל רע. רעננה, שהתפרסמה כמשביתת שמחות קבועה של מועמדות לעלייה, באה בלי ציפיות ועלתה ליתרון מבעיטה חופשית של אבי כנפו (36). צ'אם ממאדו השווה מקרוב (41), אבל יוסי אסייג החזיר את היתרון לרעננה מיד אחרי ההפסקה (48). פרדי דוד שלח לשחק את אורן נסים ועומר פרץ, ובדקה ה-89, כשרוב האוהדים כבר התייאשו, נסים הבקיע מתוך הרחבה ל-2-2.
שבוע אחר כך, במשחק ההכרעה מול בני לוד באצטדיון המושבה החדש, ר"ג כבר רק חתמה את העבודה: 2-0 קל, משערים של עומר בוקסה ואופיר חמו, וחזרה לליגת העל אחרי עונה בודדת למטה.
הפועל ר"ג: איתי ארקין, יקיר ברוכיאן, קרלוס צ'קאנה, עומר חזום, אורי אברהם (עומר פרץ 59'), פול קאסאני, וובה בראון, אופיר חמו (אורן ניסים 49'), עומר בוקסנבוים, אביב עזריה (טל מאיר 68'), צ'אם מאמדו.
13.05.2006, ליגה ארצית, מחזור 33: הפועל רמת גן – אחי נצרת 3 – 0
הקבוצה שפתחה את העונה עם 9 נקודות בחובה הצליחה להינצל בזכות רצף של ארבעה ניצחונות, ממש בסוף הדרך. האחרון שבהם, מול אחי נצרת, היה גם הקל ביותר: נסים בן דוד, מלך השערים של הליגה, הבקיע בדקות 20 ו-71, ותומר אזולאי הוסיף את השלישי (79).
לפי המאמן יובל נעים, איש לא האמין בקבוצה, והמוטיבציה היא שאפשרה לה לחולל את הבלתי יאומן.
הפועל ר"ג: שי הס, גדי לגזיאל, דורון עמר, עידן שפלר, תמיר בן עמי, שלומי בן חמו, תומר אזולאי (משה אשכנזי), אבי בן עזרא (איתי בוקסנבאום), עידן נעים, דודו אמסלם (גיא שוסט), ניסים בן דוד. מאמן: יובל נעים. שופט: שי שטרית. 2000 צופים במכתש.
13.05.2003, גביע המדינה, חצי הגמר: הפועל ר"ג – מכבי ת"א 2 – 1
שרון אביטן כתב היסטוריה בדקה ה-89. שי בנאי פרץ באגף הימני ונכנס לרחבה, אביטן קיבל, השכיב בהטעיה אחת את גדי ברומר ואת ג'ון פנסטיל ושלח לפינה של שטראובר. ר"ג, לראשונה, בגמר הגביע.
מעטים נתנו לזה סיכוי. מכבי ת"א, בדרך לאליפות ועם שני גביעים רצופים, נחשבה לפייבוריטית מוחלטת מול קבוצה שנאבקה על הישרדות בתחתית הליגה השנייה, וב"WINNER" של הטוטו הוערך הסיכוי לסנסציה ב-1 ל-14. ובכל זאת, 30,000 צופים, שיא של המועדון, מילאו את היציעים.
אלי כהן סיפר שבחר ב-4-4-2 עם אביטן וחלוואני בחזית, בלי הכנה מיוחדת: המאבק בליגה העסיק את הקבוצה, ובין המשחק בשבת לחצי הגמר היה לה יום וחצי בלבד, כך שלא היה זמן לתרגל את המערך.
ר"ג פתחה באומץ. בדקה ה-26 עבר הכדור מעומר בוקסנבאום לאופיר חלוואני ומשם לניר חדד בתוך הרחבה, 1-0. היתרון החזיק 39 דקות מורטות עצבים, ובהן ר"ג המשיכה ללחוץ וגם החמיצה, דרך אביטן וברקאי. בדקה ה-65 הפיל בובליל את גולדברג, ואבי נמני השווה מהנקודה. הקבוצה של מאי 2003 לא התפרקה, והתשובה הגיעה דקה לפני הסיום.
הפועל ר"ג: מוטי אברג'יל, איתן עזריה, שחר כדורי, גבע ברקאי, תמיר בן עמי, משה שפירא, שי בנאי, ניר חדד (ניר בובליל), עומר בוקסנבאום, אופיר חלוואני (אביב וולנרמן), שרון אביטן (לירן ולדבוים). מאמן: אלי כהן. שופט: חיים יעקב.
14.05.2004, ליגה לאומית, מחזור 32: הפועל נצרת עילית – הפועל רמת גן 3 – 1
שלושה שערים במחצית השנייה בנצרת עילית חרצו את הגורל: ר"ג ירדה לליגה הארצית. היתרון שלה מהמחצית הראשונה, פנדל של זיו כבדה בדקה ה-33 אחרי שבעיטה של ניר חדד נחתה על ידו של חיים בנון, התאדה מול שערים של יואב זיו (60), נדיב סימן טוב (68) וישראלביץ, שלפי הדיווחים עקף שבעה שחקנים בסלאלום. המארחת, בהדרכת איווניר, טיפסה בזכות ה-3-1 למקום הראשון.
הסיכוי של ר"ג להינצל היה תיאורטי עוד לפני כן. שבוע קודם הפסידה 2-0 להפועל רעננה במגרש הביתי, וינטר, משני שערים בדקות 91 ו-92. ובכל זאת, בנצרת שיחקה טוב יותר ממארחתה, ורגע לפני ההפסקה החמיץ סרסור את ההזדמנות להכריע.
הנפילה, בעונה שאחרי הזכייה המופלאה בגביע, היתה צפויה לנוכח התנהלות גרועה לאורך כל הדרך. על הקווים עמד איציק ברוך (יליד 1972), והקבוצה הנאיבית שלו שילמה את המחיר.
הפועל ר"ג: שי הס, כאמל ג'אברין, גבע ברקאי, ניר בובליל (הורחק), חיים פנטרומלי, שפלר, ניר חדד, זיו כבדה, ניר סרסור, עומר רפס. מאמן: איציק ברוך. שופט: משה בוחבוט. 2500 צופים בעילוט.
שייע פייגנבוים, אשר שוורצבוים ואברהם לב
15.05.1982, ליגה ארצית, מחזור 30 ואחרון: הפועל עכו – הפועל ר"ג 0 – 0
תיקו מאופס בעכו, מול 1000 צופים, הספיק לר"ג כדי לעלות לליגה הלאומית בפעם הרביעית. גורלה היה בידיה, והיא הגיעה עם מערך הגנתי: השוער יהודה פילוסוף והבלם אברהם לב, הטוב במגרש, סגרו את הדרך לשער, וגם פייגנבוים בלט. שערים לא היו, וגם לא היה בהם צורך.
את העבודה עשתה ר"ג כבר במחזור הקודם, עם 1-0 על הפועל נצרת עילית משער של הראל קירשנברג. לב, שלא החמיץ אף אחד מ-30 המחזורים, זכה בתואר שחקן העונה של הליגה הארצית.
בשביל לב זו היתה סגירת חוב על העלייה שהוחמצה ב-1970/71. הוא הגיע לעונת 81/82 אחרי קריירה בנבחרת ובבית"ר ת"א, בית"ר ירושלים, הפועל כ"ס, בני יהודה ומכבי יפו, ואחרי עונה מוצלחת ביפו, שסיימה שנייה, ובה גם זומן לנבחרת. אורי קרני, מזכיר האגודה, פנה אליו, ולב הסכים לחזור לקבוצה שהיתה מפורקת אחרי הירידה מליגת העל, בחוזה של ליגה ראשונה ובתנאי שיצורף גם שייע פייגנבוים. הוא החזיר את אבי בוקסנבאום מהפרישה ושכנע את בייטנר ואבי כהן שהעלייה אפשרית, "וההבטחה הזו מומשה".
פייגנבוים (יליד 1947), מכוכבי העבר הגדולים של הנבחרת, סיים את עונת העלייה כמלך השערים של ר"ג. לדבריו, לב והמאמן שפיגל לחצו שיבוא, והוא הגיע עם מטרה אחת, להעלות את הקבוצה, והיה "המוציא לפועל" שהכריע משחקים בדקות האחרונות. הוא תיאר את העונה כסיבוב הופעות של להקה מצוינת, והזכיר במיוחד צמד בקריית שמונה, כולל שער מקו האמצע: "הזיזו לי את הכדור ומהאמצע בעטתי לפלוסמן גול פצצה".
אשר שורצבוים, אלוף עם הפועל ת"א בבוגרים ובנוער ובעל הופעה אחת בנבחרת, בילה בר"ג שתי עונות ושיחק שם לצד דודו, שייע פייגנבוים. הוא הגיע אחרי שלא הסתדר עם דוביד שויצר, ובמקום להפועל פ"ת, כפי שתוכנן, נחת ברמת גן. הוא זכר קהל מסור (לוטו, שפנצר), שער ניצחון שכבש מול עמידר, ויד שבורה שהשאירה אותו מחוץ למשחק העלייה של עונה יפה.
הרכב במחזור האחרון מול עכו: יהודה פילוסוף, אבי בוקסנבאום, אברהם לב, דוד לגזיאל, יגאל כוכבי, עודד שולר, עוזי צדקה (דרור ריימונד), מאיר ג'ורג', שייע פייגנבוים, הראל קירשנברג. מאמן: אליעזר שפיגל. שופט: יאיר טילינגר. 1000 צופים בעכו.
15.05.1976, ליגה א' צפון, מחזור 30: הפועל ר"ג – הפועל עכו 3 – 2
קהל שיא של 8000 צופים הגיע למכתש לגומלין מול עכו, היריבה הישירה על העלייה. הם הביאו חצוצרות, שלטים ומלח, שפוזר על ראשי השחקנים לסגולה, ולא הפסיקו לעודד. ר"ג החזירה להם בהצגה.
המשחק בסיבוב הראשון, בעכו, פוצץ, והמעורבים העיקריים היו רוני קלדרון והשוער יוסי סורינוב. רוני לוריה (יליד 1952), 8 עונות בר"ג, זכר את סורינוב מעיף שוטר, מטפס על הגדר ומנסה להגיע לצופים, ואת אוהדי עכו רודפים אחרי השחקנים עם סכינים. לקראת הגומלין, לדבריו, שררה במכתש התרגשות גדולה, "היו שם 8000 צופים לדעתי".
אבי בוקסנבאום (יליד 1955) העריך שמעולם לא היה במכתש קהל גדול יותר, גם לא בעונת האליפות, שבה ישב ביציע כאוהד. שאול חייק (יליד 1948), מלך השערים, נזכר שאנשים ישבו אפילו על החומות ולא נשאר מקום לסיכה.
ר"ג פתחה בבליץ. בדקה ה-29 דנישבסקי מצא את שוחט, שוחט השחיל לחייק, חייק התנער מהשומר שינהולץ, וקלדרון שלח מ-18 מטרים לחיבורים. בדקה ה-39 הגיע תורו של חייק: שוחט מסר מהקו להיימן, היימן לחייק, והבעיטה פגעה בבלם צ'רלי אדרעי ושינתה כיוון לרשת. חייק עוד זכר היטב כדור שקיבל ליד פינת ה-16 ובעיטה אלכסונית לימין השער, שנגעה באדרעי בדרך. בדקה ה-48 הגדיל דנישבסקי: מסירות כפולות עם נעים, ובעיטה נמוכה לאמצע השער מול השוער כהן, 3-0.
ר"ג הוסיפה החמצות, ופעמיים הציל מישהו מעכו על הקו. במתפרצות צימקה עכו לשני שערים, של בן שושן (75) ונביל (90), והמכונה האדומה חרקה בסוף, אבל ה-3-2 הביא את ר"ג לנקודה אחת מהפסגה, מאחורי הפועל עכו ובית"ר נתניה. קלדרון, אז בן 24 ובעלים משותף עם סורינוב של המזללה "ואדוז" ברמת גן, סיפר שקיבל צהוב ממנחם אשכנזי ואזהרה שעוד אחד בדרך. "טוב לי בהפועל ר"ג", סיכם.
העלייה בסוף לא הגיעה. ר"ג איבדה נקודות בהמשך, ו-2 נקודות עונש שהורדו ממאזנה עלו לה בכרטיס.
ר"ג: מנשה מקמל, אבי בוקסנבאום, וילקומירסקי, רוני לוריה, רוני יעקובסון, רוני קלדרון, יוסי נעים, שוקי דנישבסקי, היימן, שאול חייק, שמעון שוחט. מאמן: אורי ויינברג. שופט: משה אשכנזי.
15.05.1999, ליגה א', מחזור 28: הפועל ר"ג – מכבי שעריים 4 – 0
מכבי שעריים, שרדפה אחרי ר"ג בטבלה, נשארה מאחור אחרי 4-0 שקירב את ר"ג מאוד לליגה הארצית. בסיום המחזור הובילה דימונה עם 59 נקודות, ר"ג היתה שנייה עם 57 ושעריים שלישית עם 53.
רמת גן תקפה בלי הפוגה מהשריקה הראשונה. מיקי ממן פתח בבעיטה מהאוויר בדקה ה-23, בסוף דאבל פס בין דודי סטולפר למוטי סופר. סטולפר הוכשל ברחבה בדקה ה-40 ותומר ברזילי המיר את הפנדל. אחרי ההפסקה, בדקה ה-48, שחרר סופר את נועם סייג, שבעט מכעשרה מטרים לחיבורים, ובדקה ה-87 השלים ממן, מלך השערים של הקבוצה, את הרביעייה מבישול של ברק קידר.
הפועל ר"ג: שמעון ישראל, משה סורמלו, איציק ברוך, אלדר שפלר, מוטי סופר, שחר כדורי, שי בנאי, דודו סטולפר (קידר), נועם סייג (רולי מוצפי), מיקי ממן, תומר ברזילי (אבי זר). מאמן: אלי כהן. שופט: איתן תבריזי. 2500 צופים במכתש.
16.05.1942, הליגה המלחמתית הראשונה של ארץ ישראל – פלשתינה: בית"ר תל אביב – הפועל רמת גן 6 – 4
עשרה שערים במשחק אחד, ובסופו ניצחון לבית"ר תל אביב, שבאותן שנים שילבה פעילות פוליטית וטרור נגד השלטון הבריטי עם כדורגל ברמה של אימפריה: אליפות ושני גביעים.
ר"ג אירחה במגרש שלה, מול קהל גדול, והלכה להפסקה ביתרון 4-2, בין השאר משום שבבית"ר שיחקו שלושה מחליפים. במחצית השנייה השתלטו האורחים, השוו והשלימו מהפך. יומון הבוקר תיאר משחק "ער ומתוח מההתחלה עד הסוף". כובשי בית"ר: בוגדנוב (4), פנץ ושפיגל. כובשי הפועל: רסקין (2), שוואלב ואונגר. שופט: בן יוסף.
18.05.2002, ליגה לאומית, מחזור 30 ואחרון: הפועל ר"ג – מכבי הרצליה 3 – 2
מרקיניוס הברזילאי כבש בדקה ה-78 את השער ששמר את ר"ג בליגה, והשאיר את מכבי הרצליה, שהיתה חייבת ניצחון כדי לעלות לליגת העל, באותה ליגה עם ר"ג. זה היה מותחן אמיתי של הליגה השנייה.
ר"ג הגיעה למחזור האחרון כשהיא צריכה נקודות בדחיפות. גם אוהדי בני יהודה, שנאבקה על העלייה, ישבו ביציע ועודדו אותה, בתקווה שהרצליה תמעד. הקבוצה של אלי כהן עלתה ל-2-0: לירן ולדבוים כבש אחרי 40 שניות, ואופיר חלוואני הוסיף פנדל בדקה ה-63, אחרי שגוסטבו בוקולי הגדול הוכשל. הרצליה התעוררה, וצחי שמריה (66) ודניאל גוטיירס (73) השוו, תוצאה גרועה מאוד מבחינת ר"ג, עד ששער הניצחון של מרקיניוס הכריע.
ר"ג: עמי רוזנברג, שי בנאי, איציק ברוך (הורחק, 80), אלדר שפלר, תמיר בן עמי, לירן ולדבוים, גוסטבו בוקולי (שימי לביא), קובי חסן (שרון ברנשטיין), אופיר חלוואני, אלפרדו מרקיניוס, תומר וקנין (אביב וולנרמן). שופט: מאיר לוי. 3500 צופים במכתש.
18.05.1991, ליגה ארצית, מחזור 26: הפועל ר"ג – מכבי רמת עמידר 4 – 4
הסיפור של ה-4-4 הזה הוא אריק גילרוביץ. שנה קודם עוד לבש את מדי הפועל ר"ג, ובדקה ה-89 השווה לעמידר, טיפס על הגדר לחגוג וקיבל מהשופט דאוד צהוב שני ואדום. התיקו גמר סופית את סיכויי העלייה של ר"ג.
ההגנות כמעט לא הופיעו, והאשמה, לפי התיאור, רבצה במידה רבה על האחים ג'רבי, שעמדו כל אחד בשער של קבוצה אחרת: רוני בהפועל ורמי בעמידר. גדעון סימון (20) וזורי דזנחשוילי (39) העלו את ר"ג ל-2-0, חי קרייס (40) ומוטי גואטה (44) השוו, וגואטה אף הקדים את עמידר, 3-2 בדקה ה-60. דוביד שויצר הכניס את עופר שטרית, שהשווה בדקה ה-70 והיה מעורב דקה אחר כך בשער של חרזי (71), 4-3 לר"ג. אז הקבוצה נסוגה, ואז הגיע אריק.
גילרוביץ עזב אחרי עשר שנים בר"ג בגלל דרור קשטן, שאימן את הקבוצה עונה קודם והציף אותה ברכש על חשבון שחקני הבית, בגיבוי ההנהלה. אחרי שקשטן הוריד את הקבוצה, ההנהלה ניסתה להשאיר את גילרוביץ והציעה לו את סרט הקפטן. הוא, פעמיים מלך השערים של הקבוצה עם 28 שערי ליגה, ויתר וחצה את הכביש לעמידר.
בדרבי, סיפר, ר"ג רצה לעלייה ועמידר נאבקה על חייה, אבל לדרבי חוקים משלו. בקרן של רחמים שלום בדקה ה-88 שמע את שחקני ר"ג מתווכחים מי ישמור עליו, והכדור הגיע לראשו, פגע בקורה ונכנס. בעיניו, זו היתה ההוכחה שקשטן טעה ושהקבוצה לא היתה צריכה את שחקני הרכש.
הפועל ר"ג: אלי ג'רבי, גדעון סיימון, יובל נעים, שמואל קורצקי, יעקב הלל, יהודה זגורי, זוהר מדינה, אבי ברשצקי (עופר שטרית), יוסי גורדנה (אבי פלטשר), רונן חרזי, זורי דזנחשוילי. מאמן: דוביד שויצר. 1500 צופים במכתש.
18.05.2012: הפועל ר"ג – בני לוד 0-2
5000 איש, קהל שהפועל ר"ג לא ראתה זמן רב, הוכיחו באצטדיון המושבה שהאוהדים הרדומים שלה קיימים באמת. מולם עמדה בני לוד, שסיימה במקום השני עם אותו מספר נקודות, במשחק הכרעה שנקבע שבוע אחרי הניצחון הדרמטי ברעננה.
עומר בוקסנבוים הרגיע את כולם כבר בדקה ה-6, כשהסתובב על מגן בתוך הרחבה וכבש באלגנטיות. ר"ג שלטה, ולוד איימה רק פעם אחת, בבעיטה חופשית חזקה של קובי חסן, לשעבר שחקן ר"ג, שאיתי ארקין הדף. בדקה ה-75 רץ אופיר חמו עם הכדור לאורך חצי מגרש, עקף ארבעה מגינים וקבע 2-0, שחתם את העלייה.
הפועל ר"ג: איתי ארקין, יקיר ברוכיאן, טל חן (עומר פרץ, 82), עומר חזום, עידן בלסטרה (טל מאיר, 86), פול קסאני, וובה בראון, עומר בוקסנבוים, אופיר חמו, קרלוס צ'קאנה, אורן ניסים (אביב עזריה, 55).
20.05.2000, ליגה ארצית, מחזור 32: הפועל ר"ג – הפועל עכו 4 – 2
עם מחזור אחד לסיום הובטחה העלייה השנייה ברציפות, והפעם אל הלאומית, שהיתה אז הליגה השנייה. מיקי ממן פתח (15), עכו השוותה דרך אורן פוני (21), ושתי נגיחות, של שחר כדורי (25) וזורי ברמכר (53), הקדימו את ר"ג ל-3-1. רבינוביץ צימק (56), ותומר ברזילי קבע את התוצאה הסופית (79).
ר"ג: שמעון מועלם, שי בנאי, אלדר שפלר, איציק ברוך, תמיר בן עמי, ננאד מרקיצ'ביץ, שחר כדורי, תומר ברזילי (רן דז'ילובסקי), דנש אסני (דודו סטולפר), זורי ברמכר (יובל קידר), מיקי ממן. מאמן: אלי כהן. שופט: ערן פרוסט. 2000 צופים במכתש.
עופר דהאן חגג את העלייה בשיר חדש, על עיר שכולה אדומה ומדינה שחוגגת עם הפועל רמת גן.
20.05.1989, ליגה ארצית, מחזור אחרון: הפועל ר"ג – הפועל חדרה 2 – 0
עלייה חמישית לליגה הראשונה הוכרזה רשמית בחדרה, עם שערים של דורון ביטון (13) ויוסי שמריה (22).
ליאון קונסטנטינובסקי, המאמן, חש מחויבות מוסרית להחזיר את הקבוצה למעלה מאז הירידה של 80/81, ועשה זאת ב-88/89. לדעתו, ר"ג תמיד ידעה לגדל שחקנים, ומכירת שחקני הבית היא שהחלה להדרדר אותה. אחריו הגיע דרור קשטן, ואיתו התחילה הגעתם של שחקנים זרים בזה אחר זה.
בעונת העלייה, לדבריו, נשען על כישרונות מקומיים: חרזי; אריק גילרוביץ, "גולר" עם 2 רגליים ששיחק טוב מאוד והכיר היטב את הרחבה; והשוער שולי גילרדי. את גרונדמן ז"ל, אז אחד משני מאמני הנבחרת, הזמין לראות את גילרדי במשחק מול עמידר, וגרונדמן צירף אותו לנבחרת.
את הדרך לשער התחיל גילרדי אצל רוני לוי, מאמן הנוער של ר"ג בסוף שנות השבעים, שתיאר מחלקת נוער מאורגנת שהוציאה רבים לצמרת. גילרדי שיחק אצלו בנערים כשחקן שדה, עד שבאחד המשחקים נפצע השוער והוא החליף אותו. בתום האימון, סיפר לוי, הורה לו להגיע מעתה, באופן קבוע, בבגדי שוער.
ר"ג: שולי גילרדי, מרדכי בייטנר, יובל נעים, אריק גילרוביץ, שמואל פונדקי, דורון ביטון (עינב חזנוולד), אבי ברשצקי, יוסי שמריה (דני אשכנזי), עוזי צדקה, יעקב "שוקו" נומדר, רונן חרזי. מאמן: ליאון קונסטנטינובסקי. שופט: יעקב שיינר. 2000 צופים בחדרה.
גם אמנן קשת כתב שיר עלייה, על מכתש גועש, היסטוריה ועתיד, וקבוצה שאין לה מה לחפש בליגה הארצית.
21.05.1983, ליגה לאומית, מחזור 30: הפועל באר שבע – הפועל ר"ג 0 – 0
שמונה קבוצות היו בסכנת ירידה לפני המחזור האחרון, ור"ג, מהתחתית הבוערת, נסעה לבאר שבע כשתיקו עשוי להספיק, אבל רק אם התוצאות במגרשים האחרים יסתדרו.
התיקו הגיע, אבל השאיר את ר"ג תקועה במקום ה-14, ושוב בגלל מכבי יפו, שגם היא סיימה בתיקו והקדימה אותה בהפרש של 4 שערים. יעקב אסייג, שוער העונה, שמר על רשת נקייה, ובחזית החמיצו שלמה וייצמן (13), איברהים חורי (22) ורפעת (ג'ימי) טורק (27). זו היתה בעיית העונה כולה: ההגנה ספגה הכי מעט בליגה, 21 שערים, אבל החלוצים הבקיעו רק 15.
ר"ג: יעקב אסייג, רוני לוי, יוסי ליפשיץ, אריק גילרוביץ, בני כהנר, אבי ברשצקי (עוזי צדקה), ויקטור בוני, מרדכי בייטנר (עומר אוסובסקי), ג'ימי טורק, שלמה ויצמן, איברהים חורי. מאמן: שימי בן יהונתן.
22.05.1970, ליגה א' צפון, מחזור 30: הפועל רמת גן – הפועל נחליאל 6 – 1
הפועל נחליאל ספגה שישה שערים במשחק שבו ר"ג נאבקה על חייה, והשאלה אם הכל היה נקי עלתה רק שנים אחר כך. ר"ג הגיעה למחזור האחרון במקום הלפני אחרון, בדרך לנפילה נוספת, הפעם לליגה השלישית, וידעה שרק ניצחון יציל אותה.
כותב הטור שמע את התוצאה ברדיו במוצאי שבת, ניצחון גדול בחדרה, והריע. רק כעבור כמה שנים החל לחשוד שהמשחק נמכר, ושאל על כך כמה שחקנים. איש מהם לא הודה.
המאמן באותה עונה, ראובן כהן, דחה את החשד. הוא הזכיר ש-4 קבוצות היו בסכנה ושבית"ר נתניה ירדה אחרי הפסד לקריית חיים, סירב לעסוק ב"רכילות", וסיפר שהכין את השחקנים היטב, בימים שבהם התאמנו 4 פעמים בשבוע. לדבריו, למרות ה-6-1, אילו בית"ר נתניה היתה מנצחת אותם, ר"ג היתה נופלת.
גם השוער עוזי זנדר לא האמין שהמשחק היה מכור, ותיאר את נחליאל כקבוצת שכונה של שחקנים מבוגרים. הכותב מעריך שהאמת נמצאת באמצע: שחקני נחליאל, מול קבוצת הפועל אחרת, כנראה לא התאמצו, ור"ג, עם מוטיבציה עצומה להישרדות, לא נזקקה ליותר מזה.
חדשות הספורט כתב על "חצי תריסר קליל" ועל צבי היימן שניצח על המלאכה. השערים, לפי אותו דיווח: קונסנס מבישול של קרוק (27); צ'יריק מטווח שני מטרים אחרי שיעקב היימן שלח את צביקה היימן (29); דנישבסקי מהקשתה של היימן (39); יעקב היימן אחרי פריצה של צביקה (43); צ'יריק מעשרים מטרים, כשהשוער חממי לא החזיק את הכדור (54); וצ'יריק שוב, מהקשתה של קרוק (60). שרעבי מנחליאל הבקיע מול זנדר בדקה ה-85.
ידיעות אחרונות שיבח את השליטה של ר"ג במרכז השדה ואת הלחץ על השער מהדקות הראשונות, וציין שהפועל קריית חיים ירדה משום שגם שאר המתחרות ניצחו בצורה "משכנעת": הפועל נתניה 5-0 על מכבי הרצליה, טבריה 3-0 על בית"ק קרית טבעון, קריית שמונה 5-2 על עכו והפועל בני נצרת 2-1 על מכבי חדרה.
הפועל ר"ג: עוזי זנדר, שלמה מוסלי, אהרון (רוני) יעקובסון, עמיר שפיר, וילקומירסקי, רון קרוק, יהושע דנישבסקי, צבי היימן, אלי קונסנס (דני קאופמן), חיים צ'יריק, יעקב היימן. מאמן: ראובן כהן. שופט: משה מזרחי. 2000 צופים באצטדיון הפועל חדרה.
25.05.1963, ליגה שנייה, מחזור 29: הפועל ר"ג – מכבי נתניה 1 – 0
1-0 לא מרשים בנתניה חתם עונה שבה ר"ג כבשה 84 שערים ועלתה ללאומית, שנה לפני שזכתה באליפות ישראל.
ראובן כהן, מהשחקנים המיתולוגיים של המועדון, אמר שאין משחק אחד שבולט מעל האחרים באותה עונה. אחרי פתיחה חלשה, הקבוצה אימצה את השיטה של המאמן שוויצר ויצאה לריצה ארוכה בלי הפסדים. בין המשחקים החשובים הזכיר את הניצחון 2-1 על נתניה בגבעתיים, בסיבוב הראשון.
במחזור ה-29 ר"ג כבר היתה בטוחה בעלייה והגיעה רגועה ל"קופסה", המגרש של נתניה, שעם שפיגלר וסרוסי היתה זקוקה נואשות לנקודות. אבל ר"ג לא ויתרה: שלמה לוי, מלך שערי הליגה עם 31, הכריע בדקה ה-89, ויחד עם יעקב חודורוב, המצטיין במגרש, קבר את התקוות של נתניה.
הרכב: יעקב חודורוב, משה פרל, שלמה מוסלי, יצחק רודניק, גדי יניאק, מרדכי בנבנישתי, שמואל נחמיאס, איצ'ה קירשנברג, ראובן כהן, שלמה לוי, ששון כתב. מאמן: דוד שויצר. שופט: בן רובי.
26.05.1990, ליגה לאומית, מחזור 32 ואחרון: הפועל ר"ג – הפועל באר שבע 0 – 0
ר"ג ירדה לליגה הארצית אחרי 0-0 בבית, ודווקא כשלצידה דרור קשטן, המאמן המעוטר ביותר בכדורגל הישראלי. במחזור הסיום שתי הקבוצות היו זקוקות לניצחון, וההגנה של באר שבע עמדה בלחץ. גילרוביץ (13), חרזי (60) ווולב (85) החמיצו את המסגרת. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל ירושלים נשארו בליגה.
הרכב ר"ג: שולי גילרדי, יהודה עמר (רונן חרזי), ולדימיר לאלוב, אופיר בן חיים, יובל נעים, אבי ברשצקי, זוהר מדינה, אמיל וולב, עוזי צדקה, אריק גילרוביץ (משה אייזנברג), יואב זוהר. שופט: אריה פרוסט. 6000 צופים במכתש.
27.05.2003, גמר גביע המדינה: הפועל ר"ג – הפועל באר שבע 1 – 1 (5 – 4 בפנדלים לזכות ר"ג)
ליעד טפר בעט את הפנדל האחרון, והפועל ר"ג הפכה לקבוצה הראשונה מחוץ לליגה הבכירה שזכתה בגביע המדינה. "רצו לקחת לי את הפנדל, אמרתי שאני לא מוכן. אני מרגיש כמו מלך העולם", אמר אחרי המשחק.
מול באר שבע מליגת העל, בהדרכת לופה קדוש, עלתה ר"ג ליתרון בדקה ה-55. אביב וולנרמן שלח כדור עומק, אופיר חלוואני פתח בריצה פראית ונשאר לבד מול השוער אסי רחמים, והיציע האדום קפץ. שוב עבד הנשק הקבוע של הקבוצה מהליגה השנייה, ההתקפה המתפרצת. 4 דקות הפרידו בינה לבין הגביע, עד שאופיר חיים הכניע את אברג'יל בדקה ה-86 ושלח את המשחק להארכה ולפנדלים.
רמי אליהו מבאר שבע החטיא את הבעיטה הראשונה, ומשם לא טעה אף אחד מאנשי ר"ג: איציק ברוך, משה שפירא, איתן עזריה, שחר כדורי וליעד טפר כבשו כולם, ואוהדי רמת גן היו בשמיים.
המוטיבציה, והמאמן שהתאים לקבוצה כמו כפפה, הביאו לר"ג הישג מוצדק של פעם בחיים. הקפטן שחר כדורי עלה אל הנשיא להניף את הגביע, הדרך לאירופה (אופ"א) נפתחה, והחגיגה עברה לכיכר אורדע. שמה של הקבוצה נחקק לתמיד בדפי הזהב של הכדורגל הישראלי.
אלי כהן הסביר שהגביע היה בונוס. הקבוצה חשבה כל העונה על הליגה, ומקומה בה הובטח עד שהגיעה לגמר. כאנדרדוג, בלי לחץ ובלי מה להפסיד, שיחקה חופשי יותר מאשר בליגה, ובשלבים האחרונים היתה חייבת להאמין. לדבריו, ר"ג לא שיחקה בפחד, יזמה ותקפה, והיתה טובה יותר מיריבותיה בחצי הגמר ובגמר.
המערך בגמר, לדבריו, היה 4-5-1: רביעיית הגנה של עזריה, כדורי, ברקאי ובן-עמי; בנאי ושפירא מאחור בקישור; חלוואני משמאל, וולנרמן מימין ובוקסה באמצע, מתחת לחלוץ היחיד, שרון אביטן. את הבועטים תרגלו מראש, הוא ידע את מי לבחור, וטפר, בועט טוב, נשלח אחרון, אף שתמיד מישהו יכול להחמיץ. את ההישג, אמר, קשה לתאר: קבוצת תחתית בליגה השנייה, עם תקציב של 10% מזה של הקבוצות שמעליה, דבר שלא קרה בישראל ולדעתו גם לא יקרה. מהאצטדיון נסעו לאורדע, משם למסעדה בתל אביב, ובימים שאחרי התקשורת לא הניחה להם.
הקפטן שחר כדורי (יליד 1975) שחזר את המסע בראיון מיוחד לכותב הטור. בעונת 2002/03, לדבריו, ר"ג כמעט צנחה לליגה הארצית. בגביע פתחה בטדי מול הפועל ירושלים, אחרי שהפסידה לה בליגה: הצגה במחצית הראשונה, יתרון 1-0, שוויון, וניצחון בפנדלים. אחריה הגיעה מכבי פ"ת מליגת העל, בוינטר, ב-0-0 שקול ומשעמם, שבו לדבריו היריבה היתה ראויה פה ושם לפנדל, ושוב דו-קרב פנדלים לטובת ר"ג. ברבע הגמר ניצחה 1-0 את בני סכנין, במשחק היחיד שבו, כך הודה, לא היתה טובה מהיריבה.
את חצי הגמר מול מכבי ת"א, אמר, אי אפשר להסביר. מכבי נראתה חלשה, ר"ג שיחקה מושלם, והוא, בלם לאורך כל העונה, כמעט לא נדרש לעבוד. הגמר היה סגירת מעגל: שנה קודם הביסה באר שבע את ר"ג 5-0 באצטדיון רמת גן והבטיחה את עלייתה לליגה הראשונה, והשחקנים לא שכחו את הקהל שלה מתגרה בהם.
לדבריו, גביע המדינה הוא מפעל קשה במיוחד, ולר"ג היה בו מזל, אבל גם שיטה, צעירים רעבים להצלחה וחיבור מושלם עם אלי כהן. ואולי גם, כדבריו, "מישהו למעלה אהב אותנו כנראה". את הפנדל הרביעי, שבעט בעצמו, תיאר כמה שניות של ריכוז בתוך רעש: שריקות בוז מצד אחד, מחשבה על החברים ועל אוהדי רמת גן מהצד השני. "רק לא לפספס… אתה חושב על כולם… מנסה להתעלם מהכול ולהיכנס לבועה… וזה הצליח".
הפועל ר"ג: מוטי אברג'יל, איתן עזריה, שחר כדורי, גבע ברקאי, תמיר בן עמי, שי בנאי, משה שפירא, עומר בוקסנבאום, אביב וולנרמן (איציק ברוך), אופיר חלוואני (ניר חדד), שרון אביטן (ליעד טפר). מאמן: אלי כהן. שופט: יעקב בן חמו. 25,000 צופים באצטדיון ר"ג.
שיר הסינדרלה (מילים ולחן: שגיא אינפלוס, ביצוע: איתן מסורי) מתאר התעוררות מחלום בשנת 2003 אל שמיים אדומים, אוהדים מאושרים אחרי ארבעים שנה, וגביע ששייך לקבוצה מהמכתש, הסינדרלה האדומה.
29.05.1965, ליגה לאומית, מחזור 29: הפועל רמת גן – הכח מכבי ר"ג 1 – 0
הכח מכבי ר"ג עמדה בראש הטבלה, במרחק מחזור מהאליפות, אבל להפועל רמת גן לא היה אכפת. שלמה לוי כבש בדקה ה-12 שער חוץ גדול, והכח נאלצה לדחות את החגיגה.
חדשות הספורט ראה בשער את אחד המהלכים הגדולים שנראו במגרשים בארץ. ר. כהן זיהה את לוי פורץ לרחבת ה-16 ומסר לו מהר, ולוי דהר, גלגל את הכדור משמאל לקפיטולניק שיצא אליו, עקף אותו בעצמו מימין, והכדור, בסיבוב, "חזר כמו מגנט אל רגלו השמאלית" ונשלח לרשת של קדוש. לופה קדוש, מומחה הליגה לבזבוז זמן, יצא מדעתו.
עוזי זנדר זכר ניצחון בגלי גיל, תחת לחץ של הכח, עם כמה הצלות של כדורים שנראו אבודים, ושלמה לוי שיצא למבצע מארבעים מטרים. אבל ההפסד נשכח מהר: במחזור האחרון הגיעה מכבי ת"א לגלי גיל, ולפי כותב הטור פתחה רגליים. הכח ניצחה 3-1 ולקחה את האליפות, שנשארה ברמת גן.
סמי שאולי, מספר 7 של הכח, בקושי זכר את המשחק מול ר"ג, מלבד השער של שמיש. את החשד לגבי המשחק מול מכבי דחה: לדבריו הוא לא היה מכור, והצעירים של שתי הקבוצות הכירו זה את זה מנבחרות הנוער ופרגנו זה לזה. זה היה "משחק של איזי", ורק ניסים בכר ועסיס ממכבי התאמצו. הוא זקף את האליפות לזכות המאמן יצחק שניאור, שהעלה להרכב כשמונה צעירים בני 18-19, וסיפר שהכח החזירה למכבי את החוב שנה אחר כך, כשמכבי נאבקה באליפות מול הפועל: הכח נלחמה נגד הפועל ת"א ולא ניצחה, 0-0, "ובזה עשינו את שלנו".
הפועל ר"ג: עוזי זנדר, אברהם קוצינסקי, שלמה מוסלי, אריה ברזסקי, גדי יניאק, משה פרל, צבי היימן, מרדכי בנבנישתי, ראובן כהן, שלמה לוי, ששון כתב. מאמן: דוביד שויצר. שופט: שושני. 4000 צופים במגרש הכח בגלי גיל.
29.05.1999, ליגה א' דרום, מחזור 29: הפועל ר"ג – ניר רמת השרון 3 – 0
שלושער של תומר ברזילי, בנגיחה בדקה ה-7, בדקה ה-17 ומפנדל בדקה ה-80, הפך את החגיגה לרשמית: ר"ג עלתה לליגה הארצית אחרי עונה אחת בליגה א', מהמקום השני.
הפועל ר"ג: שמעון ישראל, משה סורמלו, איציק ברוך, אלדר שפלר, תמיר בן עמי (אבי ברשצקי), שי בנאי, כדורי, דודו סטולפר, נועם סייג (רולי מוצפי), מיקי ממן, תומר ברזילי (ברק קידר). מאמן: אלי כהן. שופט: שרון אשל. 1200 צופים ברמת השרון.
30.05.1987, ליגה ארצית, מחזור 30 ואחרון: הפועל רמת גן – בית"ר רמלה 4 – 1
קרב נגד הירידה, על הזכות להשתתף במבחני ההישרדות. באותה עונה נגזרה ירידה ישירה על המקומות 13 עד 16, והמקומות 11-12 שוחקו במבחנים. ר"ג היתה חייבת לנצח, ובנוסף להמתין לתוצאה בין הכח להפועל בית שאן.
לופה קדוש (יליד 1940), אלוף שלוש פעמים כשחקן (הכח, מכבי נתניה ומכבי ת"א) וזוכה גביע עם הכח, רשם כמאמן 6 עליות: שתיים עם הכח, שתיים עם לוד, אחת עם באר שבע ואחת עם בית"ר ירושלים. הוא נכנס לתפקיד אחרי 6 מחזורים ואחרי הפסד לבית שאן, ותיאר את העונה המוזרה ביותר שהכיר, עם 6 מתוך 16 קבוצות שנאלצו לעזוב את הליגה: 4 אוטומטית ושתיים דרך המבחנים. רמלה היתה מעל ר"ג בטבלה, והקבוצה ההתקפית שלו, עם שולי גילארדי, אריק גילרוביץ, צורי אוזן, שוקו נומדר, אבי ברשצקי, טופלה בייטנר ורונן חרזי, שאותו העלה מהנוער, היתה חייבת לנצח אותה.
בבוקר המשחק, סיפר הקפטן אריק גילרוביץ, לקח אותו קדוש לשיחה. המאמן התלבט אם להציב אותו בבלם או בהתקפה, במקום שוקו נומדר, וגילרוביץ הבטיח לו שבהתקפה יכבוש. "טוב, נלך על הגול שלך", השיב קדוש. גילרוביץ כבש, ונומדר, שנכנס מאוחר יותר, כבש גם הוא.
עומר אוסובסקי (יליד 1964), המצטיין, סיפר על לילה במלון סירנית בנתניה, שאליו הגיעו גדולי ר"ג כדי "להרביץ ציונות". באותה עונה, לדבריו, נשען קדוש על רכש: הוא הביא את שמעון פרץ מיבנה, וגם את שוקו נומדר. אבל ביקשו ממנו לתת במה לשחקני הבית, לאוסובסקי, לגילרוביץ ולשאר הצעירים, והוא השתכנע.
שמעון פרץ פתח מחמישה מטרים (11). אחר כך הגביה אוסובסקי לראשו של גילרוביץ, בלאיש, שוער רמלה, הדף, פרץ נגח שוב, וגילרוביץ השלים בראש ל-2-0. אריאל אריה צימק מבעיטה חופשית מול שולי (35). בהפסקה, כך סיפר, קיבלו השחקנים עוד מנה של ציונות והוראה להעביר אליו את הכדור במרכז. מאותו רגע הקבוצה נפתחה. הוא כבש בעצמו בדקה ה-56 מבישול של בייטנר, ובדקה ה-90 מסר רוחב אלכסוני לשוקו, שגלגל מקרוב ל-4-1.
אוסובסקי, שהחל לשחק במועדון בגיל שמונה וחצי ושכל השכונה מכירה, ראה בזה את אחד המשחקים הטובים שלו. הייתה לו, לדבריו, תחושת בטן שזה היום שלו, והוא לקח אחריות, "ושמח שזה הצליח".
הפועל ר"ג: שולי גילרדי, מוטי בייטנר, צורי אוזן, בני כהנר, נתן קרייג, עוזי צדקה, דורון ביטון (יעקב עיני), עומר אוסובסקי, שמעון פרץ, אריק גילרוביץ', יואב זוהר (יעקב "שוקו" נומדר). מאמן: מיכאל "לופה" קדוש. שופט: רחמים דינאצ'י. 2000 צופים במכתש בגבעתיים.
הכתבה מבוססת על כתבה שפורסמה באתר ב-11 במאי 2017.
