הדרבים מול הכח זכורים בעיקר לזקני האוהדים. בשנות ה60 העליזות המשחקים היו אש בעיקר במכתש. הכח זכתה באליפות ב1965, עונה אחרי הפועל, והיריבות העירונית טיפסה .לשיאים מספרים שלמשחקי הדרבי נהגו לשלוח כתבים צבאיים עם שכפ"צים וקסדות.
המשחק המדובר הסתיים ללא הכרעה, אבל ביציעים שלטו כמה מאות מאוהדי הכח מול אלפי אוהדי הפועל, שהורכבו בין היתר כמו תמיד מגדודי הנערים של הנוער העובד והלומד. במהלך המשחק כבר החלו היציעים להתחמם לאחר שקומץ אוהדים סגולים פרצו ליציע שמאחורי השער ושברו תוף על ראשו של המתופף המסכן מהנוער העובד. בסיום (1:2) פרצה קטטה בין שחקני שתי הקבוצות, היציעים התלקחו וכמה מאוהדי הכח חדרו למגרש. פרשי משטרה פרצו פנימה ואז שלף אחד מאוהדי הכח (אומרים שהיה זה יוסקאי) סכין ודקר סוס בבטנו. תמונת הסוס המת נמרחה למחרת בעיתון "חדשות הספורט" וכל הדרבי הזה הפך לאגדה נוספת בחיי המכתש, מיתוס שמככב מדי פעם בטריוויות ספורט.