תמונה בשבוע- הפעם הראשונה באירופה

בחודש יולי 2003, קצת אחרי הזכייה ההיסטורית הראשונה בגביע המדינה, הוגרלה הפועל ר"ג לארח את האימפריה הבולגרית לבסקי סופיה. חמש דקות אחרי כבר היה על הקו נציג מאחד מכלי התקשורת הרבים שמסקרים את הקבוצה. האתר היה אז בשלביו הראשונים אבל איכשהו הוא מצא אותי בצהרי שישי וביקש וקיבל קצת נתונים על האימפריה מהמכתש.
כשהתחוור לכולם שאי אפשר לארח את לבסקי בארץ לנוכח האיסור שהוטל אז על קבוצות ישראליות לארח עקב המצב הבטחוני, הוחלט על סלובקיה כמדינה הנבחרת.
סוכן השחקנים שלמה שטרן ז"ל עזר עם קשריו ושפת האם שלו למצוא מגרש מתאים שיעמוד בתקן ויצאנו לדרך לאחת החוויות המדליקות שהפועל ר"ג חוותה מימיה.

המסע החל בנתב"ג ואת ההתרגשות היה אפשר להריח באוויר. השחקנים הגיעו עם חולצות הייצוג, עברו את ביקורת הדרכונים והתמקמו בדיוטי פרי שהיה אז עוד בגרסה הישנה שלו.
אחרי כמה שעות נחתה המשלחת בבודפשט משם עלתה על אוטובוס שיקח אותה למלון בונבון בדונסקה סטרדה, העיירה המארחת. אחרי נסיעה של שעתיים וחצי ללא עצירה הגענו למעבר הגבול בין הונגריה לסלובקיה. הדרכונים נאספו וכשנראה שהשוטרים המקומיים נהנים למשוך זמן החלו כולם לרדת מהאוטובוס כדי לשחרר קצת את העצמות.
לצלם את השוטרים או את המקום היה אסור אז צילמתי את אבי ליס כשבמקרה במרקע רואים את שוטר הגבול יושב ליד ערימת הדרכונים ולא מתאמץ כדי להעביר את המשלחת פנימה לסלובקיה.
אחרי כשעה של המתנה המשיך האוטובוס לדרכו עם עצירה קצרה בתחנת דלק מקומית לתדלוק פחמימות. לפנות ערב הגענו למלון היישר לחדר האוכל שנפתח במיוחד עבור השחקנים והמלווים הרעבים שלאחר מכן עלו לחדרים וירדו מקץ שעה וחצי כדי לצאת למסעדה האיטלקית של שוער עירוני אשדוד לשעבר יורי קקאש.

 

למחרת התקיים האימון הראשון והשחקנים צעדו רגלית למגרש שהיה מרוחק כחצי ק"מ מהמלון. המגרש עצמו היה מיושן ומריח כמו מזרח אירופה של פעם אבל בהשוואה למכתש של אז, היה מדובר בארמון. חדרי הלבשה עם ארוניות, מים חמים במקלחות, ספסלי הקבוצות עם גג, שעון תוצאות אלקטרוני ויציעים עם כסאות פלסטיק. אימפריה.

למחרת, התקיים אימון נוסף במגרש כשבין לבין בילו השחקנים בעיירה בטיולים רגליים ובאכילת גלידה ובערב הגיעה לבסקי סופיה למלון כדי לערוך מסיבת עיתונאים בהשתתפות המאמן ועוזרו דאג, אמיל וולב, שחקן הפועל ר"ג לשעבר שדובר עברית רהוטה. משם עברה הקבוצה למגרש וערכה את האימון הראשון שלה.

ערב המשחק ישבה כל המשלחת בלובי המלון . בחוץ, בגינת המלון האוהדים פתחו בקבוקי וודקה ושרו שירים לצד צלחות דגים מלוחים כשהשחקנים והצוות המקצועי מנסים לשמור על רצינות אבל גם מחפשים דרך לפרוק את המתח ולהעביר את הזמן.

מסיבת העיתונאים

יום המשחק היה גם היום האחרון של הקבוצה בסלובקיה והתכנון היה לעלות על טיסה לארץ מיד לאחר סיומו. המזוודות נארזו והוכנסו לתא המטען של האוטובוס כשהשחקים עשו את דרכן למגרש כדי להתלבש ולשחק.
על הדשא התרוצצו מיודענו פופאי שהביא איתו את דגלי הלאום, שלמה מן כנציג עיתון העיר, רוני בראון מערוץ הספורט שליווה את המשלחת(היום הוא מנכ"ל קבוצתו האהודה הפועל ראשל"צ) יוסי פנטילט כקצין העיתונות של המשלחת ואנוכי, כנציג אתר האוהדים עם מצלמה דיגיטלית פשוטה יחסית, איתה התמקמתי מאחורי השער הבולגרי במטרה לתפוס שער היסטורי בלחיצה מהירה.

מחוץ למגרש החלו האוהדים להגיע מרחבי אירופה. חלק הגיעו מיוון, פולין, אוסטריה והונגריה. היעד היחסית מרכזי הקל על כולם להגיע לסלובקיה מכל מקום בטווח של כמה שעות נסיעה והאווירה היתה מחשמלת.
לגודל המעמד הוסיפו האוהדים הבולגרים המעטים שהגיעו לצד שוטרים סלובקים שהיו מוכנים לקרב וענדו שריון כבד וקסדות.

המשחק עצמו היה שקול. ר"ג הצליחה להפתיע את הבולגרים שלא הגיעו עם כל הסגל אבל הציגו יכולת טכנית ופיזית שהבהירו שהם יריבה קשה.
אחרי מחצית מאופסת הם גם עלו ליתרון אחרי ניצול אי הבנה בהגנה וסיממו את המשחק עם 1-0 נוח לקראת הגומלין. לקראת הסיום החטיא מרקיניוס ממצב קורץ, דבר שגרם לאלי כהן לקחת אותו לשיחה צפופה אחרי המשחק כדי להבין איך ולמה.
את האווירה השקטה באוטובוס שבר לרסיסים שחר כדורי ששם בטייפ של האוטובוס קלטת(פעם היו דברים כאלה) שבה הושמע שידור משחק גמר גביע המדינה כמה חודשים קודם. כשהפועל ר"ג הוכרזה כמנצחת החלו השחקנים למחוא כפיים ולהשתחרר מתחושת ההפסד והשער המעצבן שספגו.
במשחק הגומלין נוצחה הפועל ר"ג 0-4 אבל שום דבר לא הצליח למחוק את הזכרונות המתוקים מאותם ימים.

 

 

 

תגובות מהפייסבוק

תגובות