ההיסטוריה של הפועל ר"ג כרוכה בסיפור הקמתה של המדינה: כמה מהשחקנים והאוהדים הטובים ביותר של המועדון נפלו במלחמות ישראל. במלחמת העצמאות התגייסו תושבי שכונת בורוכוב לחטיבת אלכסנדרוני, ושחקני המועדון, שהיה אז צעיר, לקחו חלק בקרבות.
עם השנים התארכה רשימת החללים. על כיסאות במכתש הונצחו 7 מחללי תש"ח. לכל אחד מהנופלים יש עמוד יזכור אישי באתר משרד הביטחון, ושם מובא סיפור חייו המלא.
חטיבה 3, אלכסנדרוני
במלחמת העצמאות שירתו כל שחקני הפועל ר"ג בחטיבה 3, אלכסנדרוני. החטיבה קמה עם פרוץ המלחמה, ואת שורותיה מילאו לוחמי חיל השדה (חי"ש) ואנשי היישובים שבאזור. בשלב הראשון היא אבטחה את יישובי מישור החוף, כבשה את בסיסי האויב שבתחומו והדפה את התקפות הירדנים והעיראקים. אחר כך הפכה לכוח משימה של צה"ל שהוזנק לפי הצורך לכל חלקי הארץ, מהגליל ועד הדרום, דרך בקעת אונו (מבצע דני) והרי ירושלים, ועד מבצע עובדה, האחרון במבצעי מלחמת העצמאות, בדרך לעין גדי. 455 מלוחמי החטיבה נפלו בקרבותיה.
ב-6.11.1954 שיחקה הפועל ר"ג משחק זיכרון לששת חייליה שנפלו במלחמת העצמאות. היריבה היתה הפועל חיפה, ר"ג ניצחה 3-0, והגביע, תרומת סניף הפועל רמת גן, נשאר בידיה. הכובשים: הרצל פריצנר ז"ל, צבי שטלצר ודוד מגדלוביץ. (נתונים: אלישע שוחט)
הנופלים
מרדכי שוורץ ז"ל
בנם של לאה ויעקב, יליד 1914 (תרע"ד) ובן העיירה קומרני שבצ'כוסלובקיה. הוא גדל במשפחת חקלאים גדולה, שישבה בעיירה דורות רבים והייתה מוכרת בכל הסביבה. הבית העניק לו חינוך ציוני ומסורתי. את לימודי הקודש עשה בברטיסלאבה ואחר כך בשירני, ובתומם שב לעיירה לסייע לאביו במשק. ב-1933, בניגוד לרצון הוריו, עלה לארץ ישראל, וכאן הצטרף להפועל המזרחי.
בן ציון הלמן ז"ל
נולד בוורשה, בירת פולין, בי"ב באייר תרפ"ב (10.5.1922), בנם של בלה ושלמה, ועלה לארץ עם הוריו ב-1925. המשפחה השתקעה בשכונת בורוכוב (גבעתיים). אחרי בית הספר העממי הצטרף ל"נוער העובד" ול"הגנה", והשלים קורסים של מפקדי כיתות ומפקדי מחלקות. במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט שירת בפלוגות האש בעמק.
במלחמת העולם השנייה, כשאיום הפלישה הנאצית ריחף על הארץ, הפקידה אותו ה"הגנה" על קורס אינטנסיבי שהכין לוחמים לפעולה נגד האויב אם יפלוש. בהמשך קיבל אישור להתגייס לצבא הבריטי. בבריגדה היהודית, שבה שירת, הגיע לדרגת סמל (סרג'נט) ולחם בחזית האיטלקית. עם שובו לארץ חזר לשירות קבע ב"הגנה". הוא נישא, ונולד לו בן.
יאיר רסקין ז"ל
אחיו של משה רסקין ז"ל, מהדמויות האגדיות של המועדון כשחקן וכמנהל. בנם של חוה וזאב, יליד תל אביב, 1931. המשפחה גרה בנחלת יצחק, והוא למד בבית הספר המקביל בבורוכוב. בסיום הלימודים רכש מקצוע ונעשה מכונאי. ברמת גן היה חבר ב"נוער העובד" ובסניף "הפועל" המקומי.
חיים לוינשטיין ז"ל
חיים, בנם של חינה ושמואל, נולד ב-28.3.1925 (ג' בניסן תרפ"ה). את ילדותו ולימודיו עשה בבורוכוב (גבעתיים), ומגיל צעיר נמנה עם הספורטאים הבולטים. אחרי בית הספר היסודי התקבל לעבודה בסדנאות הרכבת בלוד, התקדם לתפקיד מסיק, וכבר בגיל 17 ישב בתא הנהג של קטר. חבריו ומנהליו לעבודה חיבבו אותו. בזמנו הפנוי הדריך בסניף "הנוער העובד" בבורוכוב וב"הפועל", ונמנה עם הכדורגלנים הטובים של "הפועל" רמת גן.
במדי הפועל ר"ג בשנות הארבעים: חיים לוינשטיין
הכיסא שהוקדש במכתש לחיים אידל'ה
משפחת לוינשטיין עם כיסאו של אידל'ה, באתר ההנצחה של חטיבת אלכסנדרוני. צילום: שלמה מן ועמיר פרידמן
הכיסא הועבר בהמשך למשפחתו, ועל כך פורסמה באתר כתבה נפרדת.
ישראל ארביטמן ז"ל
בנם של מרים וצבי. נולד בארץ ישראל בד' בשבט תרפ"ז (7.1.1927) ועבר את נעוריו ברמת גן, מוקף חברים שאהבו אותו בזכות אופיו. אדם נוח לבריות וּותרן, שתמיד השתדל לפשר בין מתקוטטים ולהביא ביניהם שלום. בלט בגובהו ובשערו הבהיר. בתחילת 1948 התגייס ושובץ בגדוד 33 באלכסנדרוני.
מרדכי לאופר ז"ל
יליד רדאוץ שברומניה (י"ט בתשרי תרס"ט, 14.10.1908), בנם של ביילה ואברהם. את נעוריו העביר בקן "השומר הצעיר" בבוקובינה, ולפני שעלה לארץ שירת כשנתיים בצבא רומניה ועבר קורס קצינים. עם בואו הצטרף לגרעין של התנועה במגדיאל, אבל נאלץ לעזוב כדי לסייע להוריו, ובנה את ביתו ברמת גן. במפעל "ארגמן" עבד כמנהל עבודה, ובקרב הפועלים היה פעיל ציבור. היה חבר ב"הפועל" וב"הגנה".
מרדכי לאופר, עומד שלישי מימין, בתמונה קבוצתית מהמכתש לפני משחק של הפועל ר"ג מול קבוצה של הצבא הבריטי, באמצע שנות ה-40
כיסאו של מרדכי לאופר במכתש
שמחה פלק ז"ל
בנם של חינקה ויוסף. נולד בא' באלול תרפ"ו (11.8.1926) בעין חרוד, גדל ולמד בבורוכוב וברמת גן, ולמד מכונאות בבית הספר המקצועי על שם מכס פיין. השתייך ל"נוער העובד" ול"הסתדרות". ב-1941 הצטרף לגדנ"ע גוש דן, ב-1943 סיים קורס מפקדי כיתות של הגדנ"ע והמשיך להדריך במקום. ב-1944 גויס לפלמ"ח. בפלוגה ח' היה סייר ומילא תפקידים מיוחדים בקריית ענבים, ברמת רחל, בבית הערבה ובירושלים.
ב-31.1.1946 נעצר הוא ועוד ארבעה חברים בבית הערבה, ונידון לחמש שנות מאסר על החזקת נשק. את הכלא נשא בלי להתלונן, וכשהוריו ביקרו אותו בכלא בירושלים, הוא עוד עודד אותם. כשהשתחרר, ביולי 1947, מפקדת הפלמ"ח הציעה לו להתרחק לזמן מה מכל פעילות, אבל הוא לא היה מסוגל לעמוד מהצד כשחבריו מגבירים את הכוננות, והמשיך לפעול ב"רזרבה" (מילואים) באזורו. באותה תקופה היה גם חבר "הפועל" רמת גן ומהכדורגלנים הטובים בקבוצה.
כיסאו של שמחה פלק במכתש
משה מורדוף ז"ל
בנם של רחל ויצחק. נולד בארץ בכ"ד בכסלו תרצ"ב (4.12.1931). אחרי בית הספר היסודי עבד בגננות, ובאגודת "הפועל" רמת גן הצטיין באגרוף, עד שנבחר כמועמד להשתלמות בענף בארצות הברית. עליז וטוב לב, כזה היה משה, וחבריו באגודת הספורט וב"הגנה" אהבו אותו והתגאו בהישגיו. כשלוש שנים היה חבר ב"הגנה".
משה פרפר ז"ל
יליד נחלת גנים, 7.1.1929 (כ"ה בטבת תרפ"ט), בנם של רחל ויהושע. אחרי בית הספר היסודי התפרנס כמסגר, ומנעוריו היה חבר ב"הגנה" וב"נוער העובד", בקבוצת "ירדן" ברמת גן. ב-1945 יצא להכשרה מגויסת ביגור. בחיפושים במשק ב"שבת השחורה" (29.6.1946) נעצר ונלקח לרפיח. כשהשתחרר חזר למשק, ואחר כך עבר לגבעת השלושה. בשנתו השנייה בפלמ"ח עלה לדרגת מפקד כיתה, ולקח חלק בפעולה לביעור כנופיות הפורעים בכפר פג'ה.
אפרים ניסנבוים ז"ל
יליד תל אביב, 25.1.1953 (ט' בשבט תשי"ג), בנם של רבקה וחיים. סיים את בית הספר היסודי "עמישב" ברמת גן ואת לימודי התיכון בגימנסיה "הרצליה" בתל אביב. הוא היה ילד ערני, והערנות הזאת ניכרה בכל דבר, מתשומת הלב למה שקורה סביבו ועד העניין בספורט לסוגיו. בכדורגל שיחק ברצינות, ואף נמנה עם קבוצת הכדורגל של הפועל רמת גן. במאי 2016 עדיין נשאה קבוצת הנוער של ר"ג את שמו. גם באתר one פורסמה עליו כתבה.
הפועל "אפרים" רמת גן
דני זילבר ז"ל
דני זילבר, הקפטן, ראשון מימין, בראש הפועל ר"ג בעלייה למשחק ליגה
בנם של דבורה ואברהם-יעקב. נולד בתל אביב בב' בתמוז תשכ"א (16.6.1961), ועד שהיה בן שש גר בשכונת יד אליהו. הוריו נשלחו מטעם הממשלה לפריז ביוני 1967, ודני למד שם ארבע שנים בבית הספר הישראלי על שם שרת. אחרי החזרה לישראל המשיך בבית הספר "ברנר" בגבעתיים ובתיכון "קלעי". שיערו היה מתולתל, עיניו צחקו, והוא היה מלא חן וחביבות. כישרונותיו היו יוצאי דופן, אבל תמיד פעל יחד עם כולם. הוא בלע ספרים, ובכל זאת היה איש חברה. בקבוצות הילדים והנוער של "הפועל" רמת גן שיחק כדורגל, מתוך אהבה גדולה לספורט. גם עליו פורסמה כתבה באתר one.
שון מונדשיין ז"ל
שון (ראשון מימין) בקבוצת הנערים של ר"ג
יליד תל אביב, 30.12.1994 (כ"ז בטבת תשנ"ה), בנם של נינט ומנחם, הילד השני במשפחה ואחיהם של שיר לי ושחף. כבר בגיל צעיר הרבה בספורט: עד גיל שבע השתתף בחוג קפוארה ושיחק בחוג כדורסל, ובכיתה ג' עזב את שניהם ועבר לכדורגל, בקבוצת הילדים של "בני יהודה". כשש שנים נשאר שם, ואז עבר לגדנ"ע יהודה לשנתיים, ובכיתה י' הגיע להפועל רמת גן.
במבצע "צוק איתן", בכ"ב בתמוז תשע"ד (20.7.2014), נפל שון בקרב בשג'אעייה שבעזה, כשטיל אויב פגע בנגמ"ש שבו היה, יום לפני שמלאה שנה לגיוסו לצה"ל. יחד איתו נפלו שישה מחבריו לצוות: סמלים ראשונים אורן שמחה נח, דניאל פומרנץ, אורון שאול ושחר תעשה, והסמלים בן יצחק וענונו ומקס דונלד שטיינברג.
אוהדים וקרובי משפחה
יצחק כשר ז"ל
יצחק כשר, חברו הטוב של בן ציון הלמן, נפל באותו קרב שבו נפל הלמן. הוא נהרג כשהיה רכון על שולחן הפיקוד, שקוע בתכנון חילוץ לכוח שנקלע למצור מצרי. כשר ז"ל אהד את הפועל ר"ג, ובני משפחתו, אחיו, עקיבא, ואחיינו, דורון, עדיין ליוו את הקבוצה במאי 2016.
אביו של רועי נמיר
רועי נמיר, אוהד הקבוצה, היה ילד בן 10 כשהתייתם מאביו. האב נולד וגדל ברמת גן ואהד את הקבוצה בלהט מאז ילדותו. הוא לקח את רועי למשחקים במכתש מגיל 5-6, ואב ובנו ישבו תמיד ביציע הצפוני. בין האב לאבי בוקסנבאום נרקמה חברות טובה, שהתחילה פשוט משום שגרו בשכנות שנים רבות.
האב נפצע קשה במלחמת יום הכיפורים, סבל מהפציעה כמה שנים ומת ממנה. לצבא התגייס רק אחרי שהפעיל קשרים רבים והתעקש, כי חלה בפוליו והצבא לא רצה לגייס אותו בתחילה. לדברי רועי, אביו יכול היה להשתמט בקלות, אבל במשפחה, ובעיני האב במיוחד, לא לשרת בצה"ל נחשב לעלבון. אחרי שירות סדיר מלא, חלקו בצנחנים וחלקו בחיל האוויר, המשיך במילואים, ומשם לאותה מלחמה "ארורה".
בפעם האחרונה ראה רועי את אביו ביום הולדתו העשירי, 26 שנים לפני שסיפר את הדברים. האב היה בן 33 וחודשיים כשמת מקריסה כללית של מערכות הגוף, צעיר בכמעט 3 שנים מגילו של רועי באותה עת. לאב יש דף אישי באתר יזכור.
רוני שחמון ז"ל
בנם של ברטה ויוסף. נולד בכ"א באדר תשכ"א (9.3.1961) ברמת גן, וכבר בילדותו בלט בכישרונותיו. למד בבית הספר היסודי "הלל" ברמת גן, סיים אותו בהצטיינות ועבר לבית הספר "אורט" בגבעתיים, למגמת מחשבים. בילדותו ובנעוריו התמיד בלימודים, ותמיד היה עסוק בהם או באחד מתחביביו הרבים: אוסף בולים, אוסף של צלוחיות בושם מיוחדות, ואקווריום שבו גידל דגי נוי ובנה אביזרים מיוחדים לרווחתם. הוא עסק בכמה ענפי ספורט, ובהם כדורגל, כדורסל וטניס.
אסף גרינוולד ז"ל
אסף, בכור ילדיהם של עדנה (ממשפחת זילכה) ויעקב גרינוולד, נולד ב-25.06.1977 (ט' בתמוז תשל"ז). משפחתו של יעקב, האב, היתה משפחה של ניצולי שואה, ורבים מבניה נרצחו בתאי הגזים. את הפועל רמת גן אהד אסף בכל לבו: כמו אביו, יעקב ז"ל, כמו דודו וכמו הדור הבא, הלך אחרי הקבוצה, ראה את משחקיה וחי את ההצלחות והכישלונות שלה. ב-7.10.2004 נרצח בפיגוע במלון הילטון טאבה. משפחתו הקימה אתר אינטרנט לזכרו, ובמכתש הוא מונצח על כיסא שנושא את שמו.
הכתבה מבוססת על כתבה שפורסמה באתר ב-10 במאי 2016.
