בעיתון "חדשות הספורט" כתבו ביום חמישי שלפני המשחק הזה: "נורות ושרשראות צבעוניות נמתחו מהמכתש ועד לכופר הישוב". בפועל, לא נורות ולא נעליים אבל כל ר"ג וגבעתיים היו על הרגליים בשבוע שלפני והאווירה היתה מחשמלת.
זו היתה העונה של כמעט עלייה מליגה א' צפון (הליגה השניה). ר"ג התחזקה באותה עונה ברכש מפואר שכלל את רוני קלדרון, יוז'י סורינוב ורוני לוריה. אבל הציפיות לעונת עלייה ללאומית התנפצו בחומת עכו, שעלתה לבסוף.
המכתש היה מלא כפי שלא היה מאז משחק האליפות ב1964. הדיווח בעיתונים היה קצת מוגזם, כ8,000 צופים.
ר"ג נתנה חוויית כדורגל בלתי נשכחת, כשקלדרון, דנישבסקי, חייק, יוסי נעים, קאופמן, לוריה ואדמון, עשו בליץ והובילו 0:3 קטלני. זה נגמר עם 2:3, נקמה קטנה על המשחק המפוצץ בסיבוב הקודם בעכו, אבל הנצחון הזה לא הספיק לעליה.
מי שמחפש שורשים לחובות הענק של הקבוצה בשנים שלאחר מכן, חובות שהובילו בין היתר למכירת המכתש, יוכל למצוא אותם בעונה הזו.