עם בוא הראשון ביולי נפתחה עונת האימונים של הפועל רמת גן, ו-60 מהאורדונים השרופים ביותר הגיעו ביום ראשון למגרש צפרירים בחולון כדי לראות את האימון הראשון. מה שחיכה להם על הדשא היה אכזבה: רק פרצופים מוכרים מהעונה הקודמת, בלי אף תוספת.
הפועל רמת גן "מודל 2012-13" היתה, בפועל, הסגל של העונה שעברה פחות כמה שמות: אורן ניסים, טל מאיר, אורי אברהם ועומרי אלון שוחררו, וגם קסאני וממאדו לא היו אמורים להמשיך. רק 15 שחקנים עלו לאימון הפתיחה, כולם מוכרים. האורדונס קומנדו שרו ועודדו בלי הפסקה, אבל התמונה על הדשא היתה עצובה ומדאיגה.
הסגל הדליל העלה שאלות קשות. האם דבר לא נלמד מהביקור הקודם בליגת העל? האם לא ברור שהכנה חלשה תתגלגל ישירות לתוצאות גרועות בליגה? והשאלה הגדולה מכולן: האם הבעלים, שבלט בהיעדרו, באמת רוצה שהשם שלו ייקשר בירידה נוספת לליגה הלאומית?
נקודת אור אחת היתה ההחלטה של ההנהלה לתת לאוהדים לפרוץ לאימון אחרי כ-25 דקות ולהתקרב לשחקנים. לפי הטור, זה היה צעד נכון וראוי שמגיעה עליו מחמאה.
פרדי דוד: הזרים קודם לכל
לגבי הסגל של השבועות הבאים נותרו בעיקר סימני שאלה. פרדי דוד נשמע אופטימי במידה, ובלי להיכנס לפרטים, רשימת הרכש שלו היתה כמעט סגורה: חמשת הזרים שרצה, וגם כמה ישראלים. הבעיה היתה המחיר. במצב הכספי של המועדון באותם ימים, לא היה אפשר להחתים אותם.
המאמן הבהיר שהזרים עומדים בראש סדר העדיפויות שלו. לדבריו, הקבוצה תעמוד או תיפול עליהם, ולכן אין בכוונתו להתפשר. דוד אמר שהפיק לקחים מהעונה הקודמת, ומי שזוכר את פרשת זולטן קיש ואת ההגעה המאוחרת של קסאני וממאדו, שנחתו בכושר ירוד וזה ניכר על הדשא, מבין למה. הפעם, אמר, הוא יעשה הכל כדי להביא את חמשת השמות הראשונים שסימן.
עוד התברר שבמהלך הפגרה פנו לקבוצה כמה שחקנים שרמת גן חיזרה אחריהם בעונה הקודמת, והציעו את עצמם. דוד עמד במילתו ודחה אותם: מי שסירב לו אז, לא יקבל פרס עכשיו. לפי הטור, זו התנהלות שמכבדת את המועדון.
עם השחקנים שנשארו בסגל הושגו הבנות, מלבד טל חן, שסירב באותו שלב לקצץ בשכרו. דוד רצה מאוד להשאיר אותו וראה בו חלק מההרכב הראשון, ולכן באותו שבוע תוכננו מגעים לגישור על הפערים.
בשאלת הבית, המגרש הביתי עדיין היה וינטר, אבל במועדון פעלו כדי לעבור במהירות לאצטדיון רמת גן. זו היתה העדפה של דוד: אם יקבל את הסגל שביקש, הוא מעדיף מגרש רחב עם דשא טוב על פני מגרש קטן כמו וינטר.
הבעלים חייב להתעורר
היעד היה להגיע למחנה האימונים באוסטריה עם סגל מתוגבר, ולשם כך, לפי הטור, בעל הקבוצה היה צריך להתעורר, ומהר. המאמן כבר הסביר לו כמה חשובה ההכנה ושהזמן הוא גורם מכריע, ומכאן הכל היה בידיו. הבעלים רשאי לעזוב, קבע הטור, אבל כפי שכבר נאמר בעבר, אפשר לעשות את זה בהדרגה: לפניו עונה שלמה למצוא בעלים חדש, ועד אז עליו להשאיר לקבוצה סיכוי אמיתי להישאר בליגה. מה שאסור, לפי הטור, זה להתעורר במחזור החמישי, אחרי שלושה הפסדים ושני תיקו, ולגלות שצריך לחזק את הסגל. האוהדים זוכרים היטב שבנייה מחדש תוך כדי תנועה היא משימה בלתי אפשרית: בפעם האחרונה שניסו, הקבוצה ירדה לליגה הלאומית.
ובכל זאת, שני דברים נעשו נכון. הראשון: מחירי המנויים הנמוכים, 450 ש"ח למבוגר, מהלך שמראה כמה ההנהלה מייחסת חשיבות לאוהדים.
השני: מינויו של גבי בורשטיין למאמן השוערים. בורשטיין גדל כשוער במחלקות הנוער של ריבר פלייט, והיה הגורם המרכזי בהתפתחות המהירה של אניימה בהפועל תל אביב. כותב הטור, שמכיר אותו אישית שנים רבות, תיאר אותו כאדם נעים ומקובל, שזכה לשבחים מכל השוערים שאימן בנתניה, בכפר סבא ובהפועל תל אביב. אם מישהו יכול לקדם את איתי ארקין, זה הוא. על הבאתו מגיעה מחמאה לפרדי דוד ולניר כץ, וגם על ההחלטה שיעבוד עם שוערי מחלקת הנוער, צעד שמביט קדימה.
המתחרות בתחתית כבר מתחמשות
אחרי התקופה השקטה, בשבועיים שאחרי אימון הפתיחה היו צפויות תוספות משמעותיות לסגל. אם הכל יסתדר, שניים מהזרים המבוקשים, הזולים שבהם, אמורים היו לנחות בארץ עוד לפני היציאה לאוסטריה. אבל במועדון עדיין חיכו לאישור מהבוס, שלפי הטור חייב היה להבין שעם הסגל הקיים אין סיכוי לשרוד בליגה.
כדי להמחיש את הפער, כך נראה באותה נקודה הרכש של הקבוצות שאמורות להיאבק ברמת גן בתחתית:
- עכו: 8 שחקני רכש, ביניהם דיוויד גומז הנהדר, לוקמן, פאסוס, החלוץ של ביתר, ואבו ריא מסכנין.
- סכנין: 4 שחקני רכש משמעותיים מאוד, עלי עותמן, כליבאת, המגן השמאלי שמעון הרוש ודוידוב הנהדר ששיחק בעכו.
- רמת השרון: 6 שחקני רכש, כולל כמובן אדריאן פרננדז, אסי בלדוט אחרי עונה נהדרת ומנשרוב שחזר מחו"ל.
- הפועל חיפה: 4 שחקני רכש משמעותיים, ללה, סטולר, שכותב הטור מדרג בין הזרים הטובים בליגה, ברקוביץ' הסרבי וגיא צרפתי.
- הפועל רמת גן: שחקן רכש אחד (זגורי).
הזמן, כאמור, לא עבד לטובת הקבוצה. שוק השחקנים, שממילא לא היה עמוס בכוכבים, הלך והצטמק מיום ליום. לפי הטור, בתקציב המוגבל של רמת גן אלה השמות שעוד אפשר היה להביא לעמדות החסרות, לפני שיהיה מאוחר מדי:
אלירן דנין (עכו), שלו מנשה (בני יהודה), פיני בלילי (בני יהודה), מוחמד עבאס (הפועל תל אביב), ויקטור מרעי (מכבי פת), דני פרדה (מכבי פת), שובל גוזלן (מכבי חיפה), סטיבן כהן (בית"ר), רועי קהת, גייז'רמו ישראלביץ', מושיקו לוגסי ואלי זיזוב (מכבי תל אביב).
שמות כמו טועמה, ניר נחום, תמיר כחלון, חן עזריאל, יצחקי ואחרים ירדו מהפרק מראש בגלל מחירם הגבוה, ולדעת הטור גם המוגזם.
מה שנותר, לפי הטור, הוא לקוות לבשורות טובות ולהאמין שמי שעומד בראש המערכת עושה באמת הכל כדי שתקום כאן קבוצה שתחזיק יותר מעונה אחת בליגת העל. זה אפשרי: במונחים של הכדורגל הישראלי, התוספת התקציבית שהמאמן ביקש לסגל אינה הון עתק. אם משפחת ארקין תסכים, לרמת גן תהיה קבוצה שתוכל לשרוד בליגה הבכירה יותר מעונה בודדת. והדגש, כפי שסיכם הטור, על המילה "אם".
הכתבה מבוססת על טור שפורסם באתר ב-5 ביולי 2012.
