עונת 2011-12

מסיבת העלייה של הקבוצה אתמול ב"זיסמן" פתחה עידן חדש של ארועים דומים בעתיד וכללה טקס הצגת שחקנים מרשים,נאומים ותודות, מצגת וידאו של כל שערי הקבוצה העונה וטורניר בין קבוצת אוהדים, לבין מאמנים ושחקני עבר, אבל לא פתרה את שאלת הבעלים לקבוצה.

מסיבת העלייה הרשמית של הקבוצה עם האוהדים תתקיים מחר ב 20:00 באולם זיסמן.
הכניסה חופשית,הארוע מתאים לכל הגילאים, ההפקה כבר מוכנה ובקבוצה הכינו ים של הפתעות ואטרקציות.
בין המגיעים יוגרל מנוי לעונה הבאה בליגת העל.

בואו נגיע בהמונינו ונמשיך את השמחה הגדולה שהתפרצה אצל כולנו על אחת העליות השמחות והמוצדקות.

ראיון גדול עם מאמן הקבוצה פרדי דוד אחרי סיום העונה וההעפלה לליגת העל

קבלו יום(או שעתיים) בחיי פרדי דוד ואיך נראה מאמן במשחק החשוב אולי בקריירה שלו, מהעלייה המתוחה למגרש, עד ההשתחררות הטוטאלית בסיום וההפיכה לאורדון מן השורה.
לירן דורף מפרגן.

עונה קשה אך כל כך מתוקה הגיעה לסיומה. הפועל רמת גן עשתה זאת, קמה מן הקרשים ועלתה לליגת העל לאחר קונצרט אחרון שנגמר עם 0:2 קליל על לוד ותצוגת שיא של האורדונים ביציע כשקרוב ל 4,500 הגיעו ותמכו לאורך כל הדרך. י

צא גדול פרדי דוד שהצליח לקבל נוק אאוט טוטאלי לפני כחודש אך קם רגע לפני הספירה לעשר וגיבש יחידה לוחמת.

יצא גדול איתי ארקין שקיבל בראש כל התקופה האחרונה והוכיח שהוא משחק אך ורק בזכות עצמו.

יצא גדול בוקסה שהוכיח במאני טיים שהוא הברומטר של הקבוצה.
יצא גדול פרננדס שהוכיח איזה נכס(זמני עד לעונה הבאה) הוא ליציע האוהדים,
יצא גדול קרלוס צ'קאנה שבזכותו הגענו בכלל למעמד הזה והוכיח איזה לב ענק הוא וזכה תודה לאל להגשים את צוואתו של איגור ז"ל.

מכולם יצא הכי גדול ניר ארקין שכנראה בלי כוונה יצר זעזוע כל כך גדול בקבוצה,שגרם לשינוי של 180 מעלות והביא אותה לליגת העל, החגיגות בלילה עם השחקנים, ההגעה למושבה לאחר המשחק למרות כל הסלוגנים שדיקלם והניצוץ המחודש הזה בעיניים אומר רק דבר אחד, החיידק לא יכול לעזוב את הגוף!!.

סיכום המשחק והתמונות של לירן דורף

תמונות ממסיבת הקבוצה והאוהדים המועדון הMAD
לחצו לצפייה

לתמונות נוספות מהמשחק (סומי כהן) לחצו כאן

6 פעמים עלתה הפועל ר"ג לליגה הראשונה מאז קום המדינה. כל עלייה והסיפור שלה, כל עליה והגיבורים שסיפקה.

האימפריה האדומה תפגוש שוב את בני לוד למשחק על כל הקופה. זו תהיה גם ההזדמנות לתקן את הרושם הרע שהותירה ההתמודדות הקודמת בין הקבוצות ולהוכיח אחת ולתמיד, שבכדורגל נטו אנחנו הכי טובים. לא משנה מה יקרה ב 90 או 120 הדקות הללו, החוויה לא תהיה שלמה בלי משפחת ארקין ביציע, ניר, מורי תחזרו למשפחת האורדונים, מתגעגעים!. לירן דורף מתכונן.

הסתכלתי על הסרטון שצילם רפי מן מתוך המגרש ברעננה איזה 10 פעמים ופשוט לא הצלחתי לזכור את עצמי בדקות שאחרי הגול השלישי של צ'קאנה.
אני בטוח שהייתי שם כחלק מהחגיגות אבל אני לא זוכר כלום, בטח לא את אלמוג עומד על הברזלים ומנצח על המקהלה עם הלהיט שכבש את היציע והשחקנים. בינתיים הסתבר לי שאני לא לבד. דיברתי עם עוד כמה אוהדים ומסתבר שהדקות שבין הגול השלישי לשריקת הסיום והלאה לא קיימות אצלם בכלל ורק צפייה בטלויזיה מראה שהסיום יכל להיות אחר לגמרי אלמלא הצלה מהקו של וובה בראון שאיש לא מתייחס אליה.

יהיה מה שיהיה, התגלית של העונה מבחינתי הוא עומר חזום.
ואיך יתכן שכבר למעלה מעשור הפועל ר"ג לא מייצרת מספיק שחקנים לבוגרים?
איך הפכו התוצאות לחזות הכל בהפועל ר"ג? איך זה עובד ברעננה למשל ואיפה האחריות של עיריית רמת גן וגבעתיים?