עונת 2012-13

נאיבים אחד אחד: 1:1 מול נתניה למרות משחק השיא של ארקין

האימפריה שוב שיחקה טוב, שוב הגיעה למצבים נהדרים, ואיתי ארקין רשם את המשחק הטוב בקריירה שלו. ובכל זאת, מול נתניה באוקטובר 2012 יצאה הפועל ר"ג רק עם נקודה, המשיכה בבצורת הניצחונות במשחקי הבית שלה, והתקרבה עד כדי נגיעה לתחתית הבוערת, כשבפתח שני משחקים קשים, מול מכבי תל אביב ומול קרית שמונה.

צילום: רז עזיז

לפי הטור, כבר אי אפשר לתלות את זה בחוסר מזל או בחוסר "דבק" (סופרגלו). מדובר בסימפטום ברור של קבוצה נאיבית, שעוד תשלם ביוקר על הנקודות שהיא ממשיכה לאבד במשחקים שחובה לנצח. והשאלה פשוטה: אם ר"ג לא מנצחת את רמת השרון, את בית"ר ואת נתניה, את מי היא כן תנצח?

כשזנדברג וסידיבה משחקים טוב, מעבי סוף סוף מתעורר העונה, מנגה כובש, וארקין מעל כולם במשחק שיא, והקבוצה עדיין מסיימת בקושי עם נקודה, יש כאן סימן אזהרה רציני להמשך.

המשחק

פרדי דוד שלח הרכב טוב, עם החלטה מפתיעה אחת שקשה להבין: עומרי פרל, שכמעט לא התאמן עם הקבוצה באותו שבוע בגלל נבחרת הנוער, פתח במקום צ'קאנה, שהצטיין באמצע השבוע במשחק האימון מול הכח. אם בוחרים שחקנים לפי הכושר הנוכחי, וכך צריך, קרלוס היה חייב לפתוח ב-11.

המחצית הראשונה היתה בעיקר קרב בין ארחיפוב לשער. החלוץ נע מצוין לאורך כל המשחק ומיקם את עצמו נהדר ברחבה, אבל איכשהו הפסיד שוב ושוב: פעם לשוער, פעם לקורה ופעם לקוון, בנבדל גבולי מאוד.

נתניה איימה ברצינות רק פעם אחת, לקראת ההפסקה. חטיב בעט בעיטה חופשית לפינה העליונה, וארקין הוציא הצלה מעולם אחר. שניות אחר כך, באותו מהלך, יצא מהשער והוציא ביד אחת את הנגיחה של סבע, שנראתה כמו שער בטוח.

עוד לפני ההפסקה נגח האורח עלי חטיב בטל חן, מה שהצדיק כרטיס אדום. אבל באתר הזהירו עוד לפני המשחק שסהר ארבלי אינו השופט המתאים למשחק מהסוג הזה, והוא אכן הסתפק בצהוב.

וכמו תמיד, הקבוצה הנאיבית ספגה מטעות קשה ומכשל הגנתי. ליאור ראובן רץ לשמאל לבעוט קרן, טל חן עלה לרחבה לפי הוראה של פרדי דוד, והעורף נשאר פרוץ למתפרצת שממנה כבש שומוביץ' את ה-1:0.

ר"ג הגיבה באופי וחזרה מהר: מנגה כבש בכדור חופשי נהדר, בעזרת טעות קשה ואומללה של סנאמו, שוער נתניה. 1:1.

האדומים עוד יצרו חצי מצב לארחיפוב, ואז פשוט הפסיקו לשחק כדורגל. נתניה ניצלה את זה והגיעה למצב פנטסטי: סבע נגח היטב, אבל ארקין שוב הדף בענק לקרן והחזיק את ר"ג במשחק.

הטבלה והדרך הלאה

שבעה מחזורים, 6 נקודות: מאזן רע. להשוואה, בפעם הקודמת שר"ג היתה בליגת העל היא צברה באותו שלב 5, וזאת עם קבוצה חלשה בהרבה, שלפי הטור לא מזכירה בכלום את הסגל הנוכחי.

היכולת, שבאמת טובה, מטעה, כי התוצאות לא מגיעות, בעיקר במשחקי "הבית". סביר שאותן 6 נקודות לא ישתנו גם אחרי שני המחזורים הבאים, ואז המצב יהפוך לקשה מאוד, כמעט אנוש.

מול מכבי תל אביב ר"ג יוצאת מנקודת פתיחה אבודה על הנייר. ודווקא בגלל זה, לפי הטור, אין סיבה לפחד: בלי שלושה קשרים אחוריים, בלי מנגה כחלוץ מרכזי ובלי שיטות מתגוננות. לעלות כמו הפועל רמת גן ולנסות לקחת משהו מהמשחק.

מסקנות

1. צ'קאנה. הניסיון של כמה עונות מלמד שכשאין בסגל חלופה טובה יותר, קרלוס צ'קאנה צריך להיות על הדשא. ארבעה ימים קודם לכן הוא בלט מעל כולם במשחק האימון מול הכח. פרל, שפתח, ואביסידריס, שנכנס במקומו, לא נמצאים כרגע ברמה של ליגת העל.

2. ארקין. כשארקין היה ראוי לביקורת, האתר לא חסך ממנו אותה, ולכן מגיעה לו עכשיו גם מחמאה. בהופעה שהיתה כנראה הטובה בקריירה שלו הציל לר"ג נקודה, ובעיקר שידר ביטחון בכל מרכיב, כולל ביציאות מהשער. הופעה כזו צריכה לחזק אותו, והלוואי שתהיה לה המשכיות.

3. ארחיפוב. אנטון ארחיפוב הוא חלוץ טוב, וזה בלט הפעם: תנועה מצוינת ומיקום נהדר, רק הגמר חסר. הבעיה היא שהזמן אוזל. חודשיים, ועוד שלושה שבועות של אימונים, הם די והותר כדי להיכנס לעניינים. דוד עשה נכון כשהשאיר אותו על המגרש 80 דקות, אבל השערים, מה עם השערים?

4. הקישור. צמד הקשרים וובה וסידיבה חזק מאוד, במיוחד מול הקבוצות מ"הליגה" של ר"ג. בתוספת מיכאל זנדברג, שהצטיין כעושה משחק כל עוד הריאות החזיקו, זה אמור להכריע משחקים בהמשך.

5. האגפים. חילופי כנפות בין מנגה לפרל, או מי שמשחק בצד השני (זגורי), הם צעד מתבקש שיכול רק להועיל ולבלבל את ההגנה היריבה. הפעם זה זעק לשמיים ולא נעשה.

6. מנגה. כאן ייבחן הבעלים. אם דיוויד מנגה יחתום בקבוצה ישראלית אחרת, מדובר יהיה במחדל שגובל בשערורייה. קניית כרטיס השחקן שלו בטוחה יותר מכל מניה, ועדיף לא לחכות.

ציונים

ארקין 8: הציון מדבר בעד עצמו. הנקודה שהציל מקזזת חלק מהחוב של תחילת העונה.

ראובן 5.5: סביר פלוס. תרומה התקפית כמעט אפסית, אבל בהגנה עשה את שלו.

יפרח 5: חטיב סובב אותו במחצית הראשונה, מהלך שהסתיים בעבירה ובבעיטה החופשית שממנה הגיעה ההצלה של ארקין, והוא כנראה עוד מחפש אותו. גם במהלך השער, עבירה טקטית על כהן היתה חוסמת את המסירה לשומוביץ'.

חן 5.5: הכושר עוד לא מלא, אבל ההופעה היתה סבירה מאוד. רק שיוותר על בניית ההתקפה מאחור ויסתפק במסירה לסידיבה.

מעבי 6: אחרי כמה הופעות חלשות, סוף סוף חזר לעצמו: מחצית ראשונה טובה מאוד ומעט ירידה אחרי ההפסקה.

וובה 5.5: ממלא את התפקיד שלו באופן מושלם. כרטיס צהוב מוקדם מיתן את האגרסיביות שלו.

סידיבה 6: טוב מאוד לפני ההפסקה, קצת פחות מדויק אחריה. שדרוג משמעותי לקבוצה, וזה לא חדש.

זנדברג 6: מחצית ראשונה מצוינת: הגיש לארחיפוב כדורים מוכנים ונע היטב לעומק. מבין כל האופציות לעמדת עושה המשחק, כרגע הוא הטוב ביותר. יצא עייף.

פרל 4: עוד לא שחקן הרכב בליגת העל. מקומו על הספסל, כקלף לשימוש מדי פעם.

מנגה 6: כבש שער נהדר ועבד הרבה בצד ימין, כרגיל. בסיום כבר הורגשה העייפות מהמסע למוקדמות אליפות אפריקה.

ארחיפוב 5: הכל היה נכון חוץ מהגמר, והגמר, אוי.

אביסידריס 4.5: רחוק מאוד מהרמה של ליגת העל. לקבוצה כבר יש בלרינה אחת, ושתיים זה יותר מדי. במשך ארבעים דקות רשם פעולה טובה אחת בלבד: כדור לעומק לארחיפוב.

בוקסה 5: לא הזיק ולא הועיל. שחקן בסגנון שלו מתקשה להיכנס לקצב כשהוא עולה מהספסל.

שותף גם: צ'קאנה.

ולסיום, מחמאה גדולה להנהלה על חלוקת הכרטיסים לבתי הספר באותו שבוע. אם 20 ילדים נוספים יתחברו לקבוצה בזכות זה, המטרה הושגה, וחשוב להמשיך בכיוון הזה.

הכתבה מבוססת על טור שפורסם באתר ב-22 באוקטובר 2012.

אולי גם תאהב...